צְעָדַיִךְ הַהוֹלְכִים, אַחֲרוֹנִים כּמוֹ גְזָר;
רוֹאִים בַּבָּרָק כָּל אֶרֶץ-חַיַּיִךְ;
מְרִיחִים מוֹעֲדִים בְּאָשְׁרָם הָרָחוֹק;
הוֹגִים בְּאֵין הִי: בְּנִי, בְּנִי – –
אֲנִי שׁוֹמֵעַ בִּי קוֹל צְעָדַיִךְ,
שׁוֹמֵעַ אוֹתוֹ, שׁוֹמֵעַ,
אִמָּא.
לֹא תְּרוּעַת זִנּוּקוֹ שֶׁל הַיּוֹם עַל טַרְפּוֹ,
וְלֹא פְּעִימַת הַדְּמָמוֹת הַנָּאוֹת שֶׁלַּלַּיְלָה;
לֹא הֹלֶם הַלֵּב מְיֻסַּר עַקְרַבָּיו,
וְלֹא אֵלֶם כָּתְלִי, מִתְפַּלֵּל לִנְפִילָה סוֹפְסוֹפִית –
אֲנִי שׁוֹמֵעַ בּי קוֹל צְעָדַיִךְ,
שׁוֹמֵעַ אוֹתוֹ, שׁוֹמֵעַ,
אִמָּא.
בְּרַד מִצְעָדִים שֶׁל צְבָאוֹת קוֹרְעִים יָם-דִּי-נוּר,
צָהֳלַת שְׁעָרִים אֶל צִלְצוּל מַפְתְּחוֹת;
רִשְׁרוּשׁ שֶׁל בַּדִּים מִתְקַדְּשִׁים לִדְגִילָה,
מַשַּׁק עַפְעַפַּיִם מִבּוּנְקֶר בַּהֲרִיחָם אֶת הָאוֹר –
אֲנִי שׁוֹמֵעַ בִּי קוֹל צְעָדַיִךְ,
שׁוֹמֵעַ אוֹתוֹ, שׁוֹמֵעַ,
אִמָּא.
לֹא הֲמוֹן אַהֲבַת הַמָּטָר לַכִּסְלֵו
וְלֹא הַפְּרִיחוֹת הַדַּקּוֹת שֶׁלָּאֹרֶן נָטַעְתִּי;
לֹא נְשִׁיקַת רְגָבִים מִתְהַפְּכִים בֶּחָרִישׁ
וְלֹא זִמְזוּם זְרָעִים הַצּוֹנְחִים אֶל אִמָּם –
אֲנִי שׁוֹמֵעַ בִּי קוֹל צְעָדַיִךְ,
שׁוֹמֵעַ אוֹתוֹ, שׁוֹמֵעַ,
אִמָּא.
וְהַנֶּכֶד בֶּן-בְּנֵךְ כִּי יַצִּיג כַּף רַגְלוֹ
לְעֶלְצַת לֵב אִמּוֹ: “לְבַד, לְבַד יַלְדִּי כְּבָר יִצְעַד”;
וּבְהַפְעִים פְּעָמָיו הַמָּשִׁיחַ
לְחֶרְדַּת הַדְּרָכִים שֶׁאָבְדוּ, מַמְתִּינִים, בַּלֵּילוֹת –
אֲנִי שׁוֹמֵעַ בִּי קוֹל צְעָדַיִךְ,
בַּעֲלוֹתֵךְ לַעֲקֵדָה.
אֲנִי שׁוֹמֵעַ אוֹתוֹ, שׁוֹמֵעַ,
אִמָּא.
תשרי תש"ה