נוּרִית אוֹהֶבֶת מְאֹד לִשְׁמֹעַ סִפּוּרִים. לְהוּטָה הִיא אַחֲרֵי סִפּוּרִים, כְּשֵׁם שֶׁהִיא לְהוּטָה אַחֲרֵי דִּבְרֵי מְתִיקָה. יוֹם שֶׁלֹּא סִפְּרוּ לָהּ סִפּוּר – יוֹם עָצוּב הוּא לָהּ. כַּמָּה טוֹב לָהֶם לַגְּדוֹלִים! יוֹדְעִים הֵם לִקְרֹא וְיֵשׁ לָהֶם הַרְבֵּה סְפָרִים. נוּרִית מְקַנְּאָה בָּהֶם מְאֹד. גַּם הִיא רוֹצָה לִהְיוֹת גְּדוֹלָה, לְמַעַן תּוּכַל לִקְרֹא. אַךְ נִדְמֶה לָהּ, שֶׁאֵין הִיא גְּדֵלָה כְּלָל. בָּרְאִי הַגָּדוֹל הִיא רוֹאָה לְפָנֶיהָ תָּמִיד יַלְדָּה קְטַנָּה מְאֹד. כְּפִי הַנִּרְאֶה, נַעֲשִׂים גְּדוֹלִים בְּבַת אַחַת.
וּמִכֵּוָן שֶׁאֵין נוּרִית גְּדוֹלָה וְאֵינָהּ יוֹדַעַת לִקְרֹא, רוֹצָה הִיא, שֶׁהַגְּדוֹלִים יְסַפְּרוּ לָהּ סִפּוּרִים.
כְּשֶׁיֵּשׁ לְאִמָּא פְּנַאי, נִגֶּשֶׁת אֵלֶיהָ נוּרִית וּמְבַקֶּשֶׁת מִמֶּנָּה בְּקוֹל רַךְ וּמָתוֹק: “אִמָּא – בֻּבָּה, סַפְּרִי לִי סִפּוּר!”
וְאִמָּא אֵינֶנָּהּ יְכוֹלָה לַעֲמֹד בִּפְנֵי קֶסֶם קוֹלָהּ וּמְמַלְּאָה אֶת בַּקָּשָׁתָהּ. אַךְ עַל פִּי רֹב עֲסוּקָה אִמָּא: אוֹ שֶׁהִיא מְבַשֶּׁלֶת, אוֹ שֶׁהִיא תּוֹפֶרֶת. אַבָּא יוֹדֵעַ אֶת אַהֲבַת בִּתּוֹ לְמַעֲשִׂיּוֹת, אוּלָם רַק לִפְעָמִים רְחוֹקוֹת יָכוֹל הוּא לַעֲשׂוֹת אֶת רְצוֹנָהּ, כִּי גַּם הוּא עָסוּק תָּמִיד אוֹ עָיֵף. תַּחַת זֹאת מְסַפֶּקֶת אֶת תַּאֲבוֹנָהּ סָבְתָא. יֵשׁ לָהּ לְסָבְתָא אוֹצָר מָלֵא וְגָדוּשׁ שֶׁל מַעֲשִׂיּוֹת וְסִפּוּרִים וְאַגָּדוֹת וְאֵין הִיא עֲיֵפָה מִסַּפֵּר. לָכֶן אוֹהֶבֶת נוּרִית לְבַקֵּר אֶת סָבְתָא לִפְעָמִים קְרוֹבוֹת. בִּרְאוֹת סָבְתָא אֶת פָּנֶיהָ הַחֲמוּדִים שֶׁל נוּרִית, מִיָּד הִיא מַנִּיחָה אֶת כָּל הָעֲבוֹדוֹת שֶׁלָּהּ וְיוֹשֶׁבֶת לְסַפֵּר לָהּ סִפּוּר. בִּשְׁעַת מַעֲשֶׂה הִיא מַאֲכִילָה אוֹתָהּ וּמַשְׁקָה אוֹתָהּ וּפְנֵי שְׁתֵּיהֶן מַזְהִירִים. נוּרִית שְׂמֵחָה שֶׁשָּׁמְעָה סִפּוּר יָפֶה, וְסָבְתָא מְאֻשָּׁרָה, שֶׁהֶאֱכִילָה אֶת נֶכְדָּתָהּ הָאֲהוּבָה.
“כְּשֶׁאֶהְיֶה גְּדוֹלָה”, אָמְרָה פַּעַם נוּרִית לְסָבְתָא, “אֶכְתֹּב אֶת כָּל הַסִּפּוּרִים הַיָּפִים עַל לוּחוֹת שֶׁל פַּטֵּפוֹן, לְמַעַן יוּכְלוּ הַיְּלָדִים הַקְּטַנִּים לִשְׁמֹעַ אוֹתָם בְּכָל שָׁעָה שֶׁיִּרְצוּ”.
“רַעְיוֹן יָפֶה!”
אָמְרָה סָבְתָא וְחִבְּקָה אֶת נֶכְדָּתָהּ הַחֲכָמָה.
אִם יֵשׁ בְּדַעְתְּכֶם לִמְצֹא חֵן בְּעֵינֵי נוּרִית
וְהַאֲמִינוּ לִי שֶׁכְּדַאי הַדָּבָר,
אֵין טוֹב לָכֶם מֵאֲשֶׁר לְסַפֵּר לָהּ סִפּוּר.
רַק חָלִילָה לָכֶם מִסַּפֵּר לָהּ
סִפּוּר עָצוּב.
סִפּוּרִים עֲצוּבִים אֵין נוּרִית אוֹהֶבֶת.