לאנשי דזילנה

הַלֵּיל פָּנָה. חוֹרֵק, נִפְתָּח הַשַּׁעַר:

לַשַּׁחַר נִקְרָאִים הַבַּחוּרִים.

לִבָּם נִרְעָשׁ כְּאִילָנוֹת בַּסַּעַר –

לִגְרוֹכוֹב, לַשָּׂדֶה, הֵם נוֹהֲרִים.

שַׁחֲרִית מוֹחָה דִמְעָה מֵעַל הַלֶּחִי;

קוֹפְצָה לָהֶם הַדֶּרֶךְ הָרְחוֹקָה.

לִגְרוֹכוֹב. לַמֶּרְחָב. אֶל שְׂדֵה-הַלֶּחֶם! –

גָּדוֹל הַיּוֹם בָּאָרֶץ הַיְרוֹקָה.

הַמַּעֲנִית נִפְתַּחַת לַזּוֹרֵעַ;

בְּחֶרְדַּת-יָד עוֹד יְפַזֵּר.

עֵינָיו לַמֶּרְחַקִּים הַיּוֹם קוֹרֵעַ,

בּוֹכֶה הַלֵּב, אַךְ יְשׁוֹרֵר:

"לַכְּלוּאִים בֵּין הַחוֹמוֹת, שַׁחִים מֵאֵבֶל,

עֲלֵה בַּמִּסְתָּרִים, עֲלֵה, גַּרְעִין.

עָמַלְנוּ, אֲדָמָה, וְלֹא לַהֶבֶל,

הֵן תַּעֲנִי אֶת הַזּוֹרְעִים".

– – הַיּוֹם פָּנָה. הַלֵּיל נִצָּב בַּשַּׁעַר.

חָזוֹר! חָזוֹר! גְּזָר הוּא, בַּחוּרִים.

מִצְעָד כָּבוּשׁ כַּדְּמִי בְּעֶצֶם סַעַר –

הוֹלְכִים בִּשְׁבִי-חוֹמוֹת הַיַּסְעוּרִים.

הָהּ, וַרְשָׁה, וַרְשָׁה, עִיר וָאֵם קוֹדֶרֶת!

שָׁבִים בָּנִים עַל פִּי שְׁאוֹל.

בַּלֵּב – זִמְרָה מִכְּנַף הָאָרֶץ הַנִּסְתֶּרֶת,

אַך אֲבָנִים חוֹנְקוֹת – וְאֵין לָגֹל.

חֲצוֹת – וָקוֹל: צִלְצוּל שֶׁל נְחֻשְׁתַּיִם.

בָּאָה שָׁעָה – עַזָּה הִיא בַּשָּׁעוֹת!

בַּגֶּטוֹ יֵשׁ רְחוֹב, בָּרְחוֹב – הַבַּיִת:

מוּגַף-חַלּוֹן פָּרוּץ הוּא לַבָּאוֹת.

כְּלוּאֵי-הַיְגוֹנוֹת פֹּה, אֲסִירֵי-הָאֵבֶל.

לִבָּם – כַּמַעֲנִית, וּמִי הֵם הַזּוֹרְעִים?

"זָרַעְנוּ, בַּחוּרִים, וְלֹא לַהֶבֶל –

לֹא יִכָּלֵם פֹּה הַגַּרְעִין".

אב תש"ב