מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

שׁוּלָה וְדַג הַזָּהָב

מאת: ישראל דושמן

מצב זכויות יוצרים:

נחלת הכלל [?]

פרטי מהדורת מקור:

הוצאת "אמנות", תל אביב; תש"ו

סוגה:

שפת מקור: עברית

אוֹתוֹ בֹּקֶר הָיְתָה שׁוּלָה הַקְּטַנָּה מְאֻשָּׁרָה מְאֹד: דּוֹדָתָהּ הֵבִיאָה לָהּ בְּמַתָּנָה דַּג-זָהָב קָטָן בְּצִנְצֶנֶת עֲגֻלָּה. יָשְׁבָה שׁוּלָה עַל יַד הַשֻּׁלְחָן וְהִבִּיטָה בַּהֲנָאָה רַבָּה עַל הַדָּג הַנֶּחְמָד הַשּׂוֹחֶה בַּמָּיִם. הִיא דִּבְּרָה אֵלָיו דְּבָרִים טוֹבִים:

“יִהְיֶה טוֹב לְךָ פֹּה, חֲבִיבִי: כָּל יוֹם אַחֲלִיף אֶת הַמַּיִם וְאֶתֵּן לְךָ אֹכֶל טָעִים”.

דַּג הַזָּהָב שָׁמַע אֶת הַדְּבָרִים הַנְּעִימִים וְעָנָה בְּעֶצֶב:

"תּוֹדָה רַבָּה לָךְ! אַךְ צַר לִי הַמָּקוֹם פֹּה. אָנָּא, הָבִיאִי אוֹתִי אֶל הַבְּרֵכָה.

“לֹא, לֹא!” קָרְאָה שׁוּלָה, “נָעִים לִי כָּל כָּךְ לְהַבִּיט אֵלֶיךָ”.

“הֵן תּוּכְלִי לְהַבִּיט אֵלַי גַּם בִּהְיוֹתִי בַּבְּרֵכָה!” הִתְחַנֵּן דַּג הַזָּהָב, “פֹּה מְשַׁעֲמֵם כָּל כָּךְ!”

“הַאִם אֲנִי מְשַׁעֲמֶמֶת?” נֶעֶלְבָה שׁוּלָה.

“חַס וְשָׁלוֹם! אֵין אַתְּ מְשַׁעֲמֶמֶת כְּלָל, אַךְ לִי טוֹב לִהְיוֹת בֵּין חֲבֵרִים – דָּגִים. כְּלוּם הָיִית רוֹצָה לִהְיוֹת תָּמִיד לְבַדֵּךְ, בְּלִי חֲבֵרוֹת?”

שׁוּלָה מָצְאָה שֶׁדִּבְרֵי דַּג הַזָּהָב נְכוֹנִים, אַךְ לֹא רָצְתָה לְמַלֵּא אֶת בַּקָּשָׁתוֹ.

וְהַדָּג הַמִּסְכֵּן נִשְׁאַר בַּצִּנְצֶנֶת.

אַחֲרֵי אֲרֻחַת הַצָּהֳרַיִם שָׁכְבָה שׁוּלָה לִישׁוֹן. וְהִנֵּה חָלְמָה, שֶׁהַדָּג הַקָּטָן קָפַץ מִתּוֹךְ הַצִּנְצֶנֶת וְהוּא מְפַרְפֵּר וְקוֹרֵא לְעֶזְרָה.

שׁוּלָה נִתְעוֹרְרָה מִתּוֹךְ פַּחַד וְקָפְצָה אֶל הַשֻּׁלְחָן. הִיא מָצְאָה אָמְנָם אֶת דַּג-הַזָּהָב בַּמַּיִם, אַךְ נִדְמֶה הָיָה לָהּ, כִּי הוּא בּוֹכֶה.

רְגָעִים אֲחָדִים עָמְדָה שׁוּלָה וְחָשְׁבָה.

אַחַר כָּךְ לָקְחָה בְּיָדֶיהָ אֶת הַצִּנְצֶנֶת, יָצְאָה בְּחִפָּזוֹן אֶל הַגַּן וְעֵרְתָה אֶת הַמַּיִם יַחַד עִם דַּג הַזָּהָב לְתוֹךְ הַבְּרֵכָה.

בִּן רֶגַע נִתְעָרֵב הַדָּג בֵּין חֲבֵרָיו וּלְשׁוּלָה נִדְמָה לִשְׁמֹעַ אֶת קוֹלוֹ:

“בְּרוּכָה תִּהְיִי, שׁוּלָה!”

הַפַּעַם הָיְתָה שׁוּלָה מְאֻשָּׁרָה שִׁבְעָתָיִם.

ישראל דושמן
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
יצירה בהפתעה
רקע

יָקוּם אֱלֹהִים

מאת יהודה ליב גורדון (שירה)

(לאחד שנשתתף לבעלי השתוף1 מאת אחד מבעלי היחוד.

ביום חג הפסח האחרון לראשונים והראשון לאחרונים2).


שׁוֹנִים בִּתְמוּנָתָם וּבְמַעֲמָדָם

נִגְלוּ הָאֱלֹהִים לִבְנֵי הָאָדָם

וַיְּלַמְּדוּם דַּעַת לָסוּר מִשְּׁאוֹל מָטָּה:

הוֹלְכִים גַּם יוֹשְׁבִים גַּם שׁוֹכְבִים הוֹפִיעוּ,

צֶדֶק וְישֶׁר לָאָדָם הוֹדִיעוּ;

אַךְ הוּא יוֹסִיף לַחֲטֹא כְּאָז כֵּן עָתָּה.

מֵרֹאשׁ – עָשׂוּ רַגְלַיִם לֵאלֹהֵיהֶם

וַיֹּאמְרוּ: כִּי מִתְהַלֵּךְ הוּא בֵינֵיהֶם,

וּבַיִת בָּנוּ לוֹ, מָקוֹם לָשֶׁבֶת.

מֶרְכָּבָה וּכְרוּבִים לִרְכֹּב עָלֵימוֹ; –

אַךְ עָזֹב לֹא עָזְבוּ רֹעַ פְּעָלֵימוֹ

וּלְקוֹלוֹ לֹא נָתְנוּ אֹזֶן קַשֶּׁבֶת.

אָז אָמְרוּ: שָׁכַב הָאֵל עִם אֲבוֹתָיו

וּבְכֵן טָהַר הָאָדָם מֵחַטֹּאתָיו,

וּמַלְכוּת שָׁמַיִם יָסַד עַל הָאָרֶץ.

אַךְ גַּם אַחֲרֵי כֵן יֵצֶר לֵב הָאָדָם

חָרַשׁ רַע כָּל הַיּוֹם, שָׁאַף לִשְׁפֹּךְ דָּם –

וּפְנֵי תֵבֵל מָלְאוּ מֻטָּה וָפָרֶץ.

לִבְנֵי הָאָדָם לֹא יֵיטִיב אֵל רוֹכֵב.

לֹא אֵל מִתְהַלֵּךְ, לֹא יוֹשֵׁב, לֹא שׁוֹכֵב,

כִּי רַגְלֵיהֶם תָּמִיד לָרַע יָרוּצוּ;

רַק אִם יָקוּם הָאֵל עַל בֵּית הַמְּרֵעִים

רַק אָז יִהְיֶה הָאָדָם לִתְמִים-דֵעִים;

אִם יָקוּם אֱלֹהִים – אוֹיְבָיו יָפוּצוּ!

הַיּוֹם אַתֶּם כֻּלְּכֶם אִישׁ אֶל אָחִיהוּ

“קָם הָאֱלֹהִים”! “קָם הָאֱלֹהִים”! תַּבִּיעוּ

וּנְשִׁיקוֹת אַהֲבָה אִישׁ אֶת אָחִיו תִּשָּׁקוּ;

וַאֲנַחְנוּ לֹא נַעֲנֶה אָמֵן אַחֲרֵיכֶם,

כִּי אֵיכָה נַאֲמִין כִּי קָם אֱלֹהֵיכֶם

אִם לֹא כָלָה שֹׁד, רָעִים לֹא נִתָּקוּ?!

הַאִם לֹא אֵל אֶחָד, אָב אֶחָד לָנוּ,

וּבְקוּמוֹ הַיּוֹם מַה-זֶּה הָיָה בָנוּ

כִּי חַגְּכֶם הֵחֵל וַיִּכָל חַגֵּנוּ?

עַל כֵּן עוֹד נוֹחִילָה, עַל כֵּן נוֹכִיחַ

כִּי עוֹד יָקוּם אֵל, עוֹד יָבֹא מָשִׁיחַ –

אָז יָחֵל הַחַג גַּם בִּרְחֹבוֹתֵינוּ.


  1. הוא המשורר אבא (קונסטנטין) שפירא.  ↩

  2. ftn2  ↩

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.