לנשמת פ. לחובר

הֶעֱרִיבָה עַרְבָּה הַגִּנָּה בַּשְּׁכוּנָה.

אַחֲרִית שֶׁל נִגּוּן נֶאֱחֶזֶת בַּשִּׂיחַ – –

עֵדָה גְדוֹלָה בַּפִּנָּה שָׁם גְּחוּנָה

מִסְּבִיבֶךָ. רֹאשְׁךָ הַיֶָּגֵעַ הִצְנִיחַ – –

פְּרָזוֹת – הַגִּנָּה. וְצֵל בָּא אַחַר צֵל.

הִנֵּהוּ יוֹרֵד הַ“בָּחוּר מִפַּדּוּאָה”.

בֶּן הָרַב מִדּוּבּוֹבָה בִּכְבָלָיו מְצַלְצֵל.

וְ“זַלְזַל שֶׁצָּנַח” לְעֵינֶיךָ יָנוּעַ – –

כֻּלָּם נִקְהָלִים הֵמָּה פֹּה, כְּאֶל כְּנֶסֶת.

כּוֹנַנְתָּ הַבַּיִת לְרוּחָם אַל-מָנוֹחַ –

עַתָּה אֶל בֵּיתְךָ תְּקֹרָא, הַמְיֻחָל – –

בְּצַמֶּרֶת הָאֹרֶן נִדְלַק כּוֹכַב-חֶסֶד.

הַסֵּפֶר נוֹשֵׁר מִיָּדְךָ, רְפַת-כֹּחַ; –

הִכְכִּיבוּ מֵאֶרֶץ שִׁירִים לְרַמְחַ"ל – –

בית-הכרם, אייר תש"ז