מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

עֶדְיֵךְ

מאת: משה בסוק

מצב זכויות יוצרים:

מוגש ברשות פרסום [?]

פרטי מהדורת מקור:

על פי "מבחר שירים", תל-אביב: הקיבוץ המאוחד; תשכ"ח 1968

סוגה:

שפת מקור: עברית

גָּדַלְתְּ מְאֹד. לָךְ אָח נִתַּן:

עִדּוֹ, עֶדְיֵנוּ, הַקָּטָן.


“כָּל צַעֲצוּעַי לוֹ הֵם כֻּלָּם” –

וְעֵד גִּלְעָד, וְעֵד גּוֹלָן.


“וְאַךְ יִגְדַּל אוֹתוֹ אוֹבִיל” –

לָךְ הַשָּׂדֶה וְלָךְ הַשְּׁבִיל.


אַתְּ הוֹבִילִיהוּ, יִתְבּוֹנֵן

הֵיכָן חוֹחִית בּוֹנָה לָהּ קֵן.


וְחוּדִי לוֹ אֶת הַחִידָה:

חֲסִידָה עַל רֶגֶל יְחִידָה.


אַלְּפִיהוּ אַתְּ, מַה בֵּין דְּמוּמִית

לְצִבְעוֹנִי, רֹאשׁוֹ מַשְׁמִיט.


יַכִּיר עָנְן מָטָר מוֹרִיד

וְרוּחַ אֶת לֶחְיֵךְ מַוְרִיד.


וּתְנִי לַנַּדְנֵדָה תְּנוּפָה:

הַמְרֵא, אָחִי, בִּמְעוּפָהּ.


וְרוּצוּ רוּץ, בִּתִּי וּבְנִי,

כִּנַּרְתִּי וְיַרְדֵּנִי.


תמוז תש"י

משה בסוק
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיו של משה בסוק
רקע
משה בסוק

יצירותיו הנקראות ביותר של משה בסוק

  1. איש-צבא יהודי: פריץ יורדן (זכרונות ויומנים)
  2. לרומאן רולאן (מכתבים)
  3. אגרות לא"פ צ'כוב (מכתבים)
  4. לא"י רופין (מכתבים)
  5. אגרת לאנטול פראנס (מכתבים)

לכל יצירות משה בסוק בסוגה שירה

לכל יצירות משה בסוק

יצירה בהפתעה
רקע

שירים

מאת יצחק ליבוש פרץ / שמשון מלצר (מאמרים ומסות)

© כל הזכויות על התרגום שמורות. החומר מובא ברשות בעלי הזכויות.

כתּב מסויים קובל במאמר ראשי ב“ווּהין” הקיוֹבי (גל' 2) על הירידה הגדולה של השירים ברחוב היהודי:

“לפני עשׂרים או עשׂרים וחמש בשנים הייתם שומעים, היאך נערי ישׂראל ההולכים מן ה”חדר", תינוקות המשׂחקים בחול, או נערות המטיילות עם כיוצאות-בהן או משתהות לפני המראה, שרים:

אין דער סאָכֶע

ליגט די מזל-ברכה..

לפני עשׂר או חמש-עשׂרה שנה כבר היו שומעים בכל מקום:

עוֹד לא אָבדה תּקוָתנוּ –

התּקוָה הנוֹשנה…

כמה שנים לאחר-מכּן:

מיר הייבּעֶן די העֶנט און שוועֶרן ביי ציון…

עוד יותר מאוחר:

ברידער און שוועֶסטעֶר פוּן אַרבּעֶט און נויט….

ובשנים האחרונות:

חַוָה, או-אוי-אוי, חוה!

או גם:

האַט אַ ייד א ווייבּעֶלעֶ…"

הכל שרים, למקטון ועד גדול: הלב נמלא ועובר על גדותיו מרוב זוֹמבּאַרט, ועולה זוֹמבּאַרט ומגע עד אל הפה ופורץ מן הפה ולחוץ; מתוך כל העינים הוא קורן, מעל כל פנים הוא זורח כמין נחת…

מאמרים ראשיים, פיליטונים, רשימות, - העתונוּת אומרת שירה: זוֹמבּאַרט! וכל תפוצות ישׂראל כולן! אם עֶגלה בת-יומה משמיעה את קולה ברפת יהודית, הריהי גועה: זוֹמבּאַרט! אם מעורר אתכם לפנות-בוקר קול שׂכוי, הריהו קורא: זוֹמבּאַרט! ואם מתחמק זוג צעיר מביתו לעת-ערב ויוצא אל הגינה לטיוּל של חבּה, הריהו מהגה ומתנה, לאור הירח הזולף: זוֹמבּאַרט!

- - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - -

הדבר הזה כבר נתון בתוך הדם – לא בדם הטהור, אלא בדם הגלותי המסואב – שנהא מבקשים לכל דבר הֶכשר. בלא הכשר אסור לו ליהודי לשחוט בהמה ולא למכור אוֹקיה של בשׂר כשר, ולא חמאה של צמחים, אסור לו לטעום משהו וכלשהו מתרנגול-הוֹדוּ, ובפרט לא – לחיות! אבל על החיים דרוש כבר הכשר מן הצד האחר גם-כן, מגאוֹן נכרי גם-כן, הרי אין זה ענין הנוגע לעולם הבא בלבד!

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.