מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

בְּלֶב קָמָה

מאת: משה בסוק

מצב זכויות יוצרים:

מוגש ברשות פרסום [?]

פרטי מהדורת מקור:

על פי "מבחר שירים", תל-אביב: הקיבוץ המאוחד; תשכ"ח 1968

סוגה:

שפת מקור: עברית

אָדָם בְּלֶב קָמָה.

שַׁלְוַת-מוֹעֵד. וָאוֹר.

חוֹחִית נַעֲלָמָה

תָּרֹן אֶל הַמִּישׁוֹר.


מְאוֹר-אָדָם דּוֹבֵר:

כָּבֵד, בָּרוּךְ הַבָּר.

אַךְ צֵל קָרֵב, גּוֹבֵר:

קָצִיר – וְלֹא יוּשָׁר.


מָה שִּׁיר יוּשָׁר וְאֵיךְ –

הָרַעַם מִתְגַּלְגֵּל.

מִירַק שָׂדוֹת אֶרְאֵךְ

חֲמוּצַת-בְּגָדִים, תֵּבֵל.


בְּאֵלֶם הָאָסִיף

יְקֻדָשׁ הַדָּם

וְיִתְגַּדַּל הַזִּיו

אֲשֶׁר הוּעָם – –


ניסן תש"ב

משה בסוק
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיו של משה בסוק
רקע
משה בסוק

יצירותיו הנקראות ביותר של משה בסוק

  1. איש-צבא יהודי: פריץ יורדן (זכרונות ויומנים)
  2. לרומאן רולאן (מכתבים)
  3. אגרות לא"פ צ'כוב (מכתבים)
  4. לא"י רופין (מכתבים)
  5. אגרת לאנטול פראנס (מכתבים)

לכל יצירות משה בסוק בסוגה שירה

לכל יצירות משה בסוק

יצירה בהפתעה
רקע

ההברה הנכונה בלשוננו

מאת אליעזר בן יהודה (מכתבים)

מכתב להעורך

לכבוד עורך ‘החינוך’.

ברצון מסכים אני להצעת המערכת שאשתתף אתכם מעת לעת בירחונכם החשוב במאמרים הנוגעים ‘בפרט בשאלות הלשון והתפתחותה ולימודה בבתי-הספר’, אך מחוסר פנאי אנוס אני להסתפק הפעם במכתב קצר, שבו אני רוצה לפנות בקריאה אל כל המנהלים והמורים בבתי-הספר וגני-הילדים שלנו בדבר, שלפי דעתי הוא אחד מהיותר חשובים בשעה זו בעניין תחיית לשוננו בפיות התלמידים והתלמידות, שהם-הם עתידותה של התחייה העברית בארצנו.

אין אני יודע אם מעולם, בקרב אומה מאומות העולם, היתה מוטלת על חבורה קטנה של אנשים אחריות כל-כך גדולה באחד האוצרות היותר יקרים לכל אומה, באשר היא אומה, כאחריות המוטלת על יחידי הסגולה, המורים והמורות בבתי-הספר וגני-הילדים שלנו.

כמו בכל דברי-הימים שלנו, כן גם במקצוע הלשון הלאומית, משונים אנו מכל אומות העולם. בכל אומה מבוע חיי הלשון הוא בתוך העם בעצמו. העם הוא יוצר הלשון, העם החי הוא גם נותן חיים טבעיים ללשוננו, הוא מרחיבה ומאדירה ברוח החיים שבקרבנו. ואם אמנם אין שום לשון נשמרת בהווייתה הראשונה, ואם אמנם כל לשון הולכת ומשתנה, לובשת גם צורות חדשות, נוטה לפעמים גם מדרכה הראשונה ומחליפה גם את ההברה, מוחקת ומחלשת קצת קולות ומגוונת אותם בגוונים חדשים – הרי כל זה עושה העם החי, בכוח רוח החיים שבו, ואין על בתי-הספר, על המורים והמורות אלא לשמור על טהרת הלשון לפי מה שהיא בכל זמן מהזמנים בפי העם.

אך מעולם לא היה כדבר הזה בשום אומה, שמבוע החיים של הלשון יהיה בידי חבורה אחת קטנה, כמונו היום, שהיא תהיה לא בלבד השומרת על הלשון כי אם גם הנותנת לה את צורתה, את צלצולה, את גונה המיוחד, את נפשה, את נשמתה!

המעשה הזה, היחיד והמיוחד בדברי-ימי עולם, הוא המטיל על החבורה הקטנה הזאת אחריות גדולה, כבדה, שמחייבת את נושאי האחריות הזאת לשים אליה לבם בייחוד, להכיר הכרה שלמה את חשיבותה וערכה ולעשות כל פה שאפשר כדי לשלוח יד בפרט במה שהוא רוח החיים של הלשון.

ואחד מעורקי החיים של הלשון הוא – ההברה, רצוני לאמור: ההברה בכלל, הגוון הכללי של הברת האותיות, וההברה הנכונה והמלאה של כל האותיות, שהניחה הלשון להגות בהן את כל קולותיה בגונם המיוחד והטבעי שלהם.

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.