נְהַר נְעָרִים וּנְעָרוֹת הָעוֹלִים עַל גְּדוֹתָם –
נְהַר אֲבִיבִים הַגּוֹאִים בְּיִפְעַת הֱיוֹתָם,
נָהָר מָלֵא טַל, מְזֹהָר,
מִתְמַשֵּׁךְ לִמְרוֹמֵי הַכִּתָּה, אֶל הָהָר!
הָאֵם עַל מִרְפֶּסֶת פִּתְאֹם מִזְדַּקֶּפֶת –
זוֹ בִּתָּהּ, יַלְדָּתָהּ, מִסְתַּחֶפֶת
בַּנָּהָר הַהוֹלֵךְ וְהוֹלֵךְ, וְלֹא יְסֻיָּם,
לַיָּפֶה הַמּוֹלֵךְ, אֶל הַיָּם, לַקַּיָּם.
אֶחָד, יְגַע-יָמִים, מִבְּעַד לַחַלּוֹן שֶׁנֵּעוֹר,
מִשְׁתָּאֶה לְיַלְקוּטֵי-הַסְּפָרִים לֹא-בָּלִים,
לְתַהֲלוּכָה זוֹ לֹא תֶּחְדַּל מִלִּנְהֹר, –
תַּהֲלוּכַת אֵין-דְּגָלִים.
אֵי-מִי פֹּה יֶחֱצֶה הַמִּסְחָף וְיִקְרַע,
קָרֵב, וּמַרְתִּיעַ מִפְּנֵי הַנְּהָרָה –
הַמּוֹרֶה! הֵן הַנַּחַת רַבָּה בָּאֲבִיבִים הַלָּלוּ,
אַךְ צַעַר גִּדּוּלָם מֵאֲדָר לַאֲדָר כֹּה יִגְדַּל הוּא.
אִישׁ חָפוּז-אֶל-עִסְקוֹ, רִיצָתוֹ יְמַתֵּן,
לוֹגֵם בְּהֶסְתֵּר, מִתְעַדֵּן
בְּשִׁקּוּי-הֶהָיָה הֶעָרֵב,
וְאַבְהוּת בְּקִנְאָה תִתְעָרֵב – –
מָה עוֹד בַּבְּקָרִים מְטֻלָּל וּמְזֹהָר
כַּעֲלִיָּה זוֹ בְּרֶגֶל אֶל בֵּית-הַתַּלְמוּד עַל הָהָר,
כִּנְהִירַת הַנָּהָר, הַנָּהָר, הַנָּהָר – –