דַּיָּר בָּא חָדָשׁ!

דְּלָתוֹת שֶׁאָלְמוּ שָׁב קוֹלָן.

בָּא זִיווֹ שֶׁל סַיָּד עִם דְּלִי-וְסֻלָּם.

נִפְקָחִים חַלּוֹנוֹת שֶׁהֻכּוּ סַנְוֵרִים.

וְרוּחַ נִכְנָס – פְּתָק שָׁכוּחַ מֵרִים.

הַקִּירוֹת מְצָרְפִים צֵרוּפִים

שֶׁל גּוֹנִים, שֶׁל דְּיוֹקָן וְנוֹפִים.

וּבְרָזִים, שֶׁיָּבְשׁוּ בִּגְרוֹנָם הַמִּלִּים,

מִלְמוּלִים לְנַטֵּף מַתְחִילִים.

בַּפֶּתַח- עֵינַיִם: יַלְדֵי הַשְּׁכֵנִים מַבִּיטִים:

רָאִיתָ – מְמַרְפְּקִים זֶה לָזֶה – רָהִיטִים!

דַּיָּר בָּא חָדָשׁ!

הַדַּיָּר הַקּוֹדֵם, הַקּוֹדֵם –

מַשֶּׁהוּ מְעַמְעֵם, מְדַמְדֵּם:

בַּזְּמַן הָאוֹבֵד מְגוּרָיו –

וְסִיּוּם בְּקִיּוּם יִתְעָרָב – –