מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

עַל צַוָּארְךָ, הַלֵּיל

מאת: משה בסוק

מצב זכויות יוצרים:

מוגש ברשות פרסום [?]

פרטי מהדורת מקור:

על פי "מבחר שירים", תל-אביב: הקיבוץ המאוחד; תשכ"ח 1968

סוגה:

שפת מקור: עברית

עַל צַוָּארְךָ, הַלֵּיל, רֹאשִׁי צָנוּחַ:

נַחֵם-נַחֵם, אֱמֹר דָּבָר.

הַדְּמִי נֶחְנָק. וְיַד חוֹרְתָה עַל לוּחַ:

עוֹד יוֹם, עוֹד יוֹם, הַקֵּץ נִמְהָר.


כְּתָב-אֵשׁ. בְּכָל אֲשֶׁר אֶשָּׂא הָעַיִן.

עַל קִיר וּבַחַלּוֹן: “עוֹד יוֹם”.

עֲמֹד, הַזְּמָן, מִלְּהוֹבִיל לָאַיִן.

עֲצֹר. כָּמוֹנִי קְפָא וָדֹם.


נוֹטֵף, נוֹטֵף הַשְּׁחוֹר מִלֵּב הַלּוּחַ.

רָכוּן הַלֵּיל לִרְאוֹת הַדָּף.

נוֹפְלוֹת שָׁעוֹת מִחֵץ בַּלֵּב שָׁלוּחַ;

טִרְטוּר רוֹדֵף – וְהוּא מֻרְדָּף.


אֵיךְ בָּאתָ, הַמַּסָּע, וּלְאָן תָּנוּעַ?

אֵיכָה! אִם לֹא עָמַד הַזְּמָן!

אֲבוֹי, אֲכִּיר הַקֶּצֶב לַבִּלְתִּי-יָדוּעַ –

שְׁבוּיַי תּוֹלִיכָה אֶל לֹא-כָאן.


אֵי-אָז לָךְ שַׂשְׂתִּי, הָרַכֶּבֶת הַהוֹלֶכֶת:

קָפְצָה הַדֶּרֶך אֶל הַסּוֹד.

עַל קַיִץ לְסַפֵּר יָדַעַתְּ בַּשַּׁלֶּכֶת,

וְהַלֵּב: סַפְּרִי-נָא עוֹד וָעוֹד.


חִנְקִי עַתָּה מְרוּצָתֵךְ, חִנְקִיהָ,

עִצְרִי עַל פִּי הַבּוֹר נִכְרָה.

אוּלַי… אוּלַי… אוּלַי הַיָּד תּוֹפִיעַ,

הַיָּד שֶׁאֵחֲרָה – –


רוֹדֵף טִרְטוּר; מֻרְדֶּפֶת הָרַכֶּבֶת.

כְּבָר אוֹר לְיוֹם. יוֹם מְאֹרָר.

בּוֹרְדִים הָרְגָעִים – בָּרָד שֶׁל אֶבֶן.

וְטִרְטוּר-מָגוֹר נִגָּר.


כסלו תש"ג

משה בסוק
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיו של משה בסוק
רקע
משה בסוק

יצירותיו הנקראות ביותר של משה בסוק

  1. איש-צבא יהודי: פריץ יורדן (זכרונות ויומנים)
  2. לרומאן רולאן (מכתבים)
  3. אגרות לא"פ צ'כוב (מכתבים)
  4. לא"י רופין (מכתבים)
  5. אגרת לאנטול פראנס (מכתבים)

לכל יצירות משה בסוק בסוגה שירה

לכל יצירות משה בסוק

יצירה בהפתעה
רקע

מרגליות או מזון (על התיאטרון העברי)

מאת זאב ז'בוטינסקי (מאמרים ומסות)

פורסם ב“הארץ”, תל-אביב, 27 במרס, 1925

נתקבלה פה החוברת הראשונה של העתון “תיאטרון ואומנוּת” וגם נודע לנו כי בשבועות אלה יוצג ביפו המחזה “חלום יעקב”; וחשק תקפני לכתוב על-דבר הבמה העברית בארץ-ישראל. הנה “שאלה בכלל”: המותר לו לאדם המתאכסן באהלי-נכר להטיף באזני יושבי-הארץ על עניני הארץ? אודה בגילוי-לב " בימי מגורי בארץ הרגיזוני תמיד עצות מרחוק ממין זה עד כדי קצף. ואולם… הלא כל אחד מאתנו, ציוני הגולה, מקוה שגם שכתו הוא תגיע ואף הוא יהנה מזמרת-הארץ. ביחס לעתיד הזה כלום אינו רשאי, אותו “נכרי” להביע טענותיו או לכל הפחות משאלותיו? בנידון הבמה העברית, למשל, שהזכרתי – הלא יוכרח גם הוא בעוד זמן מה לשאוב ממנה את כל מחיתו האומנוּתית. למה לא יגיד אותו גולה זמני, מה יהיו אז דרישותיו בנוגע לתיאטרון הארצישראלי? אסור “לנהל” את הישוב מפינות נכר; אבל, הזכות לגולה לפנות לישוב בדרישותיה או בבקשותיה ובתנאי שתודה בזכותו של הישוב – להשיב את פניה ריקם.

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.