יֵשׁ עֵץ, כֻּלּוֹ שֶׁלִּי. יַרְקוּת-עוֹלָם יָרֹק הוּא.

מֵעֵין אָדָם עָלוּם. אֶחָד מִלָּמֶד וָו.

פִּתְאֹם יִתְגַּל בְּחַלּוֹנִי, בַּדָּיו יָשֹׁקוּ,

וּבְרַחֲמִים יַבִּיט בְּרִבֹּאוֹת עָלָיו.

…בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת, נָשׁוּי מֵאוֹר, מִזִּיעַ,

אָז בַּהֲלוֹך אָבִי: “אִישׁ חָסִיד הָיָה, בְּלִי”…

בַּזְּגוּגִיּוֹת נָגַע עָנָף וְהַחַלּוֹן הִרְתִּיעַ,

בִּכְנַף-עַרְבִית חַמָּה לְטָפַתְנִי עַל לֶחְיִי.

…בֵּין גֶּנְשָׁה וּבֵין דְּזֵילְנָה – וַאֲנִי בַּשֶּׁבִי:

פִּסַּת שָׂדֶה! וְלוּ שִׁבֹּלֶת! רֵיחַ שֶׁל חָצִיר! –

עֵצִי טִפֵּס, מַעֲשֵׂה אַשָּׁף, וּבְיָד שׁוֹבֶבֶת

לְתוֹךְ חַדְרִי עָלֶה יָרֹק-יָרֹק הִשִּׁיר.

…בְּבֵית-חוֹלִים. שָׁכוּחַ שִׁיר. אֵין אֵם, אֵין רֵעַ.

טוֹרֵד, עוֹגֵם עָלַי כְּבָר גֶּשֶׁם-חִדָּלוֹן.

פִּתְאֹם: פָּנִים לִי יְדוּעוֹת, וְקוֹל אֲנִי שׁוֹמֵעַ:

עֵצִי נֶחְפָּז לָבוֹא, פֹּה מְאַוֵּשׁ הוּא בַּחַלּוֹן…

בְּכָל סְתָוַי וְשַׁלְּכוֹתַי – עֵצִי יָרֹק הוּא.

זֶה הַתִּשְׁבִּי שֶׁלִּי פִּלְאִי מִלָּמֶד וָו.

פִּתְאֹם יִתְגַּל. תָּמִיד פִּתְאֹם. בַּדָּיו יָשֹׁקּוּ,

וּבְרַחֲמִים יַבִּיט בְּרִבֹּאוֹת עָלָיו.

תש"ז