מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

הַשְּׁבִיל שֶׁהִדְרִים

מאת: משה בסוק

מצב זכויות יוצרים:

מוגש ברשות פרסום [?]

פרטי מהדורת מקור:

על פי "מבחר שירים", תל-אביב: הקיבוץ המאוחד; תשכ"ח 1968

סוגה:

שפת מקור: עברית

אָכֵן, יוֹם-יוֹם נִצּוֹדִים אַתֶּם בִּידֵי צַיָּדֵי הַמַּרְאוֹת,

טֶרֶף אַתֶּם לְאוֹרְבֵי-אֶל-מַשֶּׁהוּ-מְיֻחָד-בִּמְאֹד,

יוֹם-יוֹם נִמְכָּרִים פֻּמְבִּית מְכִירָה –

וּמִכֶּם לֹא נִגְרָע,

קַדְמוֹנַי, רַעֲנַנַּי!

לִבּוֹ הֶחָכָם וְעֵינָיו הַצְּעִירוֹת שֶׁל עוֹלָם הִיּוּלִי!

כִּנְחָלִים מִתְבַּדִּים יַעַבְרוּ הֵם כֻּלָם הַזְּמַנִּים, כִּנְחָלִים

וְאַתֶּם, כְּמוֹת שֶׁהִנְּכֶם, אֲחוּזִים-מִתְאַחֲזִים בַּשִּׁנוּי, בַּחִלּוּף –

לֹא תְהִי בָּכֶם יָד מְבַיֶּתֶת, לֹא יִשְׁטֹר הָאִלּוּף!


יוֹשְׁבֵי-עֲרָבָה, בְּטֶרֶם-הֳיוֹת-עוֹד-לַזְּמַן-תּוֹדָעָה.

חוֹפִי הַדְרוֹמִי, וְאַתֶּם, הֲרָרִים-לִפְנִים-מֵהָרִים!

כַּמָּה שֵׂכֶל-טוֹב, עָנָו וְאָצִיל, בִּישִׁיבָה שֶׁלָּכֶם זוֹ מֻפְנֶמֶת, מֻפְלֶגֶת!

וַדַּאי יְדַעְתֶּם גַּם אַתֶּם פֻּרְעָנוּת וּפְגָעִים, שֶׁל קוֹרוֹת וְשֶׁל טֶבַע –

אַךְ שַׁחֲרִיּוֹת שֶׁלָּכֶם, עַרְבִּיוֹת שֶׁלָּכֶם הִמְנוֹנוֹת מְשֻׁבָּחִים בְּאָזְנוֹ שֶׁל עוֹלָם הֵם,

וְחַיִּים אַתֶּם, יַצִּיבִים, דִּמְדוּם וְזִהוּר, צִבְעֵי זִעוּם וְחסּוּד,

וּמְדַיְּרִים בַּכְּפִיפָה הָאַחַת כָּל גּוֹנֵי דִּין וְרַחֲמִים!


כְבָר שְׁבִיל לִי, שְׁבִיל-נַעַר, בָּכֶם, קַדְמוֹנַי –

הִנַּהוּ רָמוּז שָׁם בְּרַץ מִתְאַפְלֵל וְזוֹהֵר לְפָנַי,

הִנֵּהוּ שָׁם זָע בֵּין קִפְלֵי וִילָאוֹת הֶהָרִים –

הִנֵּה הוּא נִטַּע,

שְׁבִילִי הַמַּדְרִים – –

משה בסוק
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיו של משה בסוק
רקע
משה בסוק

יצירותיו הנקראות ביותר של משה בסוק

  1. איש-צבא יהודי: פריץ יורדן (זכרונות ויומנים)
  2. לרומאן רולאן (מכתבים)
  3. אגרות לא"פ צ'כוב (מכתבים)
  4. לא"י רופין (מכתבים)
  5. אגרת לאנטול פראנס (מכתבים)

לכל יצירות משה בסוק בסוגה שירה

לכל יצירות משה בסוק

יצירה בהפתעה
רקע

עינים מושפלות

מאת יצחק ליבוש פרץ (פרוזה)

לפני שנים רבות, בכפר סמוך לפראג, היה איש יהודי, ושמו יחיאל-מיכל, והיה מחזיק את בית היין שם.

ואדוני הכפר לא מן הזאטוטים הוא, אלא שׂררה באמת – גראף. ובצל כנפיו מתפרנס אותו יחיאל-מיכל בשפע ובכבוד.

ויחיאל-מיכל איש תם וישר ובעל-צדקה. ביתו בכפר פתוח לרוחה לעובר-ושב, וידו פתוחה לדל. וכשהוא בא עם בני-ביתו לחגים לפראג, הוא מבזבז הרבה לצדקה.

והיה בזכות זה יוצא-ונכנס קצת בביתו של הרב דמתא, הוא גם ריש מתיבתא בפראג, וקונה אצלו אתרוגים, מצה שמורה… ושוקל על ידו נדבות הגונות בשביל הישיבה…

והרב מפראג, כידוע, היה צדיק אמתי, אדם שדבריו נשמעים למטה ונזקקין לו למעלה – ויחיאל-מיכל, שהיה ח שׂוך-בנים זכרים, רחמנא ליצלן, נגש פעם אחת אל כבוד תורתו וצדקתו, וביקש ממנו והפציר בו, שיתפלל בעדו בשביל זה…

והוא מרכּין ראשו כנגד הרב: כבר הלבינו שׂערותיו ובן אין לו עוד…

והרב צופה ברוח הקודש, ורואה שיחיאל-מיכל, כשיהיו לו בנים זכרים, לא ישׂבע מהם נחת כל עיקר, ובנים זכרים כאלה, טוב להם שלא נבראו, והוא משיב את פניו ריקם:

– אי-אפשר!

וכשפניו של יחיאל-מיכל נופלים, הצדיק מפצה אותו ואומר:

– ותחת זה – הלא בנות יש לך?

– הן…

–…כשתגענה לפרקן, ואתה לא תקפוץ יד, ותקצוב נדוניה כדבעי למיהוי, ואלי תבוא – אבחר לך חתן מן הישיבה, שלא תתחרט!

מילא, גם זה עסק לא ביש!

יחיאל-מיכל חזר לביתו, סיפּר לאשתו כך וכך… ולהזוג שתי בנות, ועושׂה הזוג שני צרורות – צרור לבת, וקובצים על יד…

וכשהגיע התור, ובצרור הבכירה היו חמש מאות דינרין, ענה יחיאל-מיכל ואמר לזוגתו דבושה:

– זוגתי דבושה, תהי נא השעה מוצלחת, הגיע התור להשׂיא את הבכירה.

ועושׂים חשבון: שלוש מאות נדוניה, שתים – להלבשת חתן וכלה ולמתנות, השאר – רח"ש, הוצאות-החתונה וכדומה. וסעודה לעניים יעשׂה, שפראג תראה ולא תשכח עד ימות המשיח…

צריך איפוא לנסוע אל הצדיק.

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.