הָאֱנוֹשׁוּת בַּת-הַשָּׁנָה
עַל אֶרֶץ כַּף רּגְלָהּ מַצֶּגֶת. – –
צוֹפֶה הֲלִיכָתָה הָרִאשׁוֹנָה
לִי אֶתְיַצֵּב מִנֶּגֶד.
לְבָד, לְבָד! צְעָד וּצְעִיד!
כֹּה אֲדָרִי, אַדִּיר הַצַּעַד.
אָבִיב רִאשׁוֹן, אָבִיב שֶׁל עִיד –
אַל מְעִידָה! אַל מַעַד!
תשי"א