לוגו
הַצִּפּוֹר הַפְּצוּעָה
פרק:
מיקום ביצירה:
0%
X
F
U

דָּנִי וַאֲחוֹתוֹ לִילָה יָצְאוּ לְשַׂחֵק בַּגִּנָּה שֶׁעַל יַד בֵּיתָם. וְהִנֵּה רָאֲתָה לִילָה צִפּוֹר קְטַנָּה מוּטֶלֶת תַּחַת אַחַד הָעֵצִים.

“דָּנִי, רְאֵה!” קָרְאָה הַיַּלְדָּה, “הִנֵּה צִפּוֹר קְטַנָּה! אֵינֶנָּה יְכוֹלָה לָעוּף”.

דָּנִי נִגַּשׁ, הִתְבּוֹנֵן בַּצִּפּוֹר וְאָמַר:

“הִיא פְּצוּעָה, רַגְלָהּ שְׁבוּרָה, הִנֵּה דָּם!”

“מִי זֶה פָּצַע אוֹתָהּ?” חָקְרָה לִילָה.

“אֶתְמוֹל”, עָנָה דָּנִי, “רָאִיתִי פֹּה יְלָדִים קוֹלְעִים אֲבָנִים בַּקֶּלַע לְבֵין הָעֵצִים. כַּנִּרְאֶה, פָּגְעָה אֶבֶן בְּרַגְלָהּ”.

“הוֹי, מִסְכֵּנָה!” קָרְאָה לִילָה, “רַק יְלָדִים חַסְרֵי לֵב יְכוֹלִים לִפְגֹּעַ בַּצִּפֳּרִים. הֲיֵשׁ יְצוּר נֶחְמָד מִצִּפּוֹר?”

“אוּלַי רְעֵבָה הִיא וּצְמֵאָה”, הֵעִיר דָּנִי, “לְכִי, לִילָה, וְהָבִיאִי קֹמֶץ גַּרְעִינִים וּמְעַט מָיִם”.

לִילָה מִהֲרָה לְהָבִיא גַּרְעִינִים וָמַיִם; אַךְ הַצִּפּוֹר הִבִּיטָה בְּעֵינַיִם נוּגוֹת אֶל לִילָה וְלֹא נָגְעָה בָּאֹכֶל.

“דָּנִי!” אָמְרָה לִילָה, “הֲלֹא צוֹפֶה אַתָּה וְלָמַדְתָּ לְהוֹשִׁיט עֶזְרָה רִאשׁוֹנָה, אוּלַי תּוּכַל לַחֲבֹשׁ אֶת רַגְלָהּ?”

“אֲנַסֶּה”, אָמַר דָּנִי וְהָלַךְ לְהָבִיא אֶת תִּיק הָרְפוּאוֹת שֶׁלּוֹ.

לִילָה כָּרְעָה עַל בִּרְכֶּיהָ לִפְנֵי הַצִּפּוֹר וְשִׁדְּלָה אוֹתָהּ בִּדְבָרִים:

“אַל תִּירְאִי, צִפּוֹר מִסְכֵּנָה. דָּנִי יַחֲבֹשׁ אֶת רַגְלֵךְ וְתוּכְלִי לָעוּף כְּבָרִאשׁוֹנָה”.

אַךְ הַצִּפּוֹר עָצְמָה אֶת עֵינֶיהָ, כְּאוֹמֶרֶת: “אֵין לִי תִּקְוָה עוֹד”.

כְּשֶׁבָּא דָּנִי עִם תִּיקוֹ, אָמְרָה לוֹ לִילָה:

“אוּלַי נִפְנֶה לְ’מָגֵן דָּוִד' אָדֹם? שָׁם יֵשׁ רוֹפְאִים מֻמְחִים”.

“לֹא”, הֵשִׁיב דָּנִי, “שׁוּם רוֹפֵא לֹא יִרְצֶה לְטַפֵּל בְּצִפּוֹר עֲלוּבָה. נְנַסֶּה אֲנַחְנוּ”.

“הַבֵּט, דָּנִי”, קָרְאָה לִילָה, “הִיא הוֹרִידָה אֶת רֹאשָׁה. הִיא חָדְלָה לְהִתְנוֹעֵעַ. אוּלַי מֵתָה?”

“כֵּן, הִיא מֵתָה”, אִשֵּׁר דָּנִי, “חֲבָל עָלֶיהָ!”

“הוֹי, צִפּוֹר מִסְכֵּנָה!” קָרְאָה לִילָה, וּשְׁתֵּי דִּמְעוֹת-פְּנִינִים יָרְדוּ מֵעֵינֶיהָ.

“נָשִׂים אוֹתָהּ בָּאֲדָמָה”, אָמַר דָּנִי. וּמִיָּד חָפַר בּוֹר קָטָן וְשָׂם בּוֹ אֶת הַצִּפּוֹר. אַחַר לָקַח לוּחַ עֵץ וְכָתַב עָלָיו בְּאוֹתִיּוֹת גְּדוֹלוֹת:

“פֹּה טְמוּנָה צִפּוֹר שֶׁנִּפְצְעָה וָמֵתָה מִקְּלִיעַת אֶבֶן עַל-יְדֵי יֶלֶד שׁוֹבָב”.

וְאַף הוּא מָחָה דִּמְעָה מֵעַל עֵינָיו.