מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

לֹא בְּאֶרֶץ מוֹרִיָּה

מאת: משה בסוק

מצב זכויות יוצרים:

מוגש ברשות פרסום [?]

פרטי מהדורת מקור:

על פי "מבחר שירים", תל-אביב: הקיבוץ המאוחד; תשכ"ח 1968

סוגה:

שפת מקור: עברית

לֹא בְּאֶרֶץ מוֹרִיָּה, לֹא עַל הַר מֵהָרֶיהָ,

הוֹלֵךְ אָב עִם יַלְדּוֹ, בְּלִי שְׁנֵי נְעָרִים.

חֲמוֹר לֹא חָבַשׁ, עֵצִים לֹא בִּקֵּעַ.

הוֹלֵךְ אָב עִם יַלְדּוֹ, אֵין קוֹל, אֵין דְּבָרִים.


אֵשׁ בַּיָּד לֹא לָקַח וְלֹא מַאֲכֶלֶת.

הוֹלֵךְ אָב עִם יַלְדּוֹ בֵּין עֲדַת יְהוּדִים.

עֲצֵי-הָעוֹלָה גַם לֹא שָׂם עַל הַיֶּלֶד.

הוֹלֵךְ אָב עִם יַלְדּוֹ, הוֹלְכִים עֲקוּדִים.


אָבִי! נִשֵּׂאת עַיִן חוֹנֶנֶת. – הִנֵּנִי.

הוֹלֵךְ אָב עִם יַלְדּוֹ, מַחֲרִישׁ-מַחֲרִישׁ.

אָבִי! פּוֹצֵר קוֹל. הֲלֹא תְּבָרְכֵנִי.

הַלַּיְלָה נוּבָל מָאתַיִם הָאִישׁ.


– לֹא, בְּנִי. לֹא תֵּרֵד עִמָּהֶם, הַמָּאתַיִם.

הוֹלֵךְ אָב עִם יַלְדּוֹ, דְּמוּמִים, יַחְדָּו.

אָבִי! הַתְחַכֶּה לְמַלְאָךְ מִשָּׁמַיִם?

(כּוֹכָבִים רוֹטְטִים). בָּרְכֵנִי נָא, אָב.


– קַדִּישִׁי, בֵּין טוֹב לֹא תֵּדַע לְבֵין רֹעַ.

הוֹלֵךְ אָב עִם יַלְדּוֹ: יְשַׁלְּחוּ בִּי אֶת יָדָם.

הֲשֶׂה אַתָּה, אַבָּא, תַּחְתַּי כִּי תָּבוֹאָה?

– יַלְדִּי, אַתָּה גְדַל וְהָיִיתָ אָדָם.


יָדַעְתָּ, אָבִי: לִגְדֹּל כֹּה שָׂמַחְתִּי.

חָרֵד אָב אֶל יַלְדּוֹ: כְּבֶן עֶשֶׂר אַתָּה.

הֲתִזְכֹּר? הֲלֹא נַחַת מִמְּךָ לֹא חָשַׂכְתִּי.

– כֵּן דִּבַּרְתָּ, בְּנִי: יַלְדִּי לֹא חָטָא!


נוֹשֵׂא עַיִן הָאָב: לֹא קוֹל וְלֹא אַיִל.

תַּחְתֶּיךָ, בְּנִי, אֲנִי אֶעֱלֶה. – –

הָרוּחַ נֶאֱחֶזֶת בַּגֶּדֶר, בַּתַּיִל.

הַמִּלִּים נֶאֶסְפוּ – יְגוֹנָן הֲיִכְלֶה? – –


תש"ו

משה בסוק
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיו של משה בסוק
רקע
משה בסוק

יצירותיו הנקראות ביותר של משה בסוק

  1. איש-צבא יהודי: פריץ יורדן (זכרונות ויומנים)
  2. לרומאן רולאן (מכתבים)
  3. אגרות לא"פ צ'כוב (מכתבים)
  4. לא"י רופין (מכתבים)
  5. אגרת לאנטול פראנס (מכתבים)

לכל יצירות משה בסוק בסוגה שירה

לכל יצירות משה בסוק

יצירה בהפתעה
רקע

רעמים וברקים

מאת יצחק ליבוש פרץ (מאמרים ומסות)

כשאני שומע חכמי חוץ-לארץ מדברים אלינו מתוך הענן בקולות וברקים בלשון “אנכי”, הנשמעת או מפי הגבורה, או מפי הגדול, המקריא א"ב לתינוק, או מפי בעל-הבית – בעל-צדקה הנותן פרוטה לעני; כשאני רואה את קפיצתם לעמוד בראש ולפזר לפני האוָזים קמחא טחינא, לקט שכחה ופאה משׂדה אירופא, – כשאני שומע ורואה כל זאת, עולה על לבי מעשה שהיה – –

מעשה וביקש הסבא שלנו להחזיר את גרושתו, שנפרד ממנה ימים רבים.

מובן מאליו, שהדבר עשׂה רושם, שהשמועה עשׂתה לה כנפים, שהתפשטה הבשׂורה הטובה בכל תפוצות ישראל, ודאוּ אנשי-שלומנו מכל אפסים כעל כנפי נשרים, והשתוקקו לשמוע דברים של אמת מפי הסבא בעצמו. וכששמעו שהוא כך, התחילו לזמר ולרקד ולכרכר מרוב דיצה וחדוָה, ואהבה ורעוּת: והחליטו לעשׂות לדבר פומבי, לבשׂר לבאי עולם בפרהסיא, לערוך שולחן בשוק, ולאכול ולשתות ולומר תורה, לידע ולהודיע, כי באה שעת חדוָתא, שהסבא יחזיר למזל טוב ובשעה מוצלחת את גרושתו השוממה…

וצריך היה לקבל הורמנא ורשותא על זה מאת הפקיד של העיר; וצריך היה לסדר את המשתה, שישבו אנשי-שלומנו רוֵחים, ויאכל איש בכפו ומזלגו מקערתו והשתיה כדת, כראוי ברשות הרבים, וכיוצא בזה, ולא היה בעמא פזיזא שלנו איש, שיוכל לקבּל על עצמו את האחריות, שלא תהי, חס ושלום, ערבוביא ואנדרלמוסיא אצל השולחן; והתייעצו, והתיישבו בדעתם, ולפי שהיתה העיר סמוכה אל הגבול ­­­­­– נמנו וגמרו להביא משם “סאַרוועָר” מומחה; ועשו כן, והביאו את הדייטש; והדייטש קבל על עצמו את האחריות, והעמידו ברשותו לעזוב עמו אברכים ובחורים אין מספּר, לעשות כחפצו ולמלאות רצונו; ועשׂה הדייטש הנ"ל מה שעשה בשלמות, כמעט במסירות נפש. והסיר כל מכשול, והעמיד שולחנות וכלים וכו' וכו‘, ועשׂה באמת ובתמים קורת רוח להסבא, ובא על הכל מקומו בשלום, ואכלו ושתו, ואמרו תורה, והיללו את הדייטש, ואמרו שהסבא יפקוד אותו לטובה, שאף על פי שהוא דייטש, זכה ויש לו חלק לעולם הבא וכו’ וכו', – אבל – שני דברים כמעט מגונים היו בשעת מעשׂה… כשאמרו תורה נרדם הדייטש, ובסוף הסעודה, כששקלו וטרו: מי יברך? קפץ בראש וקרא:

— רבותיי, מיר וועלען בענטשען – – – – – – –

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.