היצירות הנקראות ביותר החודש
- אוצר המשלים והפתגמים / ישראל חיים טביוב
- [פְּגִישָׁה, חֲצִי פְּגִישָׁה] / רחל בלובשטיין
- הנסיך הקטן / אנטואן דה סנט-אכזופרי / אריה לרנר
- לֹא זָכִיתִי בָאוֹר מִן-הַהֶפְקֵר / חיים נחמן ביאליק
- העוורת / יעקב שטיינברג
- אני ואימא בבית־המשוגעות: רומן / יעל ישראל
- לְבַדִּי / חיים נחמן ביאליק
- יגון / אנטון צ'כוב / דבורה בארון
- [לבי במזרח ואנוכי בסוף מערב] / יהודה הלוי
- עַל הַשְּׁחִיטָה / חיים נחמן ביאליק
יצירות ויוצרים חדשים באתר, אירועים, סרטונים, וחדשות.
פרוזה: עַל תֵּאַטְרוֹן הַבֻּבּוֹת מאת היינריך פון קלייסט; תַּרְגִּיּל צָרְפַתִי שֶׁכְּדַאי לְחַקּוֹתוֹ מאת היינריך פון קלייסט; הַכְּלָבִים וְהַצִּפּוֹר מאת היינריך פון קלייסט; מְאֹרַע־יוֹם מאת היינריך פון קלייסט; וֶרְטֶר הֶחָדָשׁ ( הַמְאֻשָּׁר יוֹתֵר) מאת היינריך פון קלייסט; מְבוּכָתוֹ שֶׁל רֹאשׁ־עִיר מאת היינריך פון קלייסט; עֻבְדוֹת בִּלְתִּי־מֻסְבָּרוֹת מאת היינריך פון קלייסט; אֲנֶקְדּוֹטָה מִן הַמִּלְחָמָה הָאַחֲרוֹנָה מאת היינריך פון קלייסט; סִפּוּרוֹ שֶׁל דּוּ־קְרָב מְעַנְיֵן מאת היינריך פון קלייסט; אַהֲבַת־אֵם מאת היינריך פון קלייסט; זְדוֹן הַשָּׁמַיִם מאת היינריך פון קלייסט; מָבוֹא לַעִתּוֹן "גֶרְמַנְיָה" מאת היינריך פון קלייסט; עַל הַצָּלָתָהּ שֶׁל אוֹסְטְרִיָּה מאת היינריך פון קלייסט; מָה יּוּכְרַע בַּמִּלְחָמָה הַזֹּאת? מאת היינריך פון קלייסט; אחרית דבר: אל בני דורי: כתבים קצרים / היינריך פון קלייסט
מאמרים ומסות: המבקר ד. א. פרידמן [אחרית דבר ל"עיוני שירה"]
עיון: התנ"ך כהיסטוריה מאת ורנר קלר
שירה: פשוש
פרוזה: אחיזה של חול; הילדה והזר; מרכבה לילית
מאמרים ומסות: חיים נחמן ביאליק – יגון־היחיד; שאול טשרניחובסקי – אישיותו היוצרת; ש טשרניחובסקי – שירת הנהנין; שאול טשרניחובסקי בן החמישים; שמואל יוסף עגנון; דוד פוגל; זלמן שניאור - בממשלת היצר; דוד שמעונוביץ'; יעקב פיכמן; אורי צבי גרינברג; רחל; יהודה קרני; מ. טשודנר; דוד זכאי ומרדכי עובדיהו; משה קליינמן; מנדלי מוכר ספרים ומיגואל סרוונטס; יוסף חיים ברנר
פרוזה: גרי הצדק
שירה: חֻמָּשׁ מַגְדִּיאֵל; שֹׁרֶשׁ עֵץ יֹשֵׁב עַל רֶגֶל אַחַת; אִשָּׁה אָמְרָה; בְּיֻלִים יֹדְעִים; אִידֵיאָה פִיקֻס; אֲנֹנִימִי יֶרִי יַעַר; גָּדֹל נֵס שֶׁעָשִׂיתָ בְּטֶלֶוִיזְיָה; בִּשְׁתַּיִם לִפְנֹת בֹּקֶר; אִשָּׁה עַזָּה כְּשַׁעַר; קֹדֶם הָיָה; תְּהִלִּים, תֵּן שֵׁם: חַסְדְּךָ בַּבֹּקֶר; תְּהִלִּים, תֵּן שֵׁם: יְהִי חַסְדְּךָ עָלֵינֻ; QUINTESSENCE; גְּבֻל; מֹמֶנְט; כָּתֻב; אֲהֵבֻ; עָזְבֻ; יָשֻׁבֻ; בֵּית חֹשְבִים; מִלְּבָנֹן שְׁלִיחִים לָבֹא; שָׁלֹם לָכֶם, שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ; חֹם וְכִמָּהֹן; פּוֹלָה מִדִּבְרֵי; יָצָא; הַמַּאֲפִיָּה בִּרְחוֹב בֶּרְדִּיצֶ'בְסְקִי סוֹף; לְהִדַּמְיוֹת; לְהִבַּזְיוֹת; לְהִשְׁתַּקְקְיוֹת; לְהֵאַהַבְיוֹת; הָאֹפֶן הַפּוֹלָנִי; עַל הָעֵצִים וְעַל הַבָּתִּים; אֶל סוֹף קַיִץ; בְּאֵיתָן לָקְחָה לִבִּי קְוַארְטֶט; עֲלֵה שֻׁב אֶל הַחֹף; עֹלֶה נֹפֵל; הַחֲתֻנָּה; הַמִּצְוָה רִקֻּדִּיל; אֹר שְׁחֹר; הַסְּעֻדָּה; מַתַּן תֹּרָה; הָאִגְּרֹנֶת; פְּרוֹפּוֹרְצְיוֹת; אבות ישורון מעיר:; כְּמֹת שֶׁמַּעְיָן; עַל שֻׁלְחָן אָסֻר; מְתֻקִים עַל מֶלַח; אֶת הַגַּלְגַּלִים שָׁאֲלָה; עִיר מִגֻּפָה; כַּמָּה דְּבָרִים כָּכָה; עֲצֵי בְּשָׂרָם חַי; זוֹ אֲדָמָה שֶׁטֹּמְנִים לָהּ; מַגְדִּיאֵל זוֹ מַגְדָּלֶנָה; מִי יִתֵּן?; הָאִישׁ (הַמֶּענְטְשׁ); חִפַּשְׂתִּי מַשֶּׁהֻ בְּתֵל אָבִיב; הֶחָלָל לֹא נָפַל; שִׁיר אֶחָד [אִישׁ לֹא זֹכֵר וְכִמְעַט]; שִׁיר שְׁנַיִם [כַּאֲשֶׁר עָשִׂיתִי “בִּעֻר חָמֵץ”]; שִׁיר שְׁלשָׁה [שִׁנַּיִם זְמַן אָכַל אֶת הַנְּיָר]; שִׁיר אַרְבָּעָה [שָׁלֹם עָלַיִךְ אֲדֹנֵנֻ מֹרֵנֻ וְרַבֵּנֻ עָלֶיךָ הַשָּׁלֹם]; שִׁיר חֲמִשָּׁה [וּכְשֶׁיַּגִּיעַ קִצִּי]; שִׁיר שִׁשָּׁה [מַעֲנֵה לָשֹׁן. מֹשֵךְ לֹמַר: מַעמֶע לֻשְׁן.]; הֵיכָן אֶהְיֶה; אֶבֶן מֻנַּחַת; מִי שֶׁבָּא הֻא בָּא; פְּתִיחָה; שִׁיר מַתְחִיל; וְשֻׁב מִי יָבֹא; שְׁנֵי אַחִים הָיִינֻ; לֶוִינְסוֹן; חֲדַר מִיֻּן; בִּקֻּר רֹפְאִים הֲדַסָּה תֵּל אָבִיב פְּנִימִית ג'; פֶּערֶעלְמוּטֶער וְלֶערֶער; עַל אַדְמַת
פרוזה: בדרכי האב זכר צדיק לברכה; מסע הילד אבילחם; אהבה במגלדה; גינה של פרצופים; אצל הנדיב; אפשר להשתגע; השביתה הגדולה; בדרך אלי אושר; ריסי ידידות; בין זיק לאשתי – מפח נפש אחד ומשפט אחד ותקוה אחת; מערפת הבהט; שערוריה משפטית בשנת 2032; כתב־היד האבוד או חתונה בלתי־צפויה; נסיעה לעזאזל; חתולה לבנה; עד דכא; הנסיך הירוק
מחזות: אח ואחות: קטע דרמתי מימי האינקוויזיציה
מאמרים ומסות: מבקר ספרות בגוב הלביאות; "כל־כך רבות אנחנו"; המסות ביצירתה של עמליה כהנא־כרמון; המסות על מעמד האשה בספרות; "מיתוס הקיפוח" של הנשים בספרות; "סוזנה הבוכיה" - אלונה קמחי; "החתונות שלנו" — דורית רביניאן; "בשוכבי ובקומי, אשה" - מירה מגן; "נשים מתוך קטלוג" - סביון ליברכט; "מגדלורים של יבשה" - יהודית קציר; "שרה, שרה" - רונית מטלון; "רדיקלים חופשיים" - אורלי קסטל־בלום; "בעל ואשה" - צרויה שלו
שירה: שֹׁרֶשׁ; זֶמֶר־יָגוֹן; עָנָן; יוֹמָם וָנֶשֶׁף; \[הֲלֹא הִנֵּה זֶה הַקּוֹל\]; מַחְסוֹם; רְחוֹבוֹת; בָּדָד; נַעַר; חֲצוֹת; גָּל; מֵרָחוֹק; חֲשָׁאי; כּוֹכָב; שְׂפָתַיִם; עֲרָבִים; אַגָּדָה; פֶּתַע בְּמַרְזֵחַ; חֲלוֹם; נְשִׁיָּה; רוּחַ בּוֹדֵד; הַנֶּעֱזָבִים; קֶשֶׁת; רָז; הָאֲדָמָה, הַחֵיק
משלים: בָּעִיר וּבַיָּעַר
פרוזה: שׁוֹמְרֵי הַנַחֲלָה
פרוזה: צחוק עשה לי אלוהים
פרוזה: המארב; צו־הקריאה; הגבעה; השעור בקפא"פ; הקרב האָבוּד; החוֹלה
זכרונות ויומנים: גדולה היתה הבדידות
מאמרים ומסות: הקרדיט הפעוט ומוסדותיו בארץ־ישראל
מחזות: הושע
עיון: דוד בן־גוריון ודורו
שירה: צִפֳּרִים מִתְעוֹפְפוֹת נֶגְבָּה; יְסוֹכְכוּ חַיַּי; מְנַקֵּי הַזְּמָן; כַּחֲסִידִים הָרִאשׁוֹנִים; הִתְלַפַּפְתִּי כְקִיסוֹס; יְעֻצַּב לְכִנּוֹר לֵב נִשְׁבָּר; לִשְׁקוֹעַ בַּנְּקוּדָה הַפְּלִיאָה; שְׁלַל־שָׁוְא; מַה יִתְאוֹנֵן אֲמֵלָל; חֲתוֹם הַמַּעְיָן; לַשֶּׁפֶק; אַחֲרוֹנַת אֲלֻמָּה; סֹב עַל קַרוֹסוּלַת־בְּרִיאָה; לְבָבִי נָשָׁה תְפִלָּה; נֵר אֱלֹהִים כָּבָה; הִצְטַמְצֵם עִגּוּלִי בַחֶלֶד; לֵיל טוֹב, הָעוֹלָם!; תְּכַנְּסֵנִי כוֹס־פִּרְחֲךָ, לַיְלָה; שְׂעִפַּי; הִתְחַנְנָה תֵבַת־זִמְרָתִי; שִׁירָה בִדְמָמָה; אָנָה הָלְכָה שֶׁצּוֹדְדָה נַפְשִׁי; לֹא אָבְדָה תוֹחַלְתִּי מֵאֵל; אָרַג שֶׂפֶק טְוִי קוּרָיו עַל נַפְשִׁי; מַה תָּאִיצָה בִי; אִם לֹא יָדַע אֵל שָׁרְשִׁי; סְלִיחָה, מָוֶת; שַׁלָּמָה אָגוּרָה קֵץ בָּשָׂר; בִּמְרוּצַת חוּג כְּשָׁפִים; יְדַעְתִּיךָ, אֱלוֹהַּ; מַה נֶּפֶשׁ תִּקָּבַע בַּחֲלַל הַמִּסְגֶּרֶת; לֹא יָדַעְתָּ מָה אֱנוֹשׁ; יִשְׁתַּוַּע שַׁוְעַת־מֶרֶד; גַּחְלִילִיּוֹת־שְׂעִפִּים; לֹא יָמוּת כִּי יִחְיֶה; מַה קַּנֵּא אֲקַנֵּא בָכֶם; לְחוֹף נָפַת אָשְׁרִי; נְקוּדָה לְבָבִי; בְּעַרְסַל־הַחֲלוֹם; תִּתְרוֹנֵן הַבְּרֵכָה; דָּמִיתִי לְסַפָּן שָׂב; רָדַנִי גוֹרָלִי; סָלַחְתִּי, מָחַלְתִּי; יָקְדוּ חַלּוֹנוֹת בֵּית־חָמְרִי; סוֹכְכִינִי בְמַחֲסֵה צֵל כְּנָפַיִךְ; דִּמְמָתֵךְ תַּאֲצִילִי בְחַסְדֵּךְ; הֵעִיר הַשַּׁחַר אֶת נִבְלוֹ; יֵשׁ יִשְׁפֹּת אֵל שְׁלוֹמוֹ; פּוֹלֵשׁ הָאֵד סִלּוֹן אוֹר; לֵיל הִטְבִּיל מַכְּחוֹלוֹ; בְּעִקְבֵי חֲלוֹמִי; נִסְתַּם הַגּוֹלֵל; נוֹף קְלוּי שַׁלֶּכֶת כְּסוּי צְחוֹר שֶׁלֶג; דְּבִיר־הַגָּבִישׁ בְּלִבִּי כַתּוֹת; רְצִי, בַּת־הַשִּׁיר, אֶת צְלִיל שִׁירִי; מְשׁוֹךְ, אֵל, לְפַרְפָּר זְעֵיר חֶסֶד; בְּעָמְדִי בְתוֹךְ בֵּית־הַקְּברוֹת; עָלִים נְשׁוּרֵי שַׁלֶּכֶת; חָדְלָה הַדַּיָּה מִנַּקֵּר לְבָבִי; בַּנָּתִיב הַלָּבָן; הַכְרֵז הִכְרִיז כְּרוּז נִיסָן; מִשּׁוּט בְּתֹהוּ־רוֹם
זכרונות ויומנים: רק מתגעגעת
מאמרים ומסות: בין חקר לזכרון; ואיך היו הדברים; במפולש – על גרשם שופמן; עם י״ב ספריו; זימוני שבטים; בין סב לנכדו; גרם־המעלות; בין מצע ללשון; בין גילוי לעילום – על צבי ישראל שבייד; גלויה לבעל הגלויות – אל אריה נבון ועליו; סאלוּט לכליזמרים – עם יהויכין סטוצ'בסקי ועליו; חיבת ירושלים – על גליה ירדני; אשת מו"ל כמו"ל – על בית ניומן; בשערי כרך – על ליאופולד קומפרט; בסוד נאמנים – על ריכארד בר־הופמַן; בים קוצים – על הנריק וורגלאנד
זכרונות ויומנים: דאוד אבו־יוסף, 1879: עדות ודמיון
זכרונות ויומנים: שיחות בחצות-לילה עם פנחס שדה
זרקור על יצירה
אלי הירש על שלמה אִבְּן גַּבִּירוֹל
בטור השירה שלו בידיעות אחרונות מתאריך 24 באוקטובר 2008, כתב אלי הירש ביקורת על ספר שירה עכשווי כלשהו, שהתייחס לשירה העברית בספרד בימי-הביניים. הירש התלונן על דלות הספר העכשווי לעומת המופת של שירת ימיה"ב, וכך כתב על שלמה אבן גבירול:
בואו נדבר על אבן גבירול. הוא ידוע בתולדות השירה העברית כמי שהשכיל להעניק ביטוי חריף לרגשות מרים במיוחד — ליגון כבד, מה שמכונה בימינו ‘דיכאון’, שמלווה בבוז עמוק לעולם ובגאווה שאין לה גבול. בשיריו (כמו ב’ניחר בקוראי גרוני' שקטע ממנו מצורף לרשימה) הוא שב ומסביר שאחד המקורות ליגונו הוא הפער בין חוכמתו לטיפשותם של בני דורו. הוא מרחף בשחקים והם, במקום להללו, בזים לו. מדבריו אפשר ללמוד שאלה הן דווקא מעלותיו, ובכלל זה כשרונו כמשורר, שגוזרות עליו בדידות, קונות לו אויבים ונוטלות ממנו שמחה. שיריו הם עדות נוקבת לקללה שמשוררים רבים סובלים ממנה — לדינמיקה המאנית-דיפרסיבית, הדו קוטבית, של עולמם החווייתי: כגובה נסיקתם עומק נחיתתם.
הדינמיקה הזאת נפוצה מאוד, יש בה גם צד נלעג, וקשה לומר שהיא מייחדת את אבן גבירול. מה שהופך אותה למרשימה כל כך דווקא אצלו זה כשרונו העצום כמשורר — האיזון בין אופיים הפראי והאלים של רגשותיו לבין המשמעת הפיוטית והיצירתיות הלשונית שלו. ברבים משיריו הוא גם מצליח ליצור מין רושם כפול, מתעתע — מצד אחד של נאום שמושמע בפני רבים, מצד שני של הרהור פרטי שבו הוא שופך את מרי ליבו בפני עצמו או אלוהיו. מצד אחד רטוריקה שנונה של התפארות ותוכחה, מצד שני ליריקה מעודנת של נפש שמתחבטת בכלובה. השילוב הזה אפקטיבי מאוד, ובזכותו אבן גבירול הוא אחד המשוררים העבריים הנערצים ביותר.
עד כאן הערותיו המחכימות של הירש, והן תירוץ מצוין להיזכר בשיר ניחר
...המתנדבים שלנו
שלי אוקמן
אני גרה בקדימה, בלב השרון. סבתא ל־4 נכדים.
פעילותי בפרויקט משלבת את אהבתי לשפה העברית ולמלה הכתובה, עם נסיון של 30 שנה בעבודה שדרשה דיוק רב בהי־טק, ועם זמנִי שהתפנה לאחר יציאתי לגימלאות.
הגעתי לפרויקט ב־2014.
תחילה עסקתי בהקלדה, אח"כ בהגהה, וכיום אני רכזת־מתנדבים ועורכת־טכנית (עריכה טכנית היא הפעולה שבה מעלים את היצירה השלמה, המוקלדת והמוגהת, לאתר הפרויקט והופכים אותה זמינה לציבור).
אנו שמחים שאתם משתמשים באתר פרויקט בן־יהודה
עד כה העלינו למאגר 47603 יצירות מאת 2648 יוצרים, בעברית ובתרגום מ־30 שפות. העלינו גם 20050 ערכים מילוניים. רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי.
בזכות תרומות מהציבור הוספנו לאחרונה אפשרות ליצירת מקראות הניתנות לשיתוף עם חברים או תלמידים, ממשק API לגישה ממוכנת לאתר, ואנו עובדים על פיתוחים רבים נוספים, כגון הוספת כתבי עת עבריים, לרבות עכשוויים.
נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!