שָׁתוּי הָאֲוִיר עַרְבִית. הָלוּם וּמִתְנוֹדֵד.
פְלוּאִידִים בָּאוֹר שֶׁנִּתְעָה מִן הַיָּרֵחַ וְנֶאֱחַז בְּרָאשֵׁי הָעֵצִים
בַּשְּׂדֵרוֹת.
חֲבֵרִי הַגָּבוֹהַּ וַאֲנִי מְגַלִּים בְּפִתְאֹם, כִּי הַדַּעַת הִפְלִיגָה
מֵעִנְיָן הַשִּׂיחָה, וְהָעִנְיָן – כֹּבֶד-רֹאשׁ בּוֹ וְכֹבֶד-מִשְׁקָל:
שֶׁל חַיִּים וְשֶׁל סֵפֶר טַן-דּוּ.
הַמּוֹרֶה לְדִבְרֵי-הַיָּמִים וּלְקוֹרוֹת-יִשְׂרָאֵל, שֶׁנִּקְלַע בְּדַּרְכֵּנוּ,
מַשְׁהֵה מֶבָּטוֹ עַל אַחַת בַּת-הוֹוֶה
וּמוּכָן לְאַחֵר מָחָר לַשִּׁעוּר. בְּהֶחְלֵט. וּבְגִּלּוּי-לֵב.
הַסְּרָטִים, הַיּוֹרְדִים מֵעַל הַבַּדִּים וְיוֹצְאִים בְּגִלּוּפִין,
בְּאֵין-סוֹף עִרְטוּלִים שֶׁבְּהֶסַּח-הַדַּעַת וּבְכַוָּנַת-לֵב אַט-אִטִּית,
וְנֶגֶּר הַפִּזְמוֹנִים, הַפּוֹשְׁטִים כַּעֲרָפֶל יֵינִי בַּשְּׂדֵרָה,
וְכַלְבֵי הָאַנְטֵינוֹת הַצָּדוֹת עַל גַּגּוֹת מֶרְחַקִּים יְחוּמִים –
צְדָפִים פְּלֵטַת-יָם הֵם, גַּלִּים הֵם תְּלוּשִׁים
מוּל זֶה הָרְחוֹב – הַמִּזְרָם הָאַדִּיר
שֶׁל כְּמִיהוֹת, הֲזָיוֹת שֶׁל עָגְמוֹת וְתוּגוֹת, מֶבָּטִים וְעַרְפִלִּים,
מוּל זוֹ הַמְּשִׁיכָה, עָרִיצָה מֵחֻקֵּי מְשִׁיכַת הָאֲדָמָה,
מוּל זוֹ הַצְּלִילָה שֶׁל עֵינַיִם בְּעֹמֶק חִיּוּת שֶׁל גוּפִים,
שֶׁלָּבְשׁוּ אֵיזֶה הוֹד רוֹדָנִי שֶׁל עַרְבִית וְשָׁמַיִם וּמַמָּשׁ –
הַמַּמָּשׁ הַבּוֹלֵט בִּפְנֵי עַצְמוֹ וַאֲבָרָיו מֻבְלָטִים וּמְאִירִים מִן הָאַפְלוּלִית,
וְאַתָּה הוֹלֵךְ וְנִכְנָס לְתוֹכוֹ כִּלְתוֹךְ הַקּוֹלָר וְאַתָּה בֶּן-חוֹרִין – – –
וְכָל הַחֶמְדוֹת כֻּלָּן בִּצְעִירוּתָן עוֹמְדוֹת – –