פֹּה פּוֹרְחִים אִילָנוֹת. בִּשְׂדֵרוֹת. בִּיחִידוּת.

לֹא רִשְׁרוּשׁ שֶׁל שַׁלֶּכֶת – וְהוּא כֹה עָצוּב.

עַל זֹאת שֶׁאֵינֶנָּה יְרַשְׁרְשׁוּ אִילָנוֹת,

עַל זֹאת שֶׁהָלְכָה לְלֹא שׁוּב – –

נַעֲלֶה, אִילָנוֹת! הֵן אֶחָד הַמַּלְאָךְ,

הֵן אֶחָד הַמַּכֶּה עַל רֹאשְׁכֶם, עַל רֹאשִׁי.

נַעֲלֶה, אִילָנוֹת, פֹּה יַחְדָּו וְנִגְדַּל

בִּתְרוּעַת צַמָּרוֹת, בֶּעֱנוֹּת שָׁרָשִׁים – –

כָּל אִילָן לִצְמִיחָה וְכָל לֵב – לְשִׂמְחָה;

לִגְדֹּל בַּעֲרָבָה, לַעֲלֹז בַּיָּגוֹן.

וְעֵינַיִם לִפְקֹחַ עִם-שַׁחַר מוּל שֶׁמֶשׁ

כְּמוֹ אָז הָאָדָם הָרִאשׁוֹן – –

ת"ש