מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

אוֹתוֹ בֹקֶר בְּעִיר-הַשָּׁלוֹם

מאת: משה בסוק

מצב זכויות יוצרים:

מוגש ברשות פרסום [?]

פרטי מהדורת מקור:

על פי "מבחר שירים", תל-אביב: הקיבוץ המאוחד; תשכ"ח 1968

סוגה:

שפת מקור: עברית

בְּעִיר-הַשָּׁלוֹם, בִּרְחוֹב הַמַּלְכוּת, לְיַד הַיַּרְקָן.

חֶבְרָה הֲגוּנָה: צְנוֹנִית, וּפִלְפֵּל, וְהַשְּׁאָר.

סַלּוֹ בְּיָדוֹ – הוּא עָמַד שָׁם מֻרְכָּן,

שׁוֹהֶה וְשׁוֹקֵל וְטוֹרֶה – וּבָחַר.


  • הֵי, פַּיְטָנִי, לְ“בַּיִת” תַּסִּיעַ שׁוּרָה?

טַעֲמָן שֶׁל מִלִּים וְרֵיחָן כְּלוּם תִּבְחוֹן?

וְאֵיזוֹ מִגְוֶנֶת לְךָ עֲשִׁירָה:

מִבְּשֵׁלוּת עֲדֵי בֹּסֶר! תֵּן צֶבַע, תֵּן גּוֹן!


טָפַחְתִּי עָלָיו: “בְּרָכָה נִשְׁתַּלְחָה בְסַלְּךָ” –

נִזְדַּקֵף, נִעֵר הַבְּלוֹרִית, מְגֻמְגָּם:

  • אִשְׁתִּי, אַתָּה מֵבִין – “בְּחִירָתְךָ, הֲצָלְחָה?”

הוּא מִהֵר וְהֵשִׁיב נִבְחָרָיו לִמְקוֹמָם.


אֲלַוֶּךָ, קְצָת זְמַן לִי. – הִלְבַּנְתָּ פְּנֵיהֶם, בְּכוֹר-שָׂטָן!

וְאַתָּה הֵן בָּחַרְתָּ שַׁפִּיר. – וְעוֹד אֵיךְ!

“בִּמְהֵרָה הוּא נוֹהֵג עֲגָלָה, וּמַלְאָךְ בָּהּ קָטָן” –

הוּא שָׁמַע הִרְהוּרִי בְּעֵינַי – וְחִיֵּךְ.


בְּצֹמֶת-דְּרָכִים שְׁתוּלִים יְלָדִים.

מוֹרִים הָרְחוֹבוֹת בִּרְצִינוּת שַׁרְווּלָם. –

מוֹכֶרֶת פְּרָחִים: “לַגְּבֶרֶת – וְרָדִים!” –

כִּוַנְתְּ הַשָּׁעָה. תְּנִי אֶת פְּרָחַיִךְ, כֻּלָּם!

משה בסוק
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיו של משה בסוק
רקע
משה בסוק

יצירותיו הנקראות ביותר של משה בסוק

  1. איש-צבא יהודי: פריץ יורדן (זכרונות ויומנים)
  2. לרומאן רולאן (מכתבים)
  3. אגרות לא"פ צ'כוב (מכתבים)
  4. לא"י רופין (מכתבים)
  5. אגרת לאנטול פראנס (מכתבים)

לכל יצירות משה בסוק בסוגה שירה

לכל יצירות משה בסוק

יצירה בהפתעה
רקע

יוצר הנוסח

מאת חיים נחמן ביאליק (מאמרים ומסות)

על מנדלי כלו אפשר לדרוש תלי-תלים. כאן רצוני לרמז בקצור על תג אחד שלו, על מנדלי היוצר את “הנוסח”1 האמנותי בספרות העברית והיהודית.

ה“נוסח” – אין זה סגנון בלבד, ריתמוס בלבד, אופן הציור בלבד וכו'. ה“נוסח” הוא האב והיסוד לכלם, ואולי התולדה של כלם.

שם “ספרות” – ב“יפה” הכתוב מדבר – היה לנו גם עד מנדלי. מעולם לא היו יהודים מונעים עצמם מן הכתיבה. אבל את “הנוסח” המוצק, שהולך וכובש את הספרות העברית בימינו – הביא לעולם מנדלי. עד מנדלי היו רוב הסופרים כותבים בלא נוסח.

“היכי תמצי?” – אף אני תמה. והלא זה טיבו של הנוסח: לאחר שהוא בא לספרות ועומד בה, שוב אי-אפשר לנו בשום פנים לצַיר בדמיון, כיצד נתקַימה זו ומה היו פניה לפני בואו.

ה“נוסח” – זה שקובע פרצוף פנים אחד ושלם לכל החומר הספרותי של הדור או של התקופה – הוא הוא גם הקרקע שהכשרון עומד עליו וגדל מתוכו. בלא נוסח מוצק אין מקום איתן לדריסת רגל של הכשרון, לפסיעה כל-שהיא בת רושם נִכּר. על פני דבר נִגר ומהותך אי הפסיעה משאירה רושם.

ואפילו מי שבא לשנות – עליו למצוא “יש” קַיָם, שיחול עליו השנוי. יכול וגם חיב כל כשרון להיות בן-חורין, לגלות את כחו שלו על-פי דרכו, אבל עליו להשתעבד גם אל איזה “מחויב המציאות”. יצא כלו מן התחום – יצא הדג מן המים, נתלש הצמח מן הקרקע.

היצירה האישית, המפוצלת – באה לבסוף, מתחלה בא הנוסח. מתחלה צריכים להבראות הדפוסים הראשונים, שבּלוֹנא ספרותית קבועה, מטבעות מהלכות בנות צורה ובנות קיום.


  1. ftn1  ↩

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.