מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

יוֹנֵי עֶרֶב

מאת: משה בסוק

מצב זכויות יוצרים:

מוגש ברשות פרסום [?]

פרטי מהדורת מקור:

על פי "מבחר שירים", תל-אביב: הקיבוץ המאוחד; תשכ"ח 1968

סוגה:

שפת מקור: עברית

הוּעַם גּוֹלָן. שׁוֹבָךְ נִפְתַּח.

מַשַּׁק כְּנָפַיִם – וּמַטָּח.


מֵעַל לַגַּג וְלָאִילָן

יוֹנִים יָצְאוּ לְטִיּוּלָן.


עַל הַמִּרְפֶּסֶת הֵן חָגוֹת;

לִשְׂדֵה-אַסְפֶּסֶת מַפְלִיגוֹת.


וְאַתְּ, כָּעֶרֶב, מַבִיטָה:

יוֹנִים אַיָּן? אֵי הַכִּתָּה?


וּכְבָר חוֹזְרוֹת הֵן, מַהְגּוֹת.

סוֹקְרוֹת שָׁבְכָן מֵעַל גַּגּוֹת.


פִּתְאֹם, בִּזְנִיק צַהֲלוּלִי

צָלְלוּ בִּנְהַר הָאַפְלוּלִית.


וְהַדְּמָמָה בִּקְצֵה זַלְזַל

תִּרְעַד, גּוֹזָל וַדַּאי, גּוֹזָל.


“הוּא לֹא יָעוּף? לְבַד נִשְׁאַר?” –

עֵינֵךְ רוֹחֶמֶת בּוֹ תִּגְעַר.


עוֹלוֹת יוֹנִים אָבְדוּ, צָפוֹת.

אוֹפְלוֹת כְּנָפַיִם וְרָפוֹת.


דִּדָּה גוֹזָל אֶל הַשּׁוֹבָךְ.

לְזַלְזַלִּי רַק לֹא רָוַח.


שבט תש"י

משה בסוק
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיו של משה בסוק
רקע
משה בסוק

יצירותיו הנקראות ביותר של משה בסוק

  1. איש-צבא יהודי: פריץ יורדן (זכרונות ויומנים)
  2. לרומאן רולאן (מכתבים)
  3. אגרות לא"פ צ'כוב (מכתבים)
  4. לא"י רופין (מכתבים)
  5. אגרת לאנטול פראנס (מכתבים)

לכל יצירות משה בסוק בסוגה שירה

לכל יצירות משה בסוק

יצירה בהפתעה
רקע

הוו מתונים

מאת משה ליב לילינבלום (מאמרים ומסות)

היום בבוקר קבלתי דיפישא בשפת-עבר בזה הלשון: “נתחדשו מכשולים על דרך הישוב, עצרו בעד הנוסעים לבל יעכבום מעלות”. הכונה פשוטה, כי אין מניחים את הבאים לארץ-הקדש לעלות מן האניה לחוף יפו.

בידיעה טלגרפית אי-אפשר למצוא דברים ברורים, ועל כן לא נדע עוד, אם גזרה חדשה היא, או מקרה חדש על-פי החק הישן, האוסר ליהודים לעלות בהמון לארץ-ישראל. אשר יגורנו בא לנו; כי בראותנו בקיץ הזה את המון הנוסעים מדי שבוע-שבוע, כמאתים ויותר נפש בכל אניה, ראינו מראש כי לא יארכו הימים ופקידי יפו יזכרו את החק הישן הזה ויחסמו הדרך בעד העוברים. כל עמל המזהירים את המון עניינו לבל יהינו לעלות לארץ-ישראל, במקום שאין מוכן בעדם מאומה, היה לריק, וכל עני ורש, כל זקן ודל כח, כל הולך בטל וכל אץ להיות בעל נחלה על חשבון נדיבים – נוסע לארץ-ישראל, ולא לבד הוא, אבל הוא ואשתו וכל בני-ביתו עמו. אמרתי “כל אץ להיות בעל נחלה על חשבון נדיבים”, כי גם אלה הפועלים שבערי-התחום ברוסיה השתכרו כשלשים קאפ' ליום ובארץ-הקדש הם מקבלים בעד עבודתם כארבעים קאפ' ליום, באים אחרי עבודת איזו שבועות ושואלים: “מה תהי התכלית של עבודתנו?” (כן העיד ה' אוסישקין בעל-פה וה' “אחד-העם” במאמרו ב“המליץ”) כאילו בעבדם עבודת-פרך בערי-התחום בעד שלשים קאפ' ליום היתה לפניהם תכלית יותר גבוהה. בשום אופן לא יאבו אחינו להבין, כי שאלת הישוב ושאלת הלחם בזמן הזה אין להן שום שיכות זו עם זו. שאלת הישוב היא שאלה היסטורית, אשר מאושרים נהיה אם תבוא לפעולה בעוד מאה שנה, ושאלת הלחם היא שאלת היום, שאלה שאין לה שום עסק עם ההיסטוריה, ולפתור אותה היינו צריכים להתחיל מעשינו לפחות כחמישים שנה לפני זה, או שאנשים כבירי-כח כהבארון הירש ביחד עם גדולי עשירי אנגליה ישימו אליה לב. ארץ-ישראל, כמו שהיא עתה, לא תוכל לתת לאיש לחם, בלתי אם יביא לה תחלה אלפי רו“כ, וכל אלה הדורשים לחם ונוסעים לארץ-ישראל, מביאים רק אסון גדול על הישוב כלו, אסון אשר יוכל לעקרהו משרשו עד שלא נבוא חלילה לעולם למטרתנו. בני עמנו צריכים פרנסה – אך ילכו להם לאמריקה ולכל אשר ישאם הרוח, יסבלו רעב במקומם, אך אל יסעו לארץ-ישראל לסבול שם רעב, כי רעבים ללחם לא יכוננו שם מאומה, ורק יזיקו. זה מאות שנים נוסעים שם רעבים ודבר הישוב לא הוחל עד שנת תרמ”ב.

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.