בְּעִיר-הַשָּׁלוֹם, בִּרְחוֹב הַמַּלְכוּת, לְיַד הַיַּרְקָן.
חֶבְרָה הֲגוּנָה: צְנוֹנִית, וּפִלְפֵּל, וְהַשְּׁאָר.
סַלּוֹ בְּיָדוֹ – הוּא עָמַד שָׁם מֻרְכָּן,
שׁוֹהֶה וְשׁוֹקֵל וְטוֹרֶה – וּבָחַר.
- הֵי, פַּיְטָנִי, לְ“בַּיִת” תַּסִּיעַ שׁוּרָה?
טַעֲמָן שֶׁל מִלִּים וְרֵיחָן כְּלוּם תִּבְחוֹן?
וְאֵיזוֹ מִגְוֶנֶת לְךָ עֲשִׁירָה:
מִבְּשֵׁלוּת עֲדֵי בֹּסֶר! תֵּן צֶבַע, תֵּן גּוֹן!
טָפַחְתִּי עָלָיו: “בְּרָכָה נִשְׁתַּלְחָה בְסַלְּךָ” –
נִזְדַּקֵף, נִעֵר הַבְּלוֹרִית, מְגֻמְגָּם:
- אִשְׁתִּי, אַתָּה מֵבִין – “בְּחִירָתְךָ, הֲצָלְחָה?”
הוּא מִהֵר וְהֵשִׁיב נִבְחָרָיו לִמְקוֹמָם.
אֲלַוֶּךָ, קְצָת זְמַן לִי. – הִלְבַּנְתָּ פְּנֵיהֶם, בְּכוֹר-שָׂטָן!
וְאַתָּה הֵן בָּחַרְתָּ שַׁפִּיר. – וְעוֹד אֵיךְ!
“בִּמְהֵרָה הוּא נוֹהֵג עֲגָלָה, וּמַלְאָךְ בָּהּ קָטָן” –
הוּא שָׁמַע הִרְהוּרִי בְּעֵינַי – וְחִיֵּךְ.
בְּצֹמֶת-דְּרָכִים שְׁתוּלִים יְלָדִים.
מוֹרִים הָרְחוֹבוֹת בִּרְצִינוּת שַׁרְווּלָם. –
מוֹכֶרֶת פְּרָחִים: “לַגְּבֶרֶת – וְרָדִים!” –
כִּוַנְתְּ הַשָּׁעָה. תְּנִי אֶת פְּרָחַיִךְ, כֻּלָּם!