מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

לבי לקלל

מאת: וידל בנבנשתי

מצב זכויות יוצרים:

נחלת הכלל [?]

סוגה:

שפת מקור: עברית

עוד לדון וידאל בנבנשת שלחם לר’ שנאור

לִבִּי לְקַלֵּל הַזְּמָן פִּלָּל / לוּלֵי שְׁנֵיאוֹר בַּעֲדוֹ חוֹלָל

חוֹלָל לְתַקֵּן אֶת מְעֻוָּתָיו / בִּידֵי יְפִי מִפְעָל וְתֹם מַעְלָל

הָיָה עֲרִירִי הַזְּמָן טֶרֶם / בּוֹאוֹ וּבִלְתּוֹ יַהֲלֹךְ שׁוֹלָל

מִכָּל רְכוּשׁ אָהַב סְחַר בִּינָה / לִקְנוֹת וְכָל הוֹן בַּעֲדָהּ זָלַל

אוֹרוּ בְאוֹר שִׂכְלוֹ פְנֵי חֶדְלוֹ / וּבְזָהֳרֵי הִלּוֹ זְמָן הוֹלָל 5

לָבַשׁ כְּמַדּוֹ מַעֲטֶה חָכְמָה / וַיַּעֲטֶה כִמְעִיל מְעִיל מַהְלָל

נִגְלֵית לְפָנָיו הַמְּזִמָּה עַד / כָּלַל דְּרוּשֶׁיהָ פְּרָט וּכְלָל

נִשְׂגָּב בְּחָכְמָתוֹ וּמָעוֹן עַל / גַּפֵּי מְרוֹם הַמַּעֲלוֹת שִׁכְלָל

וּלְכָל אֱנוֹשׁ יִפְרֹשׂ כְּנַף חַסְדּוֹ / עַל שָׂב וְעַל בָּחוּר וְעַל עוֹלָל

יִפְתַּח יְדֵי רָצוֹן לְכָל שׁוֹאֵל / לָתֵת בְּלֹא סִבָּה וְלֹא בִגְלָל 10

וּבְלֹא מְחִיר יִמְכֹּר פְּנִינֵי פִיו / לַיְשִׁיר נְלוֹז דֶּרֶךְ וְעַם אֻמְלָל

הָיָה תְמוֹל לִבִּי בְצִלּוֹ חַי / וַיְהִי כְהַיּוֹם לַנְּדוֹד חָלָל

כִּי הַזְּמָן עַוָּל וְעַל חוּג שָׁוְא / יִסֹּב כְּמוֹ גַּלְגַּל וְיִתְגּוֹלָל

לוּ אֹמְרָה לִסְפּוֹר תְּלָאוֹתָיו / יֶחְרַב מְקוֹם נִיבִי וּפִי דָלַל

אוֹ נִסְתְּרָה דַרְכּוֹ וְלֹא אָבִין / אוֹ מַעֲשֵׂהוּ מַעֲשֶׂה הוֹלָל 15

הַיּוֹם יְקַלֵּל אֶת אֲשֶׁר בֵּרַךְ / מָחָר יְבָרֵךְ אֶת אֲשֶׁר קִלָּל

בּוֹ יַעֲלֶה בֶן אִישׁ לְרֹאשׁ עַיִשׁ / הַיּוֹם ומָחָר לַתְּהוֹם צָלַל

הִפְרִיד נְאוֹת דּוֹדִים אֲשֶׁר חִבֵּר / וּבְרִית יְדוּעֵי אַהֲבָה חִלָּל

וּלְחֵץ נְדוֹד שִׁוָּה כְמָטָרָה / רוּחִי וְיִשְׂחַק בּוֹ וְיִתְעַלָּל

עַד כִי לשור שׁירִי אֱלֵי חִכִּי / הִדְבִּיק וְשִׂפְתֵּי נָאֳמִי בָלַל 20

כִּמְעַט לְבָבִי אַחֲרֵי נוּדוֹ / נֶעְקַר בְּרֹב עָצְבּוֹ וְיִתְמוֹלָל

לוּלֵי אֲשֶׁר זִכְרוֹ צֳרִי וּשְׁמוֹ / עַל כָּל דְּוַי יָשֹׂר וְיִסְתּוֹלָל

זִכְרוֹ כְיֵין רֶקַח יְשַׂמֵּחַ / רוּחַ נְכֵה רוּחַ וְלֵב דָּלַל

שָׂא נָא שְׁנֵיאוֹר אֶת שְׁלוֹם דּוֹרֵשׁ / חִשְׁקָךְ בְּנִיב נִמְלָץ וְחִין מִמְלָל

מִשְׁתַּחֲוֶה נִכְחָךְ וְלִשְׁלוֹמָךְ / יִפְרֹשׂ לְאֵל שִׂיחוֹ וְיִתְפַּלָּל 25

על הכתב

מְקוֹם בִּינָה וְהַחָכְמָה מֵאַיִן תִּמָּצֵא

וידל בנבנשתי
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיו של וידל בנבנשתי
רקע
וידל בנבנשתי

יצירותיו הנקראות ביותר של וידל בנבנשתי

  1. תבל ככלה (שירה)
  2. תתמה ידיד (שירה)
  3. נודד וצוק עתו (שירה)
  4. אחלי צבי (שירה)

לכל יצירות וידל בנבנשתי בסוגה שירה

לכל יצירות וידל בנבנשתי

יצירה בהפתעה
רקע

דַּפִּים מִפִּנְקָס סִפְרוּתִי

מאת יוסף חיים ברנר (מאמרים ומסות)

ג 1

חדשה ספרותית: “ספרות”, מאסף לספרות היפה ולבקורת, קובץ ראשון, ורשה, תרס"ח.


וזכרונות מתעוררים ועולים מיד. לפני שנים אחדות היה הדבר. השנים ההן היו אולי לא טובות מאלו, בעצם; ברם, החשבון עוד לא היה ברור כל כך, המצב עדיין בלתי-מחוּור כל כך, והאילוסיות על-דבר אמנות עברית, על-דבר אורגניצזיה של צעירים בכל אתר ואתר בשביל הפצת ספרות עברית פרחו בלבבות..

היה אז שם פּייטן דק ומילנכולי-הרגש, והוא יחד עם זה גם מבקר מבין, דק ומסור מאד אל הדבר שהוא דן עליו, ובלב האיש ההוא אהבה עצומה, אהבת-לב, אהבת-נפש לשארית-מחמדינו, לספרות העברית (ביעקב פיכמן אני מדבר), הסופר ההוא חלם על-דבר עבודה גדולה, התחיל לשעה בעבודה קטנה, הוציא קונטרס קטן משׁל נוֹמבֶּרג, קובץ-שירים לא-גדול משל יעקב שטינבּרג, ואולי עוד איזה דבר שאיני יודע אותו. אז הבטיח להוציא גם מאסף “ספרות”, שיהא כמות לא-גדולה המחזיקה איכות מרובה. הבטיח, פנה לסופרים, הודיע, וחזר והודיע – והדבר נשקע.

הדבר נשקע ונשכח. אז באו אותם הימים. והנה הגיעו הימים האלה. דממה.

פתאום, מבלי מודעות והבטחות מראש, מבלי פרוגראמות ומאמרים, כנהוג, על-דבר “מה אנו רוצים?”, מבלי תקיעות ותרועות על-דבר ריניסאנסים, בוקעת איזו חדשה, קטנה אמנם, אבל צנועה: “ספרות”!

מי הוא המוציא או מי המה המוציאים – לא פוֹרֵשׁ. “ספרות” – והכל כאן. התוכן: זה וזה – ודי.

ומצטער הלב: דברים חשובים ביותר אין בתוכן זה. אדרבה, להיפך, יש בו אפילו דברים פיליטוניים משל אהרן לאנגזאם וישראל שאף (“מלכות מן המוכן” ו“דברים שבינו לבינה”), שמקומם אינו בשום אופן ב“מאסף לספרות היפה ולבקורת”, אלא, לכל היותר, בעתון יומי, שחלק ספרותי נמצא בו. על ה“דברים שבינו לבינה” מעירה המערכת בעצמה: סיפור פילטוני. לא רע היתה עושה מערכת זו אלמלי היתה מוסיפה את זה גם לראשון ומן השני היתה מסירה, לכל הפחות, את שמו של “חיים בעל-דמיון” מכל מכתב ומכתב של ה“גיבור”יוֹסל חקרן. מילא, מה שהמגרש ומחזיר גרושתו נקרא בשם יוסל חקרן – זה, כמובן, נוגע לנו, אבל מה שרעהו, זה שאליו הוא כותב את מכתביו, ואשר הלז אינו תופס שום מקום בסיפור ובעצמו אינו כותב אפילו מלה אחת, נקרא “חיים בעל-דמיון” כפעם בפעם – מה בא דא ללמדנו?


  1. ftn1  ↩

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.