מצב קריאה

תודה רבה על שטרחת לשלוח אלינו הגהה או הערה! נעיין בה בקפידה ונתקן את הטקסט במידת הצורך, ונעדכן אותך כשנעשה זאת.


גודל גופן:
א
 
א
 
א
נא לבחור את תבנית הקובץ הרצויה (פורמט). הקובץ ירד מיד עם הלחיצה על לחצן ההורדה, ויישמר בתיקיית ההורדות המוגדרת בדפדפן.

PDF לצפייה באקרובט או להדפסה

HTML דף אינטרנט

DOC מסמך וורד

EPUB לקוראים אלקטרוניים שאינם קינדל

MOBI לקורא האלקטרוני קינדל

TXT טקסט בלבד, ללא הדגשות ועיצוב


ניתן לבצע העתקה והדבקה של הציטוט על פי התבנית הנדרשת.

שימו לב: לפניכם משאב אינטרנט, ויש לצטט בהתאם, ולא לפי המהדורה המודפסת שעליה התבססנו.

APA:
גורדון, י"ל. (אין תאריך). השועל, הזבובים והקפוד. [גרסה אלקטרונית]. פרויקט בן-יהודה. נדלה בתאריך 2018-07-20. http://bybe.benyehuda.org/read/1139
MLA:
גורדון, יהודה ליב. "השועל, הזבובים והקפוד". פרויקט בן-יהודה. אין תאריך. 2018-07-20. <http://bybe.benyehuda.org/read/1139>
ASA:
גורדון, יהודה ליב. אין תאריך. "השועל, הזבובים והקפוד". פרויקט בן-יהודה. אוחזר בתאריך 2018-07-20. (http://bybe.benyehuda.org/read/1139)

השועל, הזבובים והקפוד

מאת: יהודה ליב גורדון

מצב זכויות יוצרים:

נחלת הכלל [?]

סוגה:

שפת מקור: עברית

הַשּׁוּעָל, הַזְּבוּבִים וְהַקִּפֹּד / יהודה ליב גורדון

מֵרִשְׁפֵי קֵשֶׁת הַצַּיָּד פָּצוּעַ,

רָץ שׁוּעָל אֶחָד מִדָּמוֹ צָבוּעַ

וּזְבוּבִים רַבִּים עַל פִּצְעוֹ נִקְבָּצוּ

וּדְוֵי לַחְמוֹ אָכְלוּ, דָּמוֹ מָצָצוּ.

"הָהּ אֵלִי! – קָרָא הַכֹּאֵב – מַדּוּעַ

הִסְגַּרְתַּנִי אוֹתִי חֲכַם הַיָעַר

בִּידֵי עָם לֹא-הָיָה נִבְזֶה וּבָעַר

לָשֵׂאת קָלוֹן וּכְאֵב, בָּשְׁנָה עַל צָעַר?!"

כַּתַּר נָא! – קָרָא קִפֹּד מִמְּאוּרָתוֹ –

אֲנִי אַעַל עָלֶיךָ וַאֲגָרְשֵׁמוֹ

וּבְמַדְקְרוֹתַי לַעֲשָׂרֹת אֲבַתְּקֵמוֹ.

"אַל נָא – עָנָה הַשּׁוּעָל בְּלָשׁוֹן רַכָּה –

הַנִּיחָה לָמוֹ וִיכַלּוּ מַרְעִיתָם,

כִּי הֵם כְּבָר אָכְלוּ וַיִּשְׂבָּעוּ מַחֲצִיתָם

וּגְדוּד רָעֵב יָבֹא, וּבְכָל אַוָּתוֹ

יֹאכַל יֶתֶר כֹּחִי, וִישִׁיבֵנִי עַד דַּכָּא".

יהודה ליב גורדון
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיו של יהודה ליב גורדון
יצירה בהפתעה
רקע

זכרונות קוטיק -- פרק 8

מאת יחזקאל קוטיק (זכרונות ויומנים)

פרק שמיני

המלמד הראשון שלי - הקושיות ששאלתי - המלמד השני - דודי ישראל - העילוי ישראל - איך העילוי ישראל הרביץ לנו בשדה - אצל מוטקה המלמד - הגיהנום - ערבי החורף - מעשיות על כשפים - הדתיות שלי - הדיבוק - ר’ ליפּע צוקרמן

כאשר הייתי בן שנתיים וחצי מסרה אותי אמא לידי יעקב-בער, מלמד הדרדקים. [1]לא היתה לה סבלנות להמתין עד הקיץ, עד שימלאו לי בדיוק שלוש שנים, והיא הביאה אותי ל“חדר” כבר אחרי סוכות. עוד מילדותי היה בי רצון עז ללמוד, וכך לא הסכמתי לעזוב את יעקב-בער המלמד, אפילו כשצריך היה לחזור הביתה. הייתי יושב אצלו על התנור, שם היה חמים ונעים. למדו אצלו אולי מאה ילדים, וכשלילדי העשירים נמאס ללמוד, הם נהגו לשבת על התנור הגדול ושם שיחקו. היה לי כל כך טוב על התנור, שכלל לא רציתי לרדת משם. אבל כשהורידו את כל הילדים, לא יכולתי כמובן להישאר שם לבד. הביתה הייתי חוזר עם עוזר המלמד. [2]

אבל יעקב-בער המלמד לא היה מרוצה ממני. עוד מילדותי הייתי מקשן גדול. כל הזמן שאלתי שאלות והקשיתי קושיות, ואילו יעקב-בער, נעבעך, לא תמיד ידע מה להשיב. כך למשל, כשהוא התחיל ללמד אותי אלף-בית, הוא הורה: קמץ אלף - “אָ”; קמץ “ב”ּ - בּאָ, וקמץ “ב” - באָ. ואני שואל: בשביל מה צריך פעמיים קמץ “ב” - באָ, וקמץ “ו” - וואָ? [3]

“כשתגדל תבין” - ענה לי הרבי באי רצון.

יש ילדים כאלה, שכל הזמן שואלים שאלות: “אבא-אמא, בשביל מה צריך את הדבר הזה? ובשביל מה צריך את הדבר ההוא?”

גם אני הייתי שואל כל הזמן את הרבי: “מי עושה שולחן?”

“נגר” - היתה התשובה.

“ומי עשה את הנגר?”

“אלוהים.”

“ומי עשה את אלוהים?”

“אלוהים!” - פקעה סבלנותו והוא ענה בצרחות - “אלוהים קיים מאז ומתמיד ואף אחד לא עשה אותו.”

“אלוהים עשה את עצמו?” - שאלתי כשאני מיישיר מבט לתוך עיניו של הרבי.

“אתה עדיין ילד קטן וטיפש!” - ענה לי במבט רצחני.

הרבי סיפר לאבא שכל הזמן אני שואל שאלות, ואבא יעץ לו שינזוף בי כהוגן כאשר אתחיל להקשות. “תגיד לו” - הציע אבא - “שילד לא צריך לשאול כלום. ילד צריך ללמוד ולשתוק.”


  1. ftn1  ↩

  2. ftn2  ↩

  3. ftn3  ↩

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.