פַּנָּסִים שֶׁנִּכְנְסוּ עִם אוֹרָם אֶל הַיּוֹם,

פַּנָּסִים שֶׁשָּׁכְחוּ הִכָּבוֹת – –

חֲבָל עַל כַּסְפֵּי מְשַׁלֵּם-הַמִּסִּים, בְּוַדַּאי,

אַךְ אֶהְיֶה-נָא גָּלוּי וְאֹמַר:

לֹא כָּל-כָּךְ הַבִּזְבּוּז שֶׁאִכְפַּת לִי,

וְלֹא אִכְפַּת לִי עַתָּה שֶׁכֹּחָם מְזֻלְזָל בְּתַחֲרוּת

עִם הַמָּאוֹר הַגָּדוֹל.

אֲבָל אִכְפַּת וְאִכְפַּת הֱיוֹתָם לְמוֹתָר, אֵין-צֹרֶךְ-בָּהֶם.

אוֹי לַמְיֻתָּרִים!

לַמְּאִירִים שֶׁלֹּא בְּלֵילָם-מוֹעֲדָם!

מְלַאכְתָּם שֶׁעָשׂוּ בְּחַשְׁכוּת, מְלָאכָה נְקִיָּה וּבְהִירָה,

זִכָּרוֹן הוּא,

וּגְזֵרָה עַל הַזִּכְרוֹנוֹת שֶׁיְּקַפְּלוּ אֶת עַצְמָם, יִקָּמְטוּ, יִתְרַפְּטוּ.

אוֹי מֵעֶלְבּוֹנָם שֶׁל פַּנָּסִים שֶׁנִּכְנְסוּ עִם אוֹרָם אֶל הַיּוֹם,

שֶׁשָּׁכְחוּ הִכָּבוֹת – –