מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

תֵּלֵךְ, יַלְדִּי

מאת: משה בסוק

מצב זכויות יוצרים:

מוגש ברשות פרסום [?]

פרטי מהדורת מקור:

על פי "מבחר שירים", תל-אביב: הקיבוץ המאוחד; תשכ"ח 1968

סוגה:

שפת מקור: עברית

“תֵּלֵךְ, יַלְדִּי, תֵּלֵךְ. הַדֶּלֶת הֵן פְּתוּחָה” –

אֲנִי מַפְלִיג מֵאוֹר הַבַּיִת וְהוֹלֵךְ.

“אַל-נָא תִּירָא: אֲנִי דוֹבֶרֶת עוֹד אִתְּךָ” –

מִסּוֹף הָאֲפֵלָה הִבְהִיק זִיו חִיּוּכֵךְ.


אָז רַד הָאֹפֶל בִּי, הַפַּחַד הָרִאשׁוֹן.

וְאַךְ הַקּוֹל שִׁדֵּל: “אֲנִי אִתְּךָ דּוֹבְרָה”.

נִפְלָא הָיָה לָשׁוּב. “פָּחַדְתָּ, טִפְּשׁוֹן?” –

וְעַל פָּנַיִךְ עֶצֶב רַךְ וְאוֹר-הַמְּנוֹרָה.


מֵאֹפֶל יוֹם אֶקְרָא עַתָּה: דַּלְתִּי פְּתוּחָה.

הֲבָא-קוֹלִי אֵלַיִךְ, אִמָּא, אִם יָבוֹא?

מֵאוֹר בֵּיתֵךְ הָגְלֵית, הִפְלַגְתְּ בַּחֲשֵׁכָה –

וַאֲנִי לָךְ אוֹר בֵּיתִי זָרַעְתִּי וְזִיווֹ.


כָּמוֹךְ רָצִיתִי קְרֹא הַיּוֹם: תֵּלְכִי, אִמִּי,

אֲנִי דוֹבֵר אֵלַיִךְ, עוֹד דּוֹבֵר.

לוּ בָּא אֵלַי הֵד צַעֲדֵךְ מִתּוֹךְ הַדְּמִי –

אֵלָיו יוֹמִי קַשּׁוּב, אֵלָיו הַלַּיְלָה עֵר.


אדר תש"ג

משה בסוק
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיו של משה בסוק
רקע
משה בסוק

יצירותיו הנקראות ביותר של משה בסוק

  1. איש-צבא יהודי: פריץ יורדן (זכרונות ויומנים)
  2. לרומאן רולאן (מכתבים)
  3. אגרות לא"פ צ'כוב (מכתבים)
  4. לא"י רופין (מכתבים)
  5. אגרת לאנטול פראנס (מכתבים)

לכל יצירות משה בסוק בסוגה שירה

לכל יצירות משה בסוק

יצירה בהפתעה
רקע

שמחת חנף

מאת פרץ בן משה סמולנסקין (פרוזה)

או

אהבה התלויה בדבר

ספור

פרץ סמולנסקין

“וְשִׂמְחַת חָנֵף עֲדֵי רָגַע”

איוב כ' ה'


א.

שִׂמְחָה לַחֲסַר לֵב.

האח מה מְאֻשָּׁר אני! מה רבה הצלחתי! אין די מלים לבאר שמחתי, אגיל ואשמח בחלקי, מרחוק אור נראה לי! מרחוק? האם מרחוק? הלא מקרוב! עין בעין אראה שמשי הולך ואור. האם לא הביעה שפרה בשפתותיה הנוטפות מוֹר “אהבתיך דוד?!” אהבתיך דוד, כמה אֹשר במלים האלה! לבי ימאן עוד האמין באֹשר גדול כזה, אך איך לא אאמין והיא השמיעתני כזאת?! הן אחטא להאהבה אם אספוק באהבתה אחרי אשר גלתה לי את כל לבה. אאמין, אאמין בכל לב!… הגידי שפרה, התאהביני? אֱהָבְךָ! ובכל לבי ונפשי!… לוּ שמעתי דברים כאלה יוצאים מפיה כל היום כי אז שכחתי תבל ומלואה לשגות באהבתה תמיד, אך כזאת דברה לי ומי יעצור בעדי לשנות ולשלש דבריה כל היום? – כה דבר לנפשו איש צעיר לימים כבן שלש ועשרים שנה, טוב תאר, לחייו מלאות חן עלומים, שערות ראשו ושפמו השחורות משחור עשויות בטוב טעם, בגדיו הקצרים נקיים מכל חלאה, ושרשרת הזהב אשר על צוארו תנוצץ לאור הנר בלכתו בחדר אחת הנה ואחת הנה ובעמדו לרגעים לפני ראי-המלוטש, אשר עמד על השלחן, ומדבר לנפשו את הדברים האלה – אחרי כן ישב על הכסא, ויניח את רגלו הימנית על רגלו השמאלית ויתופף באצבעותיו על כף רגלו שקוע במחשבותיו רגעים אחדים.

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.