הַבָּרֶקֶת
הָיֹה הָיָה לְפָנִים בְּאֶרֶץ הַקֶּדֶם מֶלֶךְ עָשִׁיר מְאֹד, וְלוֹ אַרְמוֹן בָּנוּי לְתִפְאָרָה בְּאַחַד הָאִיִּים, אֲשֶׁר בִּמְדִינַת מַלְכוּתוֹ.
וּמִסָּבִיב לָאַרְמוֹן גַּן יָפֶה לְהַפְלִיא, וּבוֹ כָּל-עֵץ פְּרִי לְמִינֵהוּ וְאִלָּנוֹת עֲבֻתִּים נוֹתְנֵי צֵל. וְעַל צַמְרוֹת הָעֵצִים מְקַנְנוֹת צִפֳּרִים שׁוֹנוֹת, הַנּוֹתְנוֹת בְּשִׁיר קוֹלָן וּמַרְנִינוֹת לֵב כָּל-שׁוֹמֵעַ. וּבְתוֹךְ הַגַּן בְּרֵכוֹת מַיִם גְּדוֹלוֹת וּבְהֶן שָׁטִים בַּרְבּוּרִים לְבָנִים כַּשֶּׁלֶג. וּמִזְרָקוֹת גְּבוֹהוֹת מַמְטִירוֹת אַבְקַת מַיִם דַּקָּה עַל רִבְבוֹת הַפְּרָחִים וְהַשּׁוֹשַׁנִּים, הַמְּפִיצִים רֵיחַ נִיחוֹחַ. וּבְפִנַּת כָּל-שְׂדֵרַת עֵצִים קָבוּעַ פֶּסֶל, צוּרַת מוֹשֵׁל הָאָרֶץ הַנִּכְבֶּשֶׁת, וּמִתַּחַת לַפֶּסֶל לוּחַ שַׁיִשׁ וְעָלָיו חֲקוּקָה כָּל-פָּרָשַׁת הַנִּצָּחוֹן.
וְרַבִּים הָיוּ הַפְּסָלִים אֲשֶר פֵּאֲרוּ אֶת-גַּן-הָעֵדֶן אֲשֶר לַמֶּלֶךְ, כִּי מְלָכִים רַבִּים הִכְנִיעַ תַּחְתָּיו. כָּל-יָמָיו נִלְחַם הַמֶּלֶךְ הַזֶּה וַאֲרָצוֹת רַבּוֹת כָּבַשׁ. צִבְאוֹתָיו הָרַבִּים שׁוֹטְטוּ תָּמִיד בַּמְּדִינוֹת הַנִּכְבָּשׁוֹת, גָּזְלוּ מֵאֵת הַמְּלָכִים וְרַבֵּי-הָעָם אֶת-הַטּוֹב וְהַיָּפֶה אֲשֶׁר בְּאוֹצְרוֹתֵיהֶם וֶהֱבִיאוּם לְמַלְכָּם הָאַדִּיר.
יוֹתֵר מִכֹּל אָהַב הַמֶּלֶךְ אֲבָנִים טוֹבוֹת וּמַרְגָּלִיּוֹת, וְכָל-אֶבֶן טוֹבָה אֲשֶר גָּזַל שָׂם בְּכִתְרוֹ לְהַגְדִּיל אֶת-תִּפְאַרְתּוֹ. וְהָיָה הַכֶּתֶר שֶׁלּוֹ מְשֻׁבָּץ אֲבָנִים יְקָרוֹת וְנִפְלָאוֹת וְאוֹרָן הִכְהָה אֶת-עֵינֵי הָרוֹאִים. וּבְהוֹפִיעַ הַמֶּלֶךְ לִפְנֵי הָעָם לְבוּשׁ אַדֶּרֶת אַרְגָּמָן, הַמְּקֻשֶּׁטֶת גְּדִילֵי זָהָב וָכֶסֶף, וַחֲבוּשׁ כִּתְרוֹ הַיָּקָר לְרֹאשׁוֹ, – הָיוּ הַכֹּל כּוֹרְעִים בֶּרֶךְ לְפָנָיו וְעוֹצְמִים אֶת-עֵינֵיהֶם, כִּי לֹא יָכְלוּ לְהַבִּיט אֶל הָאֲבָנִים הַמַּבְהִיקוֹת כְּאַלְפֵי שְׁמָשׁוֹת. וְהַמֶּלֶךְ הִתְגָּאָה מְאֹד בְּרָב-עָשְׁרוֹ וּגְדֻלָּתוֹ וַיְהִי בְּעֵינָיו כֵּאלֹהִים.
וַיְהִי הַיּוֹם וְהַמֶּלֶךְ שׁוֹכֵב אֶת-מִשְׁכַּב הַצָּהֳרַיִם תַּחַת חֻפַּת אֲשֵרִים בְּתוֹךְ גַּנּוֹ הַיָּפֶה. וַיַּחֲלֹם וְהִנֵּה הוּא צָד צַיִד בַּיַּעַר וְכָל-שָׂרָיו וַעֲבָדָיו מִימִינוֹ וּמִשְּׂמֹאלוֹ. וּפִתְאֹם נִרְאָה לוֹ מִבֵּין הָעֵצִים צְבִי יָפֶה וְעַל רֹאשׁוֹ קַרְנַיִם עֲנֵפוֹת וְנֶהְדָּרוֹת. וּבִקְצֵה הַקֶּרֶן הָעֶלְיוֹנָה מִתְנוֹצֶצֶת אֶבֶן יְקָרָה, אֲשֶׁר כָּמוֹהָ לֹא רָאָה מֵעוֹדוֹ. חָמַד אוֹתָהּ הַמֶּלֶךְ בִּלְבָבוֹ וְשָׁלַח אֶת-שָׂרָיו וַעֲבָדָיו לָצוּד אֶת-הַצְּבִי הַנִּפְלָא, בַּעַל הָאֶבֶן הַיְקָרָה. הָעֲבָדִים יָצְאוּ דְחוּפִים בִּדְבַר הַמֶּלֶךְ, אַךְ הַצְּבִי הָיָה קַל בְּרַגְלָיו וְלֹא יָכְלוּ לְהַשִּׂיגוֹ.
וְהַמֶּלֶךְ עוֹמֵד לְבַדּוֹ בְּתוֹךְ הַיַּעַר וּמְצַפֶּה, וְלִבּוֹ יוֹצֵא אַחֲרֵי הַצְּבִי וְאַחֲרֵי הָאֶבֶן הַנִּפְלָאָה אֲשֶׁר בְּקַרְנוֹ. וְהִנֵּה רָאָה אֶת-הַצְּבִי עוֹמֵד לֹא רָחוֹק מִמֶּנּוּ וּמַבִּיט בּוֹ בְּעֵינָיו הַיָפוֹת וְהַשְּׁקֵטוֹת. עֵינֵי הַמֶּלֶךְ נִצְמְדוּ אֶל הָאֶבֶן הַטּוֹבָה, אֲשֶׁר הִזְהִירָה בְּאוֹר שִׁבְעָתַיִם, וְלִבּוֹ רָעַד בְּקִרְבּוֹ. הוּא מִהֵר לְהוֹצִיא חֵץ מֵאַשְׁפָּתוֹ וַיִדְרֹך אֶת-קַשְׁתוֹ. אַךְ בְּהַגִּיעַ הַחֵץ לַקֶּרֶן, אֲשֶׂר בָּהּ הָיְתָה קְבוּעָה הָאֶבֶן הַיְקָרָה, שָׁב לְאָחוֹר, חָלַף עַל פְּנֵי הַמֶּלֶךְ וַיִשְׂרֹט שָׂרֶטֶת קַלָּה בְּמִצְחוֹ. וְהַצְּבִי חָמַק עָבַר וְנֶעְלַם מֵעֵינָיו.
צַעֲקַת יֵאוּשׁ וּכְאֵב פָּרְצָה מִפִּי הַמֶּלֶךְ וַיִּיקַץ. לִבּוֹ פָּעַם בְּקִרְבּוֹ וְכָל-גּוּפוֹ כֻּסָּה זֵעָה. הוּא שָׁלַח אֶת-יָדוֹ אֶל מִצְחוֹ וְהִנֵּה טִפַּת דָּם עָלֶיהָ.
מִיָּד הִבְהִיל הַמֶּלֶךְ אֶת-כָּל-חֲכָמָיו וְיוֹעֲצָיו וַיְסַפֵּר לָהֶם אֶת-חֲלוֹמוֹ. יָשְׁבוּ חַכְמֵי הַמֶּלֶךְ שִׁבְעָה יָמִים וְשִׁבְעָה לֵילוֹת וְלֹא יָכְלוּ לִפְתֹּר לוֹ אֶת-חֲלוֹמוֹ. קָצַף עֲלֵיהֶם הַמֶּלֶךְ וַיִּתֵּן אוֹתָם אֶל בֵּית-הַסֹּהַר.
וּבְעִיר הַבִּירָה חַי אִישׁ זָקֵן, אֲשֶׁר עָבַר אֶת-הָאָרֶץ לְאָרְכָּהּ וּלְרָחְבָּהּ. הוּא יָדַע לְדַבֵּר בְּשִׁבְעִים לָשׁוֹן וַיֶחְכַּם מִכָּל-הָאָדָם אֲשֶׁר עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה. קָרָא הַמֶּלֶךְ לַזָּקֵן וְאָמַר לוֹ:
– חֲלוֹם חָלַמְתִּי וְאֵינִי יוֹדֵעַ מַה הוּא. וַאֲנִי שָׁמַעְתִּי עָלֶיךָ, כִּי קָנִיתָ הַרְבֵּה חָכְמָה וָדַעַת. וְהָיָה אִם תִּפְתֹּר לִי אֶת-חֲלוֹמִי, אַעֲשִׁירְךָ עֹשֶׁר רַב כְּיַד הַמֶּלֶךְ, וְכֹל אֲשֶׁר תְּבַקֵּשׁ יִנָּתֵן לָךְ.
אָמַר לוֹ הַזָּקֵן:
– סַפֵּר לִי חֲלוֹמְךָ וְאֶשְׁמָעָה, אוּלַי אוּכַל וּפְתַרְתִּיו לְךָ וְלֹא אֶקַּח מִמְּךָ מִחוּט וְעַד שְׂרוֹךְ נָעַל.
סִפֵּר לוֹ הַמֶּלֶךְ כְּכֹל אֲשֶׁר רָאָה בַּחֲלוֹמוֹ.
אָמַר לוֹ הַזָּקֵן:
– הַצְּבִי אֲשֶׁר רָאִיתָ – עַם הוּא, הַיוֹשֵׁב בֵּין הֶהָרִים וְדוֹמֶה לִצְבִי בְּיָפְיוֹ וּבְתֻמָּתוֹ. וְהָאֶבֶן אֲשֶׁר בְּקַרְנוֹ – אֶבֶן הַבָּרֶקֶת הִיא, הַקְּבוּעָה בְּמִזְבַּח הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר לָעָם הַזֶּה. אֶפֶס, כִּי עַז הָעָם הַזֶּה וּבְקַרְנוֹ יְנַגַּח אֶת-כֹּל אֲשֶׁר יָעֵז לְהַשְׁבִּית אֶת-מְנוּחָתוֹ.
שָׁאַל אוֹתוֹ הַמֶּלֶךְ:
– מַה-שֵּׁם הָעָם הַזֶּה וְאֵיפֹה הוּא יוֹשֵׁב, וְאֵיךְ אוּכַל וְהוֹרַשְׁתִּיו, לְמַעַן קַחַת אֶת-הָאֶבֶן הַיְּקָרָה שֶׁבְּמִזְבְּחוֹ וּלְשִׂימָּה בְּכִתְרִי?
אָמַר לוֹ הַזָּקֵן:
– שֵׁם הָעָם הַזֶּה כְּשֵׁם הָאֶבֶן; “עַם הַבָּרֶקֶת” יִקָּרֵא לוֹ. וְיוֹשֵׁב הוּא בֵּין הָרִים נִשָּׂאִים מַהֲלַךְ יוֹם אֶחָד מִזֶּה מִזְרָחָה שָׁמֶשׁ. אוּלָם רְאֵה הִזְהַרְתִּיךָ – אַל תִּגַּע בּוֹ לְרָעָה, פֶּן תִּנָּחֵם בְּאַחֲרִיתֶךָ. כִּי אָכֵן נִפְלָא הָעָם הַקָּטָן הַזֶּה וְנִפְלָאָה שִׁבְעָתַיִם הִיא אַבְנוֹ, אֶבֶן הַבָּרֶקֶת אֲשֶׁר לוֹ. וְקָשׁוּר הוּא הָעָם הַזֶּה אֶל הַבָּרֶקֶת בְּחַבְלֵי אוֹרָהּ, אֲשֶׁר לֹא יִנָּתֵקוּ. אֶת-כָּל-חַיֵיהֶם הֵם רוֹאִים בְּזֹהַר הַבָּרֶקֶת הַזֹּאת. וּסְגֻלָּה מְיֻחֶדֶת לַבָּרֶקֶת שֶׁלָּהֶם: בִּהְיוֹת בְּנֵי הָעָם עוֹשִׂים אֶת-הַטּוֹב וְהַיָּשָׁר בְּעֵינֵי הָאֱלֹהִים, וְהֵאִירָה הַבָּרֶקֶת בְּאוֹר יְקָרוֹת, בְּאוֹר שֶׁל שַׁלְוָה וָנֹעַם, וְרַבָּה הַבְּרָכָה בַּשָּׂדוֹת וּבָאֲסָמִים. אוּלָם אִם חָטֹא יֶחֶטְאוּ לֵאלֹהִים, וּבָרְקוּ נִיצוֹצוֹת מִתּוֹךְ הָאֶבֶן הַיְּקָרָה הַזֹּאת, וְהָיוּ לְאֵשׁ צָרֶבֶת, הַמְּכַלָּה מִגָּדִישׁ וְעַד קָמָה. וְהָאֲנָשִים עוֹבְדֵי אֲדָמָה וְרוֹעֵי צֹאן, לֹא יָרֵעוֹ וְלֹא יַשְׁחִיתוּ וְלִבָּם מָלֵא אַהֲבָה וְרֵעוּת. אַךְ אוֹי, אוֹי לוֹ לְמִי שֶׁיִּתְגָּר בָּם מִלְחָמָה. אָז יֵהָפְכוּ הָאֲנָשִׁים הַשְּׁקֵטִים הָאֵלֶּה וְהָיוּ לִזְאֵבֵי עֲרָבוֹת, לְדֻבִּים שַׁכּוּלִים אֲשֶׁר בַּשָּׂדֶה. הִזָּהֵר, אֵפוֹא, הַמֶּלֶךְ, פֶּן תִּשְׁלַח יָדְךָ אֶל אֶבֶן הַבָּרֶקֶת אֲשֶׁר לָהֶם וְהֵבֵאתָ עָלֶיךָ קְלָלָה.
צָחַק הַמֶּלֶךְ לְשֵׁמַע דִּבְרֵי הַזָקֵן וְאָמָר:
– אַךְ צְחוֹק אַתָּה עוֹשֶׂה לִי, זָקֵן! הַאֲנִי אִירָא וְאֶפְחַד מִפְּנֵי עֲדַת רוֹעִים? עוֹד הַיוֹם אֶשְׁלַח שָׁמָּה גְּדוּד קָטָן מֵאַנְשֵׁי צְבָאִי וְאַכְנִיעַ אֶת-הַזְּאֵבִים וְאֶת-הַדֻּבִּים הָאֵלֶּה. וְלֹא אֶשְׁקֹט וְלֹא אָנוּח, עַד אִם תִּתְנוֹסֵס אֶבֶן הַבָּרֶקֶת בְּכִתְרִי.
וְהַמֶּלֶךְ קָרָא לְשַׂר הַצָּבָא וְאָמַר לוֹ:
– קוּם לֵךְ מִזְרָחָה שֶׁמֶשׁ, מַהֲלַךְ יוֹם אֶחָד מִזֶּה, וּבָאתָ אֶל בֵּין הָרִים נִשָּׂאִים. שָׁם שׁוֹכֵן שֵׁבֶט רוֹעִים וְעוֹבְדֵי אֲדָמָה וְלָהֶם מִזְבַּח אֱלֹהִים. וּבְתוֹךְ הַמִּזְבֵּחַ קְבוּעָה אֶבֶן בָּרֶקֶת. וּבָאתָ אֲלֵיהֶם וְאָמָרְתָּ: “כֹּה אָמַר הַמֶּלֶךְ הַגָּדוֹל, הַמּוֹלֵךְ מֵהֹדּוּ וְעַד מִצְרָיִם: כָּל-עַמֵּי הָאָרֶץ נָתַן לִי הָאֱלֹהִים, וְעַתָה תְּנוּ לִי אֶת-הַבָּרֶקֶת אֲשֶׁר לָכֶם לְשִׂימָהּ בְּכִתְרִי”. וְהָיָה אִם יִתְּנוּהָ לְךָ וְקָרָאתָ לָהֶם לְשָׁלוֹם, וְאִם יְמָאֲנוּ לְתִתָּהּ, וְלָקַחְתָּ בְּחָזְקָה.
שַׂר הַצָּבָא הִשְׁתַּחֲוָה לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ וְאָמַר:
– כֵּן אֶעֱשֶׂה כַּאֲשֶׁר דִּבָּרְתָּ, אֲדוֹנִי הַמֶּלֶךְ.
וְשַׂר הַצָּבָא מִהֵר לְהַזְעִיק אַנְשֵׁי צָבָא וְהָלַךְ אֶל אֶרֶץ הַבָּרֶקֶת. אַךְ אַנְשֵׁי הַבָּרֶקֶת יָצְאוּ לִקְרַאת הָאוֹיֵב וַיַּכּוּ בָּהֶם מַכָּה גְדוֹלָה, עַד בִּלְתִּי הַשְׁאִיר לָהֶם שָׂרִיד וּפָלִיט. רַק שַׂר הַצָּבָא לְבַדּוֹ נִמְלַט עַל נַפְשׁוֹ, בָּא לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ וַיְסַפֵּר לוֹ אֶת-כָּל-הַמּוֹצְאוֹת אוֹתוֹ.
כָּעַס הַמֶּלֶךְ וְשָׁלַח מַחֲנֶה כָבֵד לִקְרָאתָם. אוּלָם גַּם הַפַּעַם הִכּוּ אַנְשֵׁי הַבָּרֶקֶת אֶת-חֵיל הַמֶּלֶךְ וַיְגָרְשׁוּהוּ מֵעַל אַרְצָם.
אָז אָסַף הַמֶּלֶךְ אֶת-מֵיטַב צִבְאוֹתָיו וּפָנָיו הוֹלְכִים בַּקְּרָב. אַנְשֵׁי הַבָּרֶקֶת עָמְדוּ עַל נַפְשָם וַיִלָּחֲמוּ כַּאֲרָיוֹת, אַךְ צִבְאוֹת הַמֶּלֶךְ הָרַבִּים גָּבְרוּ עֲלֵיהֶם. לַשָּׁוְא נִסּוּ הָאֻמְלָלִים לְהָגֵן עַל אַבְנָם הַיְּקָרָה. הַמֶּלֶךְ הָאַכְזָר הִתְפָּרֵץ לְתוֹךְ בֵּית-תְּפִלָּתָם, עָקַר בְּיָדָיו אֶת-הַבָּרֶקֶת הַיְּקָרָה מִתּוֹךְ מִשְׁבֶּצֶת הַזָּהָב וְשָׁב עִם שְׁלָלוֹ וְעִם שְׁאֵרִית צִבְאוֹתָיו לְאַרְצוֹ.
גָּדוֹל מְאֹד הָיָה כְּאֵבָם שֶׁל אַנְשֵׁי הַבָּרֶקֶת. בִּרְאוֹתָם אֶת-הַמִּשְׁבֶּצֶת הָרֵיקָה. לִבָּם הָיָה מָלֵא שִׂנְאָה עַזָּה לַמֶּלֶךְ הַשּׁוֹדֵד וּבְמֹחָם קִנְּנָה רַק מַחֲשָבָה אַחַת: לְהָשִׁיב אֶת-הַבָּרֶקֶת, נִשְׁמַת חַיֵיהֶם, לִמְקוֹמָהּ. הַצְּעִירִים וְאַמִּיצֵי הַלֵּב נִּסּוּ פְּעָמִים רַבּוֹת לְהִתְנַפֵּל עַל הַמֶּלֶךְ וּלְהָשִׁיב אֶת-הַגְּזֵלָה, אַךְ הֻכּוּ אָחוֹר. וְהַזְּקֵנִים יָשְׁבוּ אֲבֵלִים עַל-יַד הַמִּשְׁבֶּצֶת הָרֵיקָה וּבָכוּ אֶת-אֲסוֹנָם. הָאֲנָשִׁים הֶחָרוּצִים וְאוֹהֲבֵי הָעֲבוֹדָה עָזְבוּ אֶת-נַחֲלוֹתֵיהֶם וַיִּתְהַלְּכוּ בַאֲשֶׁר יִתְהַלָּכוּ. הַשָּׂדוֹת הֶעֱלוּ קִמְשׁוֹנִים, הַצֹּאן וְהַבָּקָר מֵתוּ בָּרָעָב וְהָאָרֶץ הָיְתָה שְׁמָמָה.
אֻמְלָל הָיָה עַם הַבָּרֶקֶת, אֻמְלָל מְאֹד.
וְהַמֶּלֶךְ חָגַג אֶת-חַג נִצְחוֹנוֹ עַל הָעָם הַקָּטָן בְּרֹב פֵּאֵר וְהָדָר. הוּא קָבַע אֶת-הַבָּרֶקֶת בְּרֹאשׁ כִּתְרוֹ וְהוֹפִיעַ לִפְנֵי עַמּוֹ גֵּאֶה שִׁבְעָתָיִם.
בִּרְבוֹת הַיָּמִים הִתְבּוֹנֵן הַמֶּלֶךְ בַּבָּרֶקֶת וְרָאָה, כִּי אֵין אוֹרָהּ מַבְהִיק כְּבָרִאשׁוֹנָה. שָׁלַח הַמֶּלֶךְ לִקְרֹא לַזָּקֵן וְאָמַר לוֹ:
– הַגִּידָה נָא לִי אִם יָדַעְתָּ, מַדּוּעַ זֶה כָּהָה אוֹרָהּ שֶׁל הַבָּרֶקֶת?
– אֲדוֹנִי הַמֶּלֶךְ! – קָרָא הַזָּקֵן בַּאֲנָחָה, – אוֹר הַבָּרֶקֶת כָּהָה, כִּי כָּהֲתָה רוּחָם שֶׁל אַנְשֵׁי הַבָּרֶקֶת. אוֹיָה, מָה עוֹלַלְתָּ לָעָם הַזֶּה! אֲבָל אָשֵׁם אָנֹכִי, כִּי פָתַרְתִּי לְךָ אֶת-חֲלוֹמֶךָ!
כָּעַס עָלָיו הַמֶּלֶךְ כַּעַס גָּדוֹל וְקָרָא:
– גּוּרָה לְךָ, זָקֵן, מִפָּנַי! אִם לֹא תַגִּיד לִי דְּבַר אֱמֶת וַהֲסִירֹתִי אֶת-רֹאשְךָ מֵעָלֶיךָ!
אָמַר לוֹ הַזָּקֵן בְּמַר לִבּוֹ:
– טוֹב אֵפוֹא. שְׁמַע וְאַגִּידָה לְךָ אֶת-הָאֱמֶת, לְמַעַן הַצֵּל אֶת-נַפְשְׁךָ וְאֶת-נֶפֶשׁ כֻּלָּנוּ. יָדֹעַ תֵּדַע, כִּי אֵין הַבָּרֶקֶת יְכֹלָה לְהָאִיר אֶת-אוֹרָהּ בְּלִי הַמִּשְׁבֶּצֶת. אוּלָם רְאֵה הִזְהַרְתִּיךָ: אִם תִּגְזֹל מֵהָעָם הָאֻמְלָל הַזֶּה אֶת-שְׁאֵרִית מַחְמַדָּם, אֶת-הַמִּשְׁבֶּצֶת אֲשֶׁר נִשׁאֲרָה לָהֶם לִפְלֵטָה, – וְיָצְאָה אֵשׁ מֵהַבָּרֶקֶת וְתֹאכַל אֶת-כֹּל אֲשֶׁר לְךָ וְתִבְעַר וְאֵין מְכַבֶּה.
אַךְ הַמֶּלֶךְ לֹא שָׁת לִבּוֹ לְדִבְרֵי הַזָּקֵן. הוּא שָׁלַח אֶת-צִבְאוֹתָיו וַיִּגְזֹל בְּחֶזְקַת הַיָּד אֶת-הַמִּשְׁבֶּצֶת הָרֵיקָה וַיָּשֶׂם בָּהּ אֶת-הַבָּרֶקֶת.
אָז נִתְעוֹרֵר עַם הַבָּרֶקֶת מִקָּצֶה. לִבּוֹ שָׁתַת דָּם וְרֶגֶשׁ נְקָמָה הִרְתִּיחַ אֶת-רוּחוֹ. הַצְּעִירִים מָרֵי הַנֶּפֶשׁ נָפוֹצוּ עַל-פְּנֵי כָּל-הָאָרֶץ וַיִּזְרְעוּ זֶרַע מַשְׂטֵמָה וְאֵיבָה לַמֶּלֶךְ הָעָרִיץ וּלְאַנְשֵׁי בְּרִיתוֹ. וַעֲבוֹדָתָם נָשְׂאָה פֶּרִי. הַרְבֵּה עַמִּים נִכְנָעִים הֵרִימוּ יָד בַּמֶּלֶךְ וּפָרְקוּ אֶת-עֻלּוֹ מֵעַל צַוָּארָם. וְרוּחַ רָעָה, רוּחַ שִׂנְאָה וּמְדָנִים עָבְרָה בַּחֲצַר הַמֶּלֶךְ, וְכָל-שָׂרָיו הַנֶּאֱמָנִים הִתְחִילוּ עוֹיְנִים אֶת-שַׁלִּיטָם.
וּבְאַחַד הַיָּמִים הִתְחִילָה פִּתְאֹם הַבָּרֶקֶת אֲשֶׁר בַּכֶּתֶר לְהַתִּיז נִיצוֹצוֹת. הַנִּיצוֹצוֹת נִשְּׂאוּ בָּאֲוִיר וַיִהְיוּ לְאֵשׁ לֶהָבָה. וַתֹּאכַל הָאֵשׁ עַל יָמִין וְעַל שְׂמֹאל וַתִּלְחַךְ אֶת-כָּל אֲשֶׁר מִסָּבִיב. וַתִּבָּקַע הָאָרֶץ וַתִּבְלַע אֶת-כָּל-הַבָּתִּים וְהָאַרְמוֹנוֹת עַל הָאֲנָשִׁים וְעַל רְכוּשָׁם. וּבִמְקוֹם הָאִי הַנִּפְלָא הִתְרוֹמֵם הַר גָּבוֹהַּ, וְהָהָר הֵקִיא לַבַּת אֵשׁ וַיְהִי לְהַר-עָשָׁן עַד הַיוֹם הַזֶּה.
מהו פרויקט בן־יהודה?
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.