עַל צַוָּארְךָ, הַלֵּיל, רֹאשִׁי צָנוּחַ:
נַחֵם-נַחֵם, אֱמֹר דָּבָר.
הַדְּמִי נֶחְנָק. וְיַד חוֹרְתָה עַל לוּחַ:
עוֹד יוֹם, עוֹד יוֹם, הַקֵּץ נִמְהָר.
כְּתָב-אֵשׁ. בְּכָל אֲשֶׁר אֶשָּׂא הָעַיִן.
עַל קִיר וּבַחַלּוֹן: “עוֹד יוֹם”.
עֲמֹד, הַזְּמָן, מִלְּהוֹבִיל לָאַיִן.
עֲצֹר. כָּמוֹנִי קְפָא וָדֹם.
נוֹטֵף, נוֹטֵף הַשְּׁחוֹר מִלֵּב הַלּוּחַ.
רָכוּן הַלֵּיל לִרְאוֹת הַדָּף.
נוֹפְלוֹת שָׁעוֹת מִחֵץ בַּלֵּב שָׁלוּחַ;
טִרְטוּר רוֹדֵף – וְהוּא מֻרְדָּף.
אֵיךְ בָּאתָ, הַמַּסָּע, וּלְאָן תָּנוּעַ?
אֵיכָה! אִם לֹא עָמַד הַזְּמָן!
אֲבוֹי, אֲכִּיר הַקֶּצֶב לַבִּלְתִּי-יָדוּעַ –
שְׁבוּיַי תּוֹלִיכָה אֶל לֹא-כָאן.
אֵי-אָז לָךְ שַׂשְׂתִּי, הָרַכֶּבֶת הַהוֹלֶכֶת:
קָפְצָה הַדֶּרֶך אֶל הַסּוֹד.
עַל קַיִץ לְסַפֵּר יָדַעַתְּ בַּשַּׁלֶּכֶת,
וְהַלֵּב: סַפְּרִי-נָא עוֹד וָעוֹד.
חִנְקִי עַתָּה מְרוּצָתֵךְ, חִנְקִיהָ,
עִצְרִי עַל פִּי הַבּוֹר נִכְרָה.
אוּלַי… אוּלַי… אוּלַי הַיָּד תּוֹפִיעַ,
הַיָּד שֶׁאֵחֲרָה – –
רוֹדֵף טִרְטוּר; מֻרְדֶּפֶת הָרַכֶּבֶת.
כְּבָר אוֹר לְיוֹם. יוֹם מְאֹרָר.
בּוֹרְדִים הָרְגָעִים – בָּרָד שֶׁל אֶבֶן.
וְטִרְטוּר-מָגוֹר נִגָּר.
כסלו תש"ג