לוגו
המורה הזקן
פרק:
מיקום ביצירה:
0%
X
F
U

כבר הייתי רוצה לשבת מחר

בחדר שלי קטן וצר בירושלים,

לפני תנ"ך, ספרי לימוד,

מלון עברי, נייר, עפרון.

יאנוש קורצ’אק


"חֶדֶר קָטָן מִי יִתֵּן לִי בְּעִיר-הַשָּׁלוֹם.

נְיָר שֶׁמַּלְבִּין, עִפָּרוֹן".

הַמּוֹרֶה הַזָּקֵן מְבַקֵּשׁ, וּמוֹסִיף:

“חֶפְצִי אַחֲרוֹן”.


כֵּן, עוֹד מִשְׁאָלָה לוֹ, וְהִיא בַּיְשָׁנִית

כַּיְלָדִים שֶׁאָהַב וְכַטָּף:

סֵפֶר – מִלִּים עִבְרִיּוֹת בּוֹ כֻּלָּן נִפְגָּשׁוֹת,

וְהוּא גֶשֶׁר-אוֹר מֵאָלֶ“ף לְתָ”ו.


בְּפִי הַגְּדוֹלִים הוּא נִקְרָא כְּדַרְכָּם: הַמִּלּוֹן;

מְשַׁעְמֵם – יְלָדִים יֵשׁ פּוֹסְקִים אֶת פְּסוּקָם.

אַךְ זֶה סֵפֶר פִּקֵּחַ, הַכֹּל הוּא זוֹכֵר –

מִכָּל הַדּוֹרוֹת הוּא לָמַד וַיֶּחְכָּם.


הַמּוֹרֶה הַזָּקֵן הִתְבַּיֵּשׁ… וּבִקֵּשׁ –

וְהוּא אַךְ לָתֵת וּלְהוֹסִיף הֵן הִסְכִּין.

אוּלַי הוּא אָמַר גַּם לָשׁוּב הֱיוֹת יֶלֶד –

מִזֶּה הוּא שָׁתַק. כִּי חָכַם וְהִזְקִין.


הַמּוֹרֶה, הַמּוֹרֶה, אוֹמְרִים, כִּי הָלַךְ.

עִם כָּל הַיְלָדִים הוּא הָלַךְ. כֵּן, כֵּן.

הַמְסַפֵּר הוּא לָהֶם? מָה אַגָּדָה תְּסֻפַּר עוֹד?

אוּלַי הוּא יוֹדֵעַ, הַמּוֹרֶה הַזָּקֵן.


– – עֲצוּב-עַיִן הַחֶדֶר בְּעִיר-הַשָּׁלוֹם.

בּוֹכֶה עִפָּרוֹן עַל צַוְּארֵי הַנְּיָר. יְתוֹמִים.

הֵם יוֹדְעִים: לֹא יָשׁוּב הַמּוֹרֶה, לֹא יָבוֹא.

וְאוּלַי הוּא יַבִּיט אֲלֵיהֶם מִמְּרוֹמִים?


אַךְ אַתֶּן, הַמִּלִּים, צְאוּ מִן הַסֵּפֶר.

פִּשְׁטוּ בַּדְּרָכִים, שַׁאֲלוּ-נָא כָּל תֵּל. – –

עִצְרוּ נָא, מִלִּים עִבְרִיּוֹת, עֲמֹדְנָה:

לַמּוֹרֶה הַזָּקֵן אַתֶּן קֶבֶר יִשְׂרָאֵל.


תש"ה