מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

עֶדְיֵךְ

מאת: משה בסוק

מצב זכויות יוצרים:

מוגש ברשות פרסום [?]

פרטי מהדורת מקור:

על פי "מבחר שירים", תל-אביב: הקיבוץ המאוחד; תשכ"ח 1968

סוגה:

שפת מקור: עברית

גָּדַלְתְּ מְאֹד. לָךְ אָח נִתַּן:

עִדּוֹ, עֶדְיֵנוּ, הַקָּטָן.


“כָּל צַעֲצוּעַי לוֹ הֵם כֻּלָּם” –

וְעֵד גִּלְעָד, וְעֵד גּוֹלָן.


“וְאַךְ יִגְדַּל אוֹתוֹ אוֹבִיל” –

לָךְ הַשָּׂדֶה וְלָךְ הַשְּׁבִיל.


אַתְּ הוֹבִילִיהוּ, יִתְבּוֹנֵן

הֵיכָן חוֹחִית בּוֹנָה לָהּ קֵן.


וְחוּדִי לוֹ אֶת הַחִידָה:

חֲסִידָה עַל רֶגֶל יְחִידָה.


אַלְּפִיהוּ אַתְּ, מַה בֵּין דְּמוּמִית

לְצִבְעוֹנִי, רֹאשׁוֹ מַשְׁמִיט.


יַכִּיר עָנְן מָטָר מוֹרִיד

וְרוּחַ אֶת לֶחְיֵךְ מַוְרִיד.


וּתְנִי לַנַּדְנֵדָה תְּנוּפָה:

הַמְרֵא, אָחִי, בִּמְעוּפָהּ.


וְרוּצוּ רוּץ, בִּתִּי וּבְנִי,

כִּנַּרְתִּי וְיַרְדֵּנִי.


תמוז תש"י

משה בסוק
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיו של משה בסוק
רקע
משה בסוק

יצירותיו הנקראות ביותר של משה בסוק

  1. איש-צבא יהודי: פריץ יורדן (זכרונות ויומנים)
  2. לרומאן רולאן (מכתבים)
  3. אגרות לא"פ צ'כוב (מכתבים)
  4. לא"י רופין (מכתבים)
  5. אגרת לאנטול פראנס (מכתבים)

לכל יצירות משה בסוק בסוגה שירה

לכל יצירות משה בסוק

יצירה בהפתעה
רקע

ה"עושׂה-נפלאות"

מאת יצחק ליבוש פרץ (פרוזה)

באחת העיירות בווֹהלין נזדמן פעם אחת “עושׂה-נפלאות”. ואף-על-פי שבא שמה קרוב לחג-הפּסח, בימים שכל אדם מישׂראל מלא דאגות כרמון, עשׂה בואו על בני העיירה רושם גדול. אדם – חידה! לבוש קרעים, וצילינדר, אם גם ישן ומקומט, בראשו! פני יהודי, צלם אלהים מרחף על חטמו – והזקן גלוח! ותעודת-מסע אין לו. ולא ראה איש שיטעם מאומה, לא כשר ולא טריפה, – אינו אוכל כלום!

שואלים: מאין?

והוא עונה: מפאריז.

– לאן?

– ללונדון!

– דרך עיירה בווֹהלין?

תעה תעה!

כפי הנראה, הלך ברגל.

ולא בא להתפלל במנין, ואפילו ב“שבת הגדול”!

וכשרצים אחריו ומבקשים פתרונים, ומפצירים בו, ומקיפים אותו, – הוא מתעלם לפתע-פתאום, כאילו בלעה אותו האדמה! – ומתגלה בעברו השני של השוק.

בינתים שׂכר לו אולם גדול ורחב, להראות נפלאות בפני עם ועדה.

ונפלאות – עין לא ראתה. ממש חוץ לדרך הטבע!

בולע הוא גחלי-אש כתפוחי-אדמה ומוציא מפיו רצועות של משי מכל המינים ומכל הצבעים, וארוכות כאורך הגלות. ומבתי-רגליו הוא זורק זוגות-זוגות של תרנגולי-הודו והתרנגולים – כעגלים! והם חיים ורצים על פני האדמה וקוראים: “הולדיר, הולדיר”! אחר כך הוא מניף רגל ומגרד מעל פעמיו אדומים – אדומים ממש, מלוא הקערה אדומים! מוחאים כף לאות-חן, והוא שורק, ומתחילות טסות באויר עוגות וחלות-לחם כצפרים עפות! אחר-כך הן מחוללות במעגל או רוקדות רקוד-של-רוגז! ושורק הוא שנית, והכל נעלם; כהרף עין – ואין כל. אין עוגות, אין חלות; אין תרנגולים, אין רצועות – לא-כלום!

מילא, הכל יודעים, שגם ה“סטרא-אחרא” יש לה כוח ויכולת… החרטומים במצרים היו מראים נפלאות גדולות מאלה – פשוט, מעשׂה-כשפים! אלא על מה מתפלאים? על שהוא עצמו עני ואביון! בן-אדם מגרד אדומים מעל כפות רגליו, ואין לו במה לשלם שׂכר דירה באכסניה; אדם אופה על-ידי שריקה עוגות וחלות לרוב, מוציא תרנגולים חיים מתוך בתי-רגליו, ופנים לו – רבונו-של-עולם, יפים מהם קוברים באדמה, ובעיניו דולק הרעב, רעב ממש.

ומתפלאים ואומרים: קושיה חמישית ל“מה נשתנה”…

אבל קודם שנגיע ל“מה נשתנה”, נעזוב את ה“עושׂה-נפלאות” ונשׂיח קצת בחיים-יונה ואשתו רבקה-בּילה, השייכים גם-כן אל הענין.

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.