מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

אִמְרוּ כִּי הָיָה זֶה...

מאת: משה בסוק

מצב זכויות יוצרים:

מוגש ברשות פרסום [?]

פרטי מהדורת מקור:

על פי "מבחר שירים", תל-אביב: הקיבוץ המאוחד; תשכ"ח 1968

סוגה:

שפת מקור: עברית

אִמְרוּ, כִּי הָיָה זֶה סִפּוּר שֶׁל בַּדִּים.

אִמְרוּ: לַהֲדָ"ם

בְּיָדִי תִּינוֹקִי. פְּעוּטִי בּידִי.

בַּכְיָן וְחַיְכָן וְאַכְלָן וְאָדָם.


הַאֲנִי הִתְיָצַּבְתִּי מוּל הַהוּא שֶׁקָּרַב עַד הֲלוֹם

וּבְיָדוֹ הַחֶרְמֵשׁ – –

“לֹא אֶתֵּן! לּא אֶתֵּן! לֹא תִּפְרֹץ הַחַלוֹן!” –

וּבְיָדִי – אֶצְבָּעוֹת רַק חָמֵשׁ.


אִמְרוּ: שֹאִי בְּנֵךְ! הָיָה זֶה סִפּוּר שֶׁל בַּדִּים.

אִמָא, חַיְכִי: חֲלוֹם רָע – –

זֶה אַתָּה, תִּינוֹקִי, זֶה אַתָּה, בְּיָדִי.

וּמְאוּם לֹא קָרָה לָךְ, מְאוּם לֹא קָרָה – –


תשי"ב

משה בסוק
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיו של משה בסוק
רקע
משה בסוק

יצירותיו הנקראות ביותר של משה בסוק

  1. איש-צבא יהודי: פריץ יורדן (זכרונות ויומנים)
  2. לרומאן רולאן (מכתבים)
  3. אגרות לא"פ צ'כוב (מכתבים)
  4. לא"י רופין (מכתבים)
  5. אגרת לאנטול פראנס (מכתבים)

לכל יצירות משה בסוק בסוגה שירה

לכל יצירות משה בסוק

יצירה בהפתעה
רקע

איש הרוח והחברה

מאת משה בילינסון (מאמרים ומסות)

היוּ זמנים ולשאלה הזאת: מהוּת האינטלקטוּאַלי ותפקידו בחברה – הוקדשה תשׂוּמת לב מרוּבּה מאד, בּרוּסיה ביחוּד, כּשנדמה היה שהמשׂכּיל הוּא הנוֹשׂא העיקרי של ההוֹוה הרוּסי ועליו יוּטל גם עיקר עתידה הפּוֹליטי והסוֹציאלי של המדינה. על האינטלקטוּאַלי להיות מדריך טבעי ומנהיג העם, והוּא המיוּעד לשלוט עליו – אמנם בדרך דמוֹקראטית ולטובת העם. האינטלקטוּאַלים אינם שייכים לשוּם מעמד, אף לא לשכבה סוֹציאלית מסוּימת, אלא מהוים קאטיגוֹריה רוחנית מיוּחדת, שאינה משרתת שום מעמד ושם כוח אחר. זהוּ “חבר אצילים” החי ופועל לפי חוּקיו הוּא, שהם חוקי הרוח הטהורה והמופשטת. כּזאת הייתה התפיסה השוררת, אם בהכּרה ואם בלי הכרה. גם אלה שכּפרוּ בתיאוֹריה זו (המארכּסיסטים, למשל) והיו מזמינים את האינטלקטוּאַלים “להכּנס לשוּרות הפּרולטריון”, היו למעשה חדוּרים אותה הפסיכוֹלוֹגיה, נאמנים לתפיסה בדבר שני הגוּפים המובדלים. חלק מהם, הקוֹמוּניסטים, הרחיקוּ לכת יותר מדי בדרך זו של “חבר-אצילים”: תפקידו להדריך את העם, גם למרות רצונו. ומאידך גיסא: כשהסוֹציאליסטים העממיים, על כל זרמיהם, המקבּלים את התיאוֹריה בדבר אַל-המעמדיוּת של אנשי ההשׂכּלה, היוּ מזמינים את המשׂכּילים “להעמיד את עצמם לשרוּת העם”, היה כאן מאותה התפיסה של מישהוּ העומד מחוץ למחנה והוא בעצמו אינו מעונין בּיוֹתר בּשחרוּר העם, אלא אך מ“אהבת העם” ומרחמים עליו, הריהוּ מעמיד את עצמו בראש המלחמה. תמיד, בכל הצירוּפים: חומר לחוד ורוח לחוּד, העם והמשׂכּיל, חיי עבודה וחיי יצירה.

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.