רקע
משה בסוק
חֲמוֹרִים עַל הַגָּג
xמוגש ברשות פרסום [?]
tשירה
פרטי מהדורת מקור: תל-אביב: הקיבוץ המאוחד; תשכ"ח 1968

צְבָא חַלּוֹנוֹת קָם פִּתְאֹם, מְזַקְּפִים הָרוֹאוֹת, מְדַחֲקִים זֶה בָּזֶה:

הַבִּיטוּ! הַבִּיטוּ!

אֲפַרְכְּסוֹת טֶלֶפוֹן נְטוּשׁוֹת, שִׂיחוֹת נִתְפָּרְמוּ כִּסְרִיגָה.

טְבִיעַת נְגִיסוֹת בַּכְּרִיכִים. חֲמִימוּת שֶׁל כּוֹסוֹת מֻפְקָרָה,

תַּקְתְּקָנִית וְחַשְׁבָּן, הַנְהָלָה וִישִׁיבָה וְקַבָּלַת-הַקָּהָל שְׁחוּלִים בִּמְצֻפָּף,

מְאַצְבְּעִים זֶה מֵעַל זֶה, אֶל הַגַּג, לִמְרוֹמֵי קוֹמָה וָו:

חֲמוֹרִים עַל הַגָּג (הַבִּיטוּ! הַבִּיטוּ!) חֲמוֹרִים!


הָיְתָה לָהֶם עֲלִיָּה בַּסֻּלָּם. טְעוּנֵי לְבֵנִים, חֳמָרִים, כְּמִנְהַג הָעוֹמְסִים.

עַתָּה נֶעֶצְרוּ אֶל מוּל הַקּוֹרוֹת, וְדוֹמֶה: קֹרַת-רוּחַ לָהֶם בְּמֻפְלָג.

מִתְגּוֹדְדִים חַלּוֹנוֹת – מֵילָא, יַבִּיטוּ: מַה פִּתְאֹם? פְּטוּרִים מִכָּל שׁוֹט?

אַךְ מַה חוֹצְפָה אוֹתָהּ עַיִן גְּדוֹלָה, פְּרוּצָה בִּכְחוֹלָה, הַקּוֹרְצָה בַּמּוֹרָד?

“מֶבָּט מֵעַל גַּג” – מְעַנְיֵן. בְּוַדַּאי. בְּחַיֵּי אֲתוֹנוֹ שֶׁל בִּלְעָם!

הַשְּׂדֵרוֹת מַצְנִיעוֹת צִפִּיּוֹת, רְחָשִׁים, תְּנוּעָתָן;

הָרְחוֹב מְעַרְטֵל תְּשׁוּקוֹתָיו, רָדוּף וְרַגָּז.

נִמְשָׁכוֹת מִדְּרָכוֹת זוֹ אֶל זוֹ, כְּגוּפִים,

וְאֵין בְּכֹחָן לַחֲצוֹת כְּאֵב הַמֶּרְחָק שֶׁהֻטַּל בֵּינֵיהֶן.

מַה טִּיב הַהִבְהוּב-הָעִמְעוּם מוּל עֵינָיו הָאוֹרוֹת שֶׁל הַיּוֹם?

עַל גַּבֵּי כְּלוֹנְסָאוֹת מְהַלְּכִים הַחוּטִים, וְלִבָּם – רִטּוּטִים-רִטּוּטִים.

הַגַּגּוֹת הַכְּפוּיִים מְקַמְּרִים אֶת גַּבָּם, מְזֻמָּנִים הִתָּלֵשׁ מִמְּקוֹמָם,

לְזַנֵּק, לְגוֹנֵן: יוֹדְעִים הֵם וַדַּאי עַל מָה וְעַל מִי.

לְאָן הוֹלֵךְ זֶה הַכְּבִישׁ-הַנָּהָר, וְאֵי בְּעָלָיו הַמְחַמֵּר בּוֹ,

מַה טַּעַן יַטְעִין עַל גַּבּוֹ, וּמַה טַּעַם?

חִדְלוּ, מוֹנִיוֹת, שָׁם מִנְּעֹר! מַה לָּךְ שׁוֹקֶקֶת, מַשָּׁאִית מְסֻרְבֶּלֶת?

הַהִתְבּוֹנְנוּת פֹּה עִנּוּג, אַךְ מִי יִתְּנֵנּוּ קְצָת עֵשֶׂב לִלְחֹךְ!

(הַפְסִיקוּ זַקֵף הָרוֹאוֹת, חַלּוֹנוֹת!) אֵין הָרְאִיָּה מַשְׂבִּיעָה הָרָעֵב.


אִיּוֹ, אִיּוֹ. כְּבָר בָּא הָרָשָׁע הַחַמָּר. יָדוֹ מְקֻשַּׁחַת וְהוּא גַּם יִבְעַט.

“לָרֶדֶת! טְלוּ רֶגֶל!” – אַךְ לָמָּה? תֵּן נָזִין אֶת עֵינֵינוּ מְעַט.

נִתְחַיְּבוּ לְאַלָּה, מִתְנַמְּכִים חֲמוֹרִים, נִשְׁמָטִים מִן הַגַּג,

שְׁקוּעֵי-רֹאשׁ, קְשֵׁי-יוֹם-וְהַרְהוֹר: דְּמֻיּוֹת-יְגוֹנִים בְּיוֹם חַג.

אֶחָד, חֲמוֹרוּר סָרְבָן, מְשַׁדֵּר נְעִירַת-מְבוּכָה בְּמַסְלוּל הֶחָלָל:

חֲבָל! חֲבָל!

שָׁבִים מִשְׂרָדִים לַחִיּוּג, לַצִּלְצוּל, לַכְּרִיכִים, לַשִּׂיחוֹת, לָעִנְיָן

הָעוֹמֵד עַל שֶׁלּוֹ בְּרִתְחָה, אֶל הַתֵּה, לַקָּפֶה שֶׁצֻּנַן – –


הַצּוֹחֵק – יִצְחַק, וְיִתְמַהּ שֶׁצְּחוֹקוֹ כֹּה אוֹנֵן.

וַאֲנִי, קוֹרְאִי הַיָּקָר, עוֹד מַבִּיט בִּתְמוּנָה, מִתְבּוֹנֵן – –

המלצות קוראים
תגיות