רקע
משה בסוק
הַשּׁוּרָה שֶׁלִּפְנֵי-הָאַחֲרוֹנָה
xמוגש ברשות פרסום [?]
tשירה
פרטי מהדורת מקור: רמת גן: הקיבוץ המאוחד; תשכ"ו 1966

 

א

לַיְלָה-לַיְלָה נִגָּשׂ הַכְּבִישׁ עַד לַפֶּתַח, מַמְתִּין

לַסִּיּוּם הַמְסֻיָּם – וְיֹאמַר צִדּוּק הַדִּין.


לַיְלָה-לַיְלָה אֲנִי נִמְלָט מִן הַשְּׂרֵפָה

שֶׁהֶעֱלָה בּוֹרֵא מְאוֹרֵי הָאֵשׁ הַיָּפָה.


הַבֹּקֶר יָקוּם וְיִפְתַּח שְׁבִיל-עָפָר וְיֵלֵךְ –

הַיּוֹשֶׁבֶת בַּסְּבָךְ, בַּמִּסְתָּר, הַעוֹד אֶשְׁמַע אֶת קוֹלֵךְ?


 

ב

הַשּׁוּרָה-שֶׁלִּפְנֵי-הָאַחֲרוֹנָה בְּיָדִי

(וְאַתָּה כְּבָר אֵינְךָ, יְדִידִי) – –


אַח, שְׁעוֹתַי וְיָמַי. אַתֶּם, שׁוֹלְלַי-מִשְׁתּוֹלְלַי,

אַתֶּם, עֲמִיתַי; כָּל וַדַּאי וְאוּלַי.


עוֹד מְעַט נִצְטַמְצֵם וּנְהִי שׁוּרָה אַחֲרוֹנָה

שֶׁל הַשִּׁיר. בְּשׁוּלָיו – עֲנָנָה לְבָנָה.


אַחֲרֶיהָ – דְּמָמָה. חֲרָסִים עַל עֵינָהּ.

הַדִּמְעָה וְהַצְּחוֹק מִתְפָּרְדִים – וְאֵינָם – –


 

ג

רְצוֹנוֹתַיִךְ, רְצוֹנוֹתַיִךְ –

לֹא תָּמִיד כִּוּוּנָם הֵם יוֹדְעִים.

בַּתַּחְתִּית, בָּרַכֶּבֶת, בְּבוֹא הַמְּבַקֵּר,

בַּשִׁבּוּשׁ הֵם מוֹדִים. – –

אָמְנָם כֵּן. אַךְ אֲנִי מְיַקֵּר

טָעוּת רְצוֹנוֹתַיִךְ. מְבוּכָתֵךְ הַדְּמוּמָה.

טוֹב תְּעוֹת עִם יָפְיָם

מֵאֲשֶׁר לְהַגִּיעַ עִם זֹאת, מַה שְּׂמָהּ,

בַּמּוֹעֵד הַמְסֻיָּם – –


דַּשׁ לִרְצוֹנוֹתַיִךְ. דַּשׁ חַם.

לָהֶם. לְדַרְכֵּךְ הַהוֹלְכָה.

שֶׁתּוֹסִיף וְתֵלֵךְ. וְאִם עֲיֵפָה.

שֶׁתַּפְלִיג. אַחֲלַי:

עַד הַסּוֹף. עַד סוֹף-כָּל-סוֹפָה.

שֶׁלְּעוֹלָם אֵינֶנּוּ בַּדַּאי – –


 

ד

לַיְלָה שָׁלֵם. חֵרֵשׁ וְאִלֵּם.

הֵיכָן הַקּוֹלוֹת, הַדַּדַּה, וְאַתֶּן, הַרְמוֹנִיּוֹת מֻפְלָגוֹת, גִּמְגוּמִים חֲצוּפִים?

אֵיפֹה מוֹצְאִים אוֹתוֹ, אֵת זֶה שֶׁאָנוּ נוֹהֲגִים לִקְרוֹא לוֹ וְאֵלָיו מִקַּדְמַת הַיַּלְדוּת – –

עֲדַיִן מְשׁוֹטֵט הוּא בַּגַן לְבַקֵּשׁ אֵת הָאָח הָאֶחָד שֶׁנּוֹתַר מִן הַשְּׁנַים?

עֲדַיִן?

הֶחָלָל הַחִיצוֹן כְּבָר בָּא בְּמַגָּע עִם זוֹ אַדְמָתֵנוּ,

וּכְבָר הוּא רָאָה אוֹתָהּ רְאִיָּה רִאשׁוֹנָה וּשְׁנִיָּה.

אַךְ הַלַּיְלָה – חֵרֵשׁ וְאִלֵּם.

לַיְלָה שָׁלֵם.


 

ה

הָסֵר מֵאִתָּנוּ יִסּוּרֵי-תַּעֲנוּג.

הָשֵׁב שִׂמְחָתֵנוּ: כְּלִי לֹא-סָדוּק.

יְהִי לָנוּ אֲשֶׁר לָנוּ, אִם מִצְעָר וְאִם רָב,

אַךְ נְקַבְּלֶנּוּ שְׁלֵּמִים, לֹא פְּגוּמִים,

לֹא-כְּנוּעִים.

בְּשָׁלוֹם, אִם אֶפְשָׁר, – וּבִקְרָב.


אֵינֶנּוּ רוֹצִים בְּשִׁבְרֵי-תְּרוּעָה.

צְלִילֵינוּ וַאֲפִילּוּ עֲנָוִים, אַל תְּהִי נִימָתָם-נִשְׁמָתָם קְרוּעָה.


יְבוֹאֵנוּ הָעֹנֶג-הַמְּעַט לֹא בְּשֵׁבֶט וְלֹא בְּיִסּוּר.

וְזַכֵּנוּ בְּבִרְכַּת-נֶהֱנִין, כָּאָמוּר.


 

ו

אָרִיעַ לַגּוּף בְּמַצָּב מְאֻנָּךְ:

אַמַּת-הַבִּנְיָן הַבַּנַּאי לֹא יַנַּח.


הָיִיתִי בִּמְאֻזָּן. נִבָּט בַּחַלּוֹן:

מְרֻבָּע שֶׁל מַרְאוֹת בְּעִגּוּל שֶׁל חֲלוֹם.


כַּעֲלוֹת הַבַּנַּאי בְּפִגוּם וְסֻלָּם –

הַעֲלֵנִי, הַגּוּף, לְגַגּוֹ שֶׁל עוֹלָם.


וּבִהְיוֹת הַבִּנְיָן מְגֻּמָּר, לֹא-פָּגוּם –

הֵעָלֵה-הֵעָלֵם כַּסֻּלָּם, כַּפִּגּוּם.

המלצות קוראים
תגיות