מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

יוֹנֵי עֶרֶב

מאת: משה בסוק

מצב זכויות יוצרים:

מוגש ברשות פרסום [?]

פרטי מהדורת מקור:

על פי "מבחר שירים", תל-אביב: הקיבוץ המאוחד; תשכ"ח 1968

סוגה:

שפת מקור: עברית

הוּעַם גּוֹלָן. שׁוֹבָךְ נִפְתַּח.

מַשַּׁק כְּנָפַיִם – וּמַטָּח.


מֵעַל לַגַּג וְלָאִילָן

יוֹנִים יָצְאוּ לְטִיּוּלָן.


עַל הַמִּרְפֶּסֶת הֵן חָגוֹת;

לִשְׂדֵה-אַסְפֶּסֶת מַפְלִיגוֹת.


וְאַתְּ, כָּעֶרֶב, מַבִיטָה:

יוֹנִים אַיָּן? אֵי הַכִּתָּה?


וּכְבָר חוֹזְרוֹת הֵן, מַהְגּוֹת.

סוֹקְרוֹת שָׁבְכָן מֵעַל גַּגּוֹת.


פִּתְאֹם, בִּזְנִיק צַהֲלוּלִי

צָלְלוּ בִּנְהַר הָאַפְלוּלִית.


וְהַדְּמָמָה בִּקְצֵה זַלְזַל

תִּרְעַד, גּוֹזָל וַדַּאי, גּוֹזָל.


“הוּא לֹא יָעוּף? לְבַד נִשְׁאַר?” –

עֵינֵךְ רוֹחֶמֶת בּוֹ תִּגְעַר.


עוֹלוֹת יוֹנִים אָבְדוּ, צָפוֹת.

אוֹפְלוֹת כְּנָפַיִם וְרָפוֹת.


דִּדָּה גוֹזָל אֶל הַשּׁוֹבָךְ.

לְזַלְזַלִּי רַק לֹא רָוַח.


שבט תש"י

משה בסוק
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיו של משה בסוק
רקע
משה בסוק

יצירותיו הנקראות ביותר של משה בסוק

  1. איש-צבא יהודי: פריץ יורדן (זכרונות ויומנים)
  2. לרומאן רולאן (מכתבים)
  3. אגרות לא"פ צ'כוב (מכתבים)
  4. לא"י רופין (מכתבים)
  5. אגרת לאנטול פראנס (מכתבים)

לכל יצירות משה בסוק בסוגה שירה

לכל יצירות משה בסוק

יצירה בהפתעה
רקע

נבואה חשבון

מאת משה ליב לילינבלום (מאמרים ומסות)

מכתב עתי אחד בשפת-עבר זכר עתה את צדקותיו שעשה בגלגול ראשון, ומתוך שהצדקות ההן נחשבו גם אז בעיני רבים לזדונות, הנה הוא שמח עתה להראות במופת חותך, כי היה אז צדיק בריבו; והמופת הוא, כי עתה, אחרי שעברו ארבע שנים מן העת ההיא, נמצא שהמו“ל מכתב-עתי “נאוו. וור.” דורש באותה הלכה שדרשו בה אז מתנגדי מכתב-העתי המנוח ההוא, ומזה יוצא לנו, שהמתנגדים ההם היו מאותם הנקראים “צד המן”, ושמע מינה שהוא, מכתב-עתי הנ”ל, זכותו יגן עלינו, היה מבני “צד מרדכי”.

“בימים ההם (היינו בזמן הפרעות), אומר מכתב-עתי שבשפת-עבר הנ”ל, עלתה השאלה הזאת (שאלת היציאה לחוץ-לארץ) על שלחן הסופרים וכו‘. רוב הסופרים במכתבי-העת נטו אחרי היציאה וכו’, ורק נחלקו בדבר המקומות וכו' אלה מזה שלחו (?) את הנוסעים לאמעריקא, ואלה מזה אמרו: אל הר ציון נעלה וכו‘, ואחרי אשר כאלה כן אלה לא ראו מימיהם לא חופי אמעריקא ולא ערי ארץ הקדושה ורק מפי הסברה ועל דרך השיר חתרו לפתור את השאלה הנכבדה וכו’, לכן לא ידע העם על מה נצים הסופרים וכו' ויעמדו מרחוק. אולם לא ארכו הימים ופלפולי מכתבי-העת החלו להראות פעולתם גם בחיי המעשה וכו' אז באמת החל העם לצאת המונים-המונים וכו‘. “אין סדרים ואין שיטה להיציאה”, קראו הסופרים כל היום, על כן רחקה ישועה מן היוצאים, הבה איפוא וניסד לנו ועדים לתכלית היציאה מן הארץ אז תעלה ארוכה לנו וכו’ וכו'. עתה (היינו אחרי שגם מכתב-העתי “נאוו. וו.” מציע להגביר את היציאה) ידעו נא סופרינו בעקבות מי הלכו בימים ההם ולמי קראו: אוהבינו מליצינו. אולי יראו ויהיו נזהרים בדרכיהם ובמעשיהם לימים הבאים. לב מבין ורוח חזקה – זה הוא הדרוש לנו על כל צרה שלא תבוא עלינו, ואלהים ירחם שארית עמו ולא יתן למוט רגלינו".

אלה דברי מכתב-העתי ההוא.

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.