נָשׁוּב נִתְהַלֵּךְ יְדִידַי. אַל חֲשָׁשׁ, הוֹלְכֵי-רֶגֶל, אַל נֹמֶך!

דְּבָרִים יֵשׁ בָּאָרֶץ יְפַת-הַפַּשְׁטוּת, עֲצוּמִים, שֶׁנִּתְּנוּ אַךְ לָכֶם,

וְלָהֶם אַךְ אַתֶּם, הוֹלְכֵי-נְתִיבוֹת!

יָבוֹאוּ פְּרִיחוֹת הַגַּנִּים וְרֵיחַ הַפַּת הַנִּרְדָּה בִּשְׁחוֹמָהּ.

אֵשׁ מַלְחִימִים מִסַּדְנָה אִם תִּכְפֶּה בְּעֻזָּהּ הַמַּבָּט לְהַסִּיעַ –

תָּפִיס חֲבוּרַת יְרָקוֹת טוֹבַת-עַיִן וְצִבּוּר תַּפּוּחִים יְלַבֵּב בְּחִיּוּת

(יֵשׁ מֵהֶם שֶׁכּוֹמְסִים רִקָּבוֹן מִלְּגוֹ? – אַךְ הֵם מְעַטִּים, כִּכְלוֹת-כָּל!).

חֲצִי-דֶּלֶת פּוֹתַחַת מִקְצָת פְּנִים מְיֻשָּׁב וְנַחְתָּן.

סִיעַת עִתּוֹנִים מְשַׁרְבֶּבֶת לָשׁוֹן: כּוֹתֶרֶת-רֹאשׁ שֶׁאֵינָהּ יְכוֹלָה עוֹד יוֹתֵר.

מֵעַל הַמִּרְפֶּסֶת כְּבִיסָה צַחְרוּרִית מִשְׁתַּבְּשָׁה בַּהֲמוֹן צַחְקוּקֵי-תִינוֹקוֹת שׁוֹבָבִים.

אַל-נָא יְקֻפַּח שְׂכַר שִׂיחָה שֶׁל נָשִׁים: תַּפְרִיט, לְבוּשׁ שֶׁל עוֹנָה וּמַתְכּוֹן לְעוּגָה

וְלֹא יִכָּלֵם גַּם צִתּוּת (שֶׁבְּהֶסַּח הַדַּעַת) לְסוֹד הוֹלֵךְ-רָכִיל בְּאָזְנָיו שֶׁל הַיּוֹם.

תַּרְנְגוֹל בַּחַלּוֹן מְשַׁדֵּר שִׁדּוּרוֹ הַפְּרָטִי, וְסִיסִים, מַרְבֵּיִ-מַעֲשִׂים, תּוֹסְסִים.

יַלְדָּה עַל אוֹפַנַּיִם פּוֹרְחָה אֵין-יָדַיִם, מַפְרִיחָה אֲמִירָה אֲבִיבִית לֶחָלָל,

וְאֻכְלוֹסִין זוּטָרִים, מְתוּקִים, מְרוֹקְנִים עוֹלְמוֹת מַמְתַּקִים שֶׁל דּוּכָן וְדוּכָן.

אֶפְשָׁר תִּפְגְּשׁוּ יְדִידוּת נְטוּשָׁה, שֵׂיָה בַּמִּדְרוֹן, וְ“שָׁלוֹם” יִתְרַפֵּק זֶה עַל זֶה.

וְאוּלַי… תֶּאֶרְחוּ לִלְוָיָה יְתוֹמָה, מְעוּטָה, שִׁפְלַת-בֶּרֶךְ בִּפְנֵי הַחוֹמוֹת

(לֹא מוֹדָע, לֹא מַכָּר הַבַּר-מִנָּן? – תָּמִיד, תָּמִיד הוּא אֲנַחְנוּ!).

הִנֵּה הֵם יוֹצְאִים, מֵאַחֲרֵי כָּל גָּדֵר וְחָסוּת, הַמַּרְאוֹת, הַקּוֹלוֹת, הַדְּבָרִים.

נִפְרַד הַשּׁוֹטֵף מֵעַל הַמֻּצָּק, וְגוֹאֶה הַנָּהָר בְּמֻפְלָג.

נִבְקָעִים צִיּוּצִים, פּוֹקְחִים עֵינֵיהֶם וְהוֹלְכִים וְנוֹתְבִים

אֶל לֹא-עוֹד-וְהוּא-כְּבָר-קַיָּם.

הַיּוֹם מוֹלִיךְ זַהֲרוּרִים וּצְלָלִים, חֲלוֹמִיִּים וּרְפוּטִים.

בִּנְחֻשְׁתַּיִם וּבְהַלְלוּיוֹת.

לֹא תְּהוֹם, וְלֹא לַיְלָה – וְצוּלָה שֶׁל יֵשׁ-וּמְבַקֵּשׁ-לִהְיוֹת;

רִדוּף וּמַגַּע, וְנִתּוּק, וְרִתּוּק, הִתְרַצּוּת וּבְרִיחָה, אֲבֵדָה וּמְצִיאָה-אֵין-סוֹפִית.

פּוֹלְשִׁים לְתוֹכָם שֶׁל דְּבָרִים, צוֹלְלִים בְּיָם הִתְבּוֹנְנֻיּוֹת, קוֹרְאִים הַדְּמָמוֹת,

תְּגַלּוּ בְּפִתְאֹם: מְנוּחָה עֲלוּמָה בִּתְנוּעָה רְווּיָה זוֹ,

וְנֵצַח-מְעַט בְּזוֹ הַזְּרִימָה לֹא-תֵּדַע-אֶת-עַצְמָהּ – –

וִישֻׁלַּח מֶבַּטְכֶם, כְּיוֹנָה חַכְמַת-לֵב, בְּמַבּוּל מוֹנִיּוֹת:

נִסְתַּחֲפָה יָהֳרָתָן, וְהֵן נְבוּכוֹת בְּמִקְצָת, בְּמִקְצָת מְמַעֲטוֹת אֶת עַצְמָן.

וְכָךְ יָפֶה לְכָל חַי תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ!

דְּבָרִים יֵשׁ בָּאָרֶץ יְפַת-הַפַּשְׁטוּת, וְלָכֶם הֵם, לָכֶם,

הוֹלְכֵי נְתִיבוֹת.