מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

אוֹר מֵחַלּוֹן

מאת: משה בסוק

מצב זכויות יוצרים:

מוגש ברשות פרסום [?]

פרטי מהדורת מקור:

על פי "מבחר שירים", תל-אביב: הקיבוץ המאוחד; תשכ"ח 1968

סוגה:

שפת מקור: עברית

בָּרוּךְ אַתָּה, עַרְעָר דָּלוּק בִּקְצֵה הַכְּרָךְ.

לְמִי נִזְעַקְתָּ? לַכּוֹכָב אֲשֶׁר הֻדָּח?


חוֹלֶה הַיֶּלֶד, כִּי תָּעִיר עַל מִטָּתוֹ?

אֶחָד נָזִיר מֵאִיר הַנֶּפֶשׁ מֵחֲטֹא?


אוּלַי סְתָם כָּךְ נִשְׁכַּחְתָּ מִן הַלֵּב

וּלְעֵין-אֵין-כֹּל אוֹרְךָ, כַּזְּמָן, דּוֹלֵף, דּוֹלֵף?


בַּדֶּרֶךְ לִי נִקְרֵיתָ. בָּאֶמְצַע. אֶל הַסּוֹף.

דְּלָק-נָא, חַלּוֹנִי, הָאוֹר אַל תֶּאֱסֹף.


אֲנִי הַיֶּלֶד. זֶה אֲנִי עַל עֶרֶשׂ-דְּוַי.

וְאַךְ הָאֵם לֹא עוֹד תִּקְרַע אֲרוֹן-הַקֹּדֶשׁ: וַי לִי, וַי!


אֶשַּׁח עוֹד עַל הַסֵּפֶר, טֶרֶם סְגַרְתִּיו –

אַךְ הוּא שָׂרוֹף נִשְׂרַף, אֶפְרוֹ – בְּכָל נָתִיב.


אֲנִי, אֲנִי זֶה הַדָּלוּק שָׁכוּחַ, כָּךְ.

וְאֶל אֹזֶן לֹא-שׁוֹמְעָה אֶשָּׂא: קָחֵנִי-נָא, אַךְ קַח!


אֲנִי הוּא הַדּוֹלֵק, אֲנִי גַם הַמּוּאָר.

אַתָּה עֵדִי בִּקְצֵה הַכְּרַךְ, הָהּ, אוֹר עַרְעָר – –


תש"ה

משה בסוק
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיו של משה בסוק
רקע
משה בסוק

יצירותיו הנקראות ביותר של משה בסוק

  1. איש-צבא יהודי: פריץ יורדן (זכרונות ויומנים)
  2. לרומאן רולאן (מכתבים)
  3. אגרות לא"פ צ'כוב (מכתבים)
  4. לא"י רופין (מכתבים)
  5. אגרת לאנטול פראנס (מכתבים)

לכל יצירות משה בסוק בסוגה שירה

לכל יצירות משה בסוק

יצירה בהפתעה
רקע

שְׂרִידֵי שִׂיחוֹת נוֹשָׁנוֹת

מאת יוסף חיים ברנר (מאמרים ומסות)

אמונת-המשיח שלנו פרי-חולשתנו היא או גם סיבה לחולשתנו; בכל אופן, לא רוכב על סוס אביר יבוא הוא, משיחנו. (שם)


א

אשתקד, אחר כיבוש-הגליל, כששב הוא ליהודה מן הגירוש, היתה ראשית-שיחתנו, כמובן, על ההתנדבות.

לפנינו על השולחן התגוללו גליונות-עתונים עם מאמרים חוגגים על בלפור-כורש ועל החזיון, שזה אלפיִם שנה וכו', בסגנון של נפוליון: “ארבעים דורות”… על אחד מהם, שבא מאמריקה, התנוסס גם ציור, “קארטוּן” בלע"ז, עם קוֹנצפּציה נהדרה: יהודה המכבי מוסר חרבו ללגיונר העברי.

הוא נענע בראשו ואמר:

– כך… כך… בלי כל “להבדיל”…

– ומהו ההבדל? – דרש ממנו תשובה האיש השלישי, שהיה אתנו באותו מעמד.

– מובן: – סייעתי לו גם אני – הבדל-מרחק ישנו. אבל מי יודע אם בחנוכות שׁלעתיד לבוא לא יזָכרו כולם בנשׁימה אחת…

– בחנוכות שלעתיד לבוא, – ענה הוא – מי יתן… מי יתן והיו לנו חנוכות לעתיד לבוא. אבל ההבדל ישנו, והוא יסודי, הלגיונר של היום איננו חשמונאי.

– ואני לא הייתי מרהיב בנפשי עוז… – לא הבלגתי אני.

– להרהר אחרי המתנדב?

– כן, להרהר אחרי אנשים, שעזבו הכל והלכו למסור נפשם בעד עמם וארצם –

– יבורכו סלה, – הפסיקני הוא מבלי משים – אבל שלא להרהר אי-אפשר.

– החיטוט והניקור – לא נתן דמי לו איש-שיחתנו השׁלישׁי – ימצאו תמיד ובַכֹּל מקום להרהר ולעשׂות הבדלים וחילוקים. מה, מהו ההבדל?!

הוא ענה ענה:

–ההבדל העיקרי: החשׁמונאי הֵגן על קניני-העם שנרכשו כבר, עמד על העמדות הלאומיות לבל יפלו בידי צר, בעוד שהלגיונר שלנו הלך להיות האופן – אפילו לא החמישי – במרכבת חיל-כובשים של אדונים ועבדים. ולשם מה?

– החיִל האדיר הזה כבש בשבילנו את ארצנו! – התריס איש-שיחתנו.

– בשבילנו? – לחש הוא – מה שייך לומר: בשבילנו? למה יעשו זאת בשבילנו?

– למה? שוב ניקור וחיטוט! הן עינינו הרואות, שהם עושים עוּבדות!

הפעם כעס הוא, ומתוך כעס ענה גסות:

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.