מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

לִפְנֵי הַבַּנִּיאַס

מאת: משה בסוק

מצב זכויות יוצרים:

מוגש ברשות פרסום [?]

פרטי מהדורת מקור:

על פי "מבחר שירים", תל-אביב: הקיבוץ המאוחד; תשכ"ח 1968

סוגה:

שפת מקור: עברית

א

רֵיחַ שֶׁל יָם.

קוֹל אֱלֹהִים.

חֲצֹב, חֲצֹב בְּלִבִּי

אַתָּה אַל-דֳּמִי.


נִתְזֵי צִנָּתְךָ

יָפִיגוּ שְׁרָבַי,

רְסִיסֵי לָבְנְךָ

יַשְׁלִיגוּ נַפְשִׁי – –


עֻזְּךָ מְאַמְּצֵנִי,

אַתָּה הַנּוֹפֵל

בִּתְרוּעָה-לֹא-תֶּחְדָּל –

בְּצָהֳלַת-הַמַּתָּן – –


ב

מִי יִתֵּן וְהָיִיתִי,

בְּבוֹא פְּקֻדָּתִי,

כְּעֵץ זֶה אֵין-קֵץ-לוֹ

קַשּׁוּב תְּרוּעָתְךָ – –


אֶבֶן – שָׁרָשָׁיו,

פָּרְחָה נִשְׁמָתָם –

מֵרֵיחַ מֵימֶיךָ

תִּפְרַח צַמַּרְתּוֹ.


הַצַּמֶּרֶת לָהּ נֶפֶשׁ,

וְשִׁיר לָהּ יָרֹק –

וּבֵין עֳפָאֶיהָ

עֲנָנִים יְקַנֵּנוּ – –


אלול תש"ד

משה בסוק
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיו של משה בסוק
רקע
משה בסוק

יצירותיו הנקראות ביותר של משה בסוק

  1. איש-צבא יהודי: פריץ יורדן (זכרונות ויומנים)
  2. לרומאן רולאן (מכתבים)
  3. אגרות לא"פ צ'כוב (מכתבים)
  4. אגרת לאנטול פראנס (מכתבים)
  5. לא"י רופין (מכתבים)

לכל יצירות משה בסוק בסוגה שירה

לכל יצירות משה בסוק

יצירה בהפתעה
רקע

ימים דובבים

מאת רחל המשוררת (מאמרים ומסות)

שירי אנדה פינקרפלד, הוצאת “זוהר” תרפ"ט

רחל

קצרים-קצרים השירים: ניד-ניד, הרף-עין. יש והשיר נראה כקטע משיר; אך יש והוא קבוּע איתן במסגרתו הלבנה ואין להוסיף או לגרוע. יש תדמה: רגע מרגעי הזמן תפוס בכף והנקוּדה המסיימת בהולה לבוא בעוד מועד, בטרם חדל הרגע מפרכוסיו. ויש תדמה כי רק זכר-הרגע היה זה, וכי בין הריש ובן ביטוּיו מפריד מרחק-מה של הגות, הרהור. אז עצור קול השר כקולו של מתוַדה והשיר שקט, קט. השקט הרי בעצם מהוּתה של המשוררת והיא שבה אליו כשוּב מארצות-נוד אל ארץ מולדת.

בְּהוֹלְלוּת שִׂמְחָה

לְשִׁקְטִי יִחַלְתִּי,

לְגַנִּי הַבּוֹדֵד.

עוֹד הֶמְיָה תִּרְדְּפֵנִי וְשִׂמְחַת הַיַּיִן.

אַךְ אֲנִי כְּבָר שַׁבְתִּי אֵלַי.

עַל בִּרְכֵּי דְמָמָה מִצְחִי אַנִּיחַ.

אמנם במקום אחר כתוב: “בת-חדוה אנכי”. אך חדוַת-החיים של א. פ. אינה עוברת על גדות-הלב, לגלוש מהם בניבי שיר. ברכת-החדוָה שמוּרה לה עמוק במעמקים, מגן לימי תוּגה. המבט מופנה כלפי פנים, המבט המתבונן, השוהה. אולי בא רושם זה משום שקיפוח הרחש שהסתנן, כביכול, עקב שהייה. שקיפוּת הרחש כשקיפוח הבטוי הנן מסגוּלותיה היקרות של א.פ.; בשיר הבא מגיעה הסגולה הזאת לשׂיאה:

הִרְגַּעְתַּנִי, אֱלֹהִים,

בְּתִתְּךָ בִּי יֶלֶד.

לְמִשְׁאֲלוֹתַי מִמְּךָ

תְּשׁוּבָה אַחַת הֲשִׁיבוֹתָ לִי:

זֶרַע חַיִּים זָרַעְתָּ בִּי.

וּשְׁקֵטָה לֹא אוֹסִיף שְׁאוֹל.

לִרְגָעִים, רִגְעֵי סֵבֶל וּמְרִי

וְאָמַרְתָּ לְיַלְדִּי

לְהָנִיעַ בְּחֵיקִי בְּיָדוֹ אוֹ רַגְלוֹ הַזְּעִירָה.

וְהִנְנִי שׁוּב שְׁקֵטָה

אַרכִּין רֹאשִׁי לְפָנֶיךָ.

השיר הזה הוא אחד הטובים שבקובץ, אך לא האָפייני מכולם. יש שירים נועזים יותר, חדישים יותר מגוּונים יותר. כולם כאחד חפשיים ממסורת ה“בית”, פרוקי-נטל-החרוז, קלי-רגל ובוטחים. הלשון גמישה, עסיסית קולעת – לשוננוּ העברית.

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.