עַל צַוָּארְךָ, הַלֵּיל, רֹאשִׁי צָנוּחַ:

נַחֵם-נַחֵם, אֱמֹר דָּבָר.

הַדְּמִי נֶחְנָק. וְיַד חוֹרְתָה עַל לוּחַ:

עוֹד יוֹם, עוֹד יוֹם, הַקֵּץ נִמְהָר.

כְּתָב-אֵשׁ. בְּכָל אֲשֶׁר אֶשָּׂא הָעַיִן.

עַל קִיר וּבַחַלּוֹן: “עוֹד יוֹם”.

עֲמֹד, הַזְּמָן, מִלְּהוֹבִיל לָאַיִן.

עֲצֹר. כָּמוֹנִי קְפָא וָדֹם.

נוֹטֵף, נוֹטֵף הַשְּׁחוֹר מִלֵּב הַלּוּחַ.

רָכוּן הַלֵּיל לִרְאוֹת הַדָּף.

נוֹפְלוֹת שָׁעוֹת מִחֵץ בַּלֵּב שָׁלוּחַ;

טִרְטוּר רוֹדֵף – וְהוּא מֻרְדָּף.

אֵיךְ בָּאתָ, הַמַּסָּע, וּלְאָן תָּנוּעַ?

אֵיכָה! אִם לֹא עָמַד הַזְּמָן!

אֲבוֹי, אֲכִּיר הַקֶּצֶב לַבִּלְתִּי-יָדוּעַ –

שְׁבוּיַי תּוֹלִיכָה אֶל לֹא-כָאן.

אֵי-אָז לָךְ שַׂשְׂתִּי, הָרַכֶּבֶת הַהוֹלֶכֶת:

קָפְצָה הַדֶּרֶך אֶל הַסּוֹד.

עַל קַיִץ לְסַפֵּר יָדַעַתְּ בַּשַּׁלֶּכֶת,

וְהַלֵּב: סַפְּרִי-נָא עוֹד וָעוֹד.

חִנְקִי עַתָּה מְרוּצָתֵךְ, חִנְקִיהָ,

עִצְרִי עַל פִּי הַבּוֹר נִכְרָה.

אוּלַי… אוּלַי… אוּלַי הַיָּד תּוֹפִיעַ,

הַיָּד שֶׁאֵחֲרָה – –

רוֹדֵף טִרְטוּר; מֻרְדֶּפֶת הָרַכֶּבֶת.

כְּבָר אוֹר לְיוֹם. יוֹם מְאֹרָר.

בּוֹרְדִים הָרְגָעִים – בָּרָד שֶׁל אֶבֶן.

וְטִרְטוּר-מָגוֹר נִגָּר.

כסלו תש"ג