אֳלֹהֵי הַדְּרָכִים,
זַמֵּן לָן אוֹרְחִים – וְנִהְיֶה נִלְבָּבִים.
מְזָוֵנוּ אֵינֶנוּ מָלֵא? – הַפַּת-וְהַמֶּלַח אֵינָם מַכְזִיבִים.
כּוֹס הַתֵּה – עֲמָמִית-יוֹמְיוֹמִית וְלֹא מְזוּגָה בְּשִׁגְרָה,
שֶׁהַכֹּל נַעֲשֶׂה בִּדְבָרָה שַׁבַּתִּי, עִם הַרְבֵּה נְשָׁמָה יְתֵרָה.
וַאֲפִלּוּ הַכֶּרֶם, הַגַּן בְּשַׁלֶּכֶת – אֵין אָנוּ יוֹרְדֵי-מִנְּכָסִים:
נָאִים הֵם נוֹפֵינוּ. בְּ“נֵתַח” שֶׁל נוֹף הִתְכַּבְּדוּ, נִכְנָסִים!
לֹא טְרַקְלִין-אַחַר-לֵיל-גִּלּוּפִין הַנּוֹפִים הַשְּׁלוּכִים:
שַׁחֲרָם – לֹא קָמוּט וּמְבֹעָת, בְּעַכְרוּרִית שֶׁל כְּמִישָׁה פְּנֵיהֶם לֹא דְּלוּחִים.
צְאוּ-נָא וּרְאוּ, עוֹמְדִים הָעֵצִים בִּמְלוֹא תּוֹדַעַת הַצְּמִיחָה,
טוֹרְחִים בֶּאֳמוּנָה וְעוֹשִׂים בַּמְּלָאכָה:
גְּדֵלִים!
שׁוֹמְרִים עַל לְשַׁד-הַתָּמִיד, וְזִרְמַת הַקִּיּוּם הָרוֹהֶטֶת תּוֹכָם
מַטֶּלֶת שָׁלוֹם בֵּין לִבְלוּב וְשַׁלֶּכֶת, מְקַמֶּרֶת הַקֶּשֶׁת בֵּין פְּרוֹס וְשִׁלְהֵי.
רְאוּ, אַדְּרַבָּא, מַה פַּרְצוּף מְעַנְיֵן לַעֲצֵי-אֲפַרְסֵק, עַלְוָתָם – כֹּה יֵינִית.
מְפֻיָסִים הַשָּׁמַיִם כֶּחָלָל, כָּאֲוִיר, וּמִדָּתָם מֵעַל לְרָאשֵׁינוּ –
מִדַּת רַחֲמִים וּמָטָר.
הָאֲדָמָה – כֹּבֶד-רֹאש בָּה הַרְבֵּה, אַךְ נֹגַהּ-צִפִּיָּה בְּעֵינֵיהָ,
חָרוּצָה בְּשִׁנּוּיֵי-הָעִתִּים – וּבִינָה יְתֵרָה לָהּ,
בִּינָה סַבְלָנִית וְעֵרָה לַתַּהֲלִיךְ הָאִטִּי, לָאֶפְשָׁר, לִזְנִיק הַפִּתְאֹם.
וּכְשֶׁעֵינַי נִפְגָּשׁוֹת בְּעֵינֶיהָ – אֶרְאֶה כִּי, בְּעֶצֶם, אוֹרֵחַ-טוֹרֵחַ אֲנִי בֵּין אוֹרְחִים,
וְאַתָּה זִמַּנְתָּנוּ, בְּמָקוֹם וּבִזְמָן, אֳלֹהֵי-הַדְּרָכִים.