מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

אַסִּיר

מאת: משה בסוק

מצב זכויות יוצרים:

מוגש ברשות פרסום [?]

פרטי מהדורת מקור:

על פי "מבחר שירים", תל-אביב: הקיבוץ המאוחד; תשכ"ח 1968

סוגה:

שפת מקור: עברית

הַפַּרְפַּר הַלָּכוּד בְּכַף הָ“אָחוֹת” –

לְשַׂמֵּחַ לִבְּךָ הִיא הֵבִיאָה.

לִבּוּט הַפַּרְפַּר… אֶל הַפֶּרַח יִקְרָא,

אֶל מָתְקוֹ, אֶל תּוֹכוֹ שֶׁל גָּבִיעַ.


הַיָּם הַגָּדוֹל הַכָּבוּל בַּגָּדָה.

עַד גֶּדֶר הַבַּיִת יְנַחְשֵׁל וְיַגְבִּיהַּ.

נְחֻשְׁתָּיו שֶׁל הַיָּם… צִלְצוּלֵי הָאֵין-סוֹף

בְּאָזְנֶיךָ יַבִּיעַ.


הַשֶּׁה הַכָּפוּת אֶל הָעֵץ הַנָּטוּשׁ.

הוּא בָא עַד לַדֶּלֶת. אֵלֶיךָ הִגִּיעַ.

הַשֶּׁה הֶעָקוּד… הוּא פוֹעֶה, הָרַחוּם:

הוֹ בוֹא, יַחְדָּו עַל הַדֶּשַׁא נַרְגִּיעַ.


וְנִמְשָׁךְ הַסִּפּוּר עַל הַבֵּן הַטַּיָּס,

עַל הַבֵּן מִצְּבָא הָרָקִיעַ - -

מִכֹּחָהּ הַמּוֹשֵׁךְ שֶׁל הָאָרֶץ גָּבַר,

וּנְתִיב-נְשָׁרִים לוֹ יַבְקִיעַ.


פַּרְפָּרִי הַלָּכוּד! יַמִּי הַכָּבוּל!

שֵׂיִי הַכָּפוּת! טַיָּסִי הַמַּרְקִיעַ'


תשט"ז

משה בסוק
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיו של משה בסוק
רקע
משה בסוק

יצירותיו הנקראות ביותר של משה בסוק

  1. איש-צבא יהודי: פריץ יורדן (זכרונות ויומנים)
  2. לרומאן רולאן (מכתבים)
  3. אגרות לא"פ צ'כוב (מכתבים)
  4. אגרת לאנטול פראנס (מכתבים)
  5. לא"י רופין (מכתבים)

לכל יצירות משה בסוק בסוגה שירה

לכל יצירות משה בסוק

יצירה בהפתעה
רקע

ראיות ותמיהות

מאת אלתר דרויאנוב (פרוזה)

(מתוך פנקסו של דב שמש)

א

פיו של שמש סגור כל-ימיו. במקום שבעלי-בתים חשובים עומדים אסור לו לעמוד, מכל-שכן להשמיע קולו עמהם. להם הדבור, ולו – השתיקה. אלא שאם פיו סגור, עינו פקוחה ואזנו פתוחה. מימינו ומשמאלו עוסקים בוכוח, בפצוח ובנצוח, והוא – הואיל ואינו טרוד לפלוט בולע הכל – רואה הכל ושומע הכל.

אף על פי כן מוטב שלא תתקנאו בו. שאלו אותי ואגידכם. ממשפחת השמשים אנכי, שמש בן-שמש. אבא עליו-השלום שמש חמשים שנה ומשהו, ומרגלא היתה בפיו: טובה צפרנם של הזרזירים לדבר מכרסם של הזרזירים לראות ולשמוע, שכן הראשונים הכל ברי להם, הכל נהיר להם, ואלו האחרונים מלאים תמיהות ופקפוקים כרמון. אף אני עומד ברוך-השם בשמשות זה שלשים שנה פחות משהו. ומעיד אני, שיפה אמר אבא עליו השלום: לא טוב היות האדם פקח ופתח יותר מן המדה.

ואם תרשוני, רבותי, אספר לפעמים גם לכם על מה שעיני רואה ואזני שומעת, אבל בתנאי – שלא תפסיקוני באמצע, ואפילו אם תהא תמיהה סמוכה לראיה ושמיעה, שכן, מודה, אני, לא רק להנאתכם שלכם, אלא גם לטובתי שלי אני מתכוון – לפרוק מעלי את כובד התמיהה ולהעמיסו עליכם. –


ראיתי בעלי-בתים חשובים, גבאים ואמרכלים, חכמים ונבונים, מרנן ורבנן, סופרים ומשוררים מקהילים קהלות ועורכים שולחנות לכבודם של קרוצי-חומר, אנשים ונשים, בין כוס לכוס ובין תבשיל לחברו פותחים בשיר ושבחה לחתן-הסעודה ולכלת-המשתה. וכיון שפותחים שוב אין מפסיקים עד שיגמרו את ההלל הגדול על אותו חתן ואותה כלה ויסיימו לכל ההללויות שבתהלים ולכל הקלוסים של אומרי שירה כלפי מעלה. וזקוקין די-נור נתזים מפיהם, וגדולה ההתלהבות ועצומה השמחה, כי נתן להם הקדוש-ברוך-הוא את האושר והכבוד לחיות בדורם של דרי-מעלה וכבירי-מעשים אלה, לעמוד במחיצתם ולדור אתם בכפיפה אחת.

ואני, השמש – אל יחרה אפכם בי, רבותי, – תמיהה גדולה אני תמה:

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.