מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

נַעֲלֵי-בַּיִת

מאת: משה בסוק

מצב זכויות יוצרים:

מוגש ברשות פרסום [?]

פרטי מהדורת מקור:

תל-אביב: הקיבוץ המאוחד; תשכ"ח 1968

סוגה:

שפת מקור: עברית

הוֹ אַתֶּן מְנוּעוֹת יוֹם גָּדוֹל מִכָּל צַעַד,

אֵיךְ בַּנְתֶּן לִשְׁתּוֹק אֶל עַרְבִית מִתְמַהְמַהַת,

לֵאמוֹר: הִכָּנְסִי, יְגֵעָה, רְגִיעָה לָךְ מַגַּעַת! – –

הוֹ, אַתֶּן לְמוּדוֹת לַחֲלוֹם שְׁעַת שַׁחֲרִית,

כִּי תָּקוּם, הַיָּפָה, וַתְּבַקֵּשׁ, מִתּוֹךְ הַנִּמְנוּם,

לָצֵאת לִשְׁלִיחוּת-שֶׁל-מְאוּם – –

אֵיךְ אַתֶּן מְכַוְּנוֹת שְׁעַתְכֶן! אֶת תְּחוּמְכֶן מְכַבְּדוֹת!

לֹא לָכֶן הַהֶפְלֵג, הַדְּרָכִים, הַשָּׂדוֹת.

לֹא לָכֶן הַפִּגּוּם, הַסִּכּוּן, לֹא לָכֶן הַמִּשְׂרָד, הַלִּבְלוּר,

מֶרְחַקִּים שֶׁלָּכֶן:

עִתּוֹן-יוֹם שֶׁקּוֹלוֹ מְהַלֵּךְ בַּדּוּכָן הַשָּׁכֵן,

הַחֲנוּת הַקְּרוֹבָה: לַחְמָנִיּוֹת שֶׁנִּרְדּוּ אַךְ עַתָּה מִתַּנּוּר,

עֶגְלַת-קֶרַח-וָנֵפְטְ, הַתַּחֲנָה הַסְּמוּכָה,

לְלִוּוּי יְדִידִים כְּתֹם בִּקּוּר: “לֵיל מְנוּחָה” – –

אָכֵן, בִּגְדוֹלוֹת לֹא תֵּלְכוּ, וְלֹא צַעַד לָכֶן בְּמִקְהַל וַעֲצֶרֶת.

מְנַת-חֶלְקְכֶן: חִבּוֹת וְטִינוֹת שֶׁל יוֹם-יוֹם, פִּיּוּסִין וּקְנִיטוֹת,

דִּמְעָה בְּצִנְעָה שֶׁנּוֹשֶׁרֶת – –

נְשׁוּיוֹת מִפִּנּוּק, הֲרֵי אַתֶּן רְחוּמוֹת לִי כְּמוֹת שֶׁאַתֶּן, בַּחֹל וּבֶחָג,

קַמְטוּטִים בִּפְנֵיכֶן מַפְצִיעִים רְצִינִים, נִלְבָּבִים, וָתִיקִים, תָּג-אֶל-תָּג,

הַצַּעַר בָּהֶם וְהַנַּחַת, גְּלוּיוֹת וּסְתוּמוֹת, זוּטֵי-זוּטוֹת,

וְאֵיזוֹ חֲמִימוּת בָּהֶם, בֵּיתִיּוּת, וְהָיִיתִי אוֹמֵר: נַעֲלוּת – –

משה בסוק
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיו של משה בסוק
רקע
משה בסוק

יצירותיו הנקראות ביותר של משה בסוק

  1. איש-צבא יהודי: פריץ יורדן (זכרונות ויומנים)
  2. לרומאן רולאן (מכתבים)
  3. אגרות לא"פ צ'כוב (מכתבים)
  4. לא"י רופין (מכתבים)
  5. אגרת לאנטול פראנס (מכתבים)

לכל יצירות משה בסוק בסוגה שירה

לכל יצירות משה בסוק

יצירה בהפתעה
רקע

קטונתי מכל החסדים

מאת שלמה שפאן (זכרונות ויומנים)

© כל הזכויות שמורות. מובא ברשות בעלי הזכויות. מותר לשימוש לקריאה, לימוד ומחקר בלבד, ואין לעשות ביצירות הללו שימוש מסחרי.

יום אחד הייתי זקוק למקום של תפילה ונמצאתי במקום שהתפילה אסורה שם. אין זה מענייני לספר כאן על מה צריך הייתי להתפלל, ואין זה מענייני לספר כאן על שום מה אסורה היתה התפילה באותו מקום. די אם אומר, שצרכי שלי היה ודאי, והאיסור שבמקום היה ודאי.


נתגלה לי, שאף-על-פי שיש איסור, קיים מקום-תפילה במסתרים, ויש שמתכנסים שם בשעות קבועות. החלטתי לילך לשם, אף-על-פי שלא היתה לי כל ידיעה היכן נמצא אותו מקום. לא יכולתי לשאול שום בריה על כך, שמא אסכן את עצמי, ואף אילו הסכמתי לסכן את עצמי בשאלתי, מסתבר ששום אדם לא היה משיב לי תשובה של ממש, מחמת סכנה לעצמו. לא נשתייר לי אלא ללכת אחרי לבי ולחזור אחרי אותו מקום, שהיה בהעלם גמור, שהרי לוותר על צרכי לא הייתי יכול. היתה נפשי נתונה במצוקה גדולה, וצער זה שהצטערתי לא היה לי אפילו לפני מי להשיחו.


וכך יצאתי לדרכי והלכתי כמה שהלכתי, ודומה הייתי למי שמהלך בעינים עצומות ואין לו הבדל לאיזה צד יפנה. עד שהגעתי לפרשת דרכים ומצאתי שם אשה ותינוק, זו פונה לצד וזה פונה לצד אחר. ידעתי ששניהם אין דרכם לילך למקום של תפילה, אף-על-פי-כן החלטתי ללכת אחרי האשה, כדי שתהיה לי לעזרה בשעת הצורך, אם אמָצא, חלילה, בצרה ובסכנה. ואפשר שבלי יודעים הגיע לי ממנה ריח של תפילה תמה ונאמנה ונמשכתי אחריה.


תמהתי על עצמי, על בטחון שבי, שהלכתי בלי תהיה ובלי נדנוד כל-שהוא. כמי שהולך במישרין למחוז חפצו. והואיל וכך היתה הליכתי, הרי שכמעט לא חשתי בכמה וכמה מניעות ומכשולים שנקרו לי בדרך. עברתי בשלום בורות ושיחין, גדרות ומחיצות, ולא אירעו לי עיכוב ושהיה, עד שהגעתי בשעה הקבועה, בשעת בין השמשות, לאותו מקום שהיה רצוילי.


והאשה שהלכתי בעקבותיה נצבה מן הצד, כמי שמוכנה להמתין לי עד שאסיים תפילתי.


רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.