מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

הַשְּׁבִיל שֶׁהִדְרִים

מאת: משה בסוק

מצב זכויות יוצרים:

מוגש ברשות פרסום [?]

פרטי מהדורת מקור:

על פי "מבחר שירים", תל-אביב: הקיבוץ המאוחד; תשכ"ח 1968

סוגה:

שפת מקור: עברית

אָכֵן, יוֹם-יוֹם נִצּוֹדִים אַתֶּם בִּידֵי צַיָּדֵי הַמַּרְאוֹת,

טֶרֶף אַתֶּם לְאוֹרְבֵי-אֶל-מַשֶּׁהוּ-מְיֻחָד-בִּמְאֹד,

יוֹם-יוֹם נִמְכָּרִים פֻּמְבִּית מְכִירָה –

וּמִכֶּם לֹא נִגְרָע,

קַדְמוֹנַי, רַעֲנַנַּי!

לִבּוֹ הֶחָכָם וְעֵינָיו הַצְּעִירוֹת שֶׁל עוֹלָם הִיּוּלִי!

כִּנְחָלִים מִתְבַּדִּים יַעַבְרוּ הֵם כֻּלָם הַזְּמַנִּים, כִּנְחָלִים

וְאַתֶּם, כְּמוֹת שֶׁהִנְּכֶם, אֲחוּזִים-מִתְאַחֲזִים בַּשִּׁנוּי, בַּחִלּוּף –

לֹא תְהִי בָּכֶם יָד מְבַיֶּתֶת, לֹא יִשְׁטֹר הָאִלּוּף!


יוֹשְׁבֵי-עֲרָבָה, בְּטֶרֶם-הֳיוֹת-עוֹד-לַזְּמַן-תּוֹדָעָה.

חוֹפִי הַדְרוֹמִי, וְאַתֶּם, הֲרָרִים-לִפְנִים-מֵהָרִים!

כַּמָּה שֵׂכֶל-טוֹב, עָנָו וְאָצִיל, בִּישִׁיבָה שֶׁלָּכֶם זוֹ מֻפְנֶמֶת, מֻפְלֶגֶת!

וַדַּאי יְדַעְתֶּם גַּם אַתֶּם פֻּרְעָנוּת וּפְגָעִים, שֶׁל קוֹרוֹת וְשֶׁל טֶבַע –

אַךְ שַׁחֲרִיּוֹת שֶׁלָּכֶם, עַרְבִּיוֹת שֶׁלָּכֶם הִמְנוֹנוֹת מְשֻׁבָּחִים בְּאָזְנוֹ שֶׁל עוֹלָם הֵם,

וְחַיִּים אַתֶּם, יַצִּיבִים, דִּמְדוּם וְזִהוּר, צִבְעֵי זִעוּם וְחסּוּד,

וּמְדַיְּרִים בַּכְּפִיפָה הָאַחַת כָּל גּוֹנֵי דִּין וְרַחֲמִים!


כְבָר שְׁבִיל לִי, שְׁבִיל-נַעַר, בָּכֶם, קַדְמוֹנַי –

הִנַּהוּ רָמוּז שָׁם בְּרַץ מִתְאַפְלֵל וְזוֹהֵר לְפָנַי,

הִנֵּהוּ שָׁם זָע בֵּין קִפְלֵי וִילָאוֹת הֶהָרִים –

הִנֵּה הוּא נִטַּע,

שְׁבִילִי הַמַּדְרִים – –

משה בסוק
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיו של משה בסוק
רקע
משה בסוק

יצירותיו הנקראות ביותר של משה בסוק

  1. איש-צבא יהודי: פריץ יורדן (זכרונות ויומנים)
  2. לרומאן רולאן (מכתבים)
  3. אגרות לא"פ צ'כוב (מכתבים)
  4. אגרת לאנטול פראנס (מכתבים)
  5. לא"י רופין (מכתבים)

לכל יצירות משה בסוק בסוגה שירה

לכל יצירות משה בסוק

יצירה בהפתעה
רקע

במרי שיח

מאת משה בילינסון (מאמרים ומסות)

א

הפקידוּת הממשלתית הגבוֹהה הוֹלכת ומתרוֹקנת מן היהוּדים המעטים שנשארוּ מתקוּפת סמוּאל. לא תמיד יש צוֹרך לפטר אוֹתם דוקא ואף בּגסוּת-מה כּפי שנהגוּ בּבֶּנטביטש. יש והם מתפטרים בּעצמם, אם כּי גם לכּך גוֹרמת הממשלה. כּי ידוּע: כּלל הוּא בּידי השלטוֹן – בּתקוּפה האחרוֹנה, מכּל מקוֹם – לבּלתי הרשוֹת לעוֹבדיו היהוּדים והערבים כּאחד עליה משרדית מעל לדרגה. משרוֹת גבוֹהוֹת – קוֹדש הן לאנגלים. לא חשוּב כּרגע מהוּ היסוֹד לכּלל זה: הדאגה לפקיד הקוֹלוֹניאלי, היהירוּת המניחה בּתוֹם-לבב כּי רק האנגלים מסוּגלים לכּהן בּמשרוֹת ידוּעוֹת, אי-אמוֹן פוֹליטי ל“תוֹשבים” והרצוֹן לשמוֹר את “עמדוֹת המפתח” בּידי אנשי השלטוֹן האימפריאלי. העיקר, זהוּ הכּלל.

אין ספק: יש פגיעה ועלבּוֹן בּחלוּקה הזאת של הפקידוֹת הממשלתית ל“עליוֹנה” ול“נמוּכה”, לפי תעוּדת הלידה אוֹ לפי הדת והגזע. הפרט הנפגע קשה לוֹ להשלים עם הגבוּל הזה שהוּנח לקריֶרה שלוֹ בּכוֹח הגוֹרמים שהם מחוּץ לתכוּנוֹתיו וּלסגוּלוֹתיו. כּוֹחוֹת לוֹ, לפרט זה, יכוֹלת בידוֹ – ושוּמה עליו לעמוֹד בּמקוֹם אחד ולראוֹת כּיצד אחרים, אנשים כּערכּוֹ ואפשר גם פחוּתים מערכוֹ, משיגים אוֹתוֹ ואף עוֹלים עליו, ונחוּתי-דרגה ממנוֹ נעשים למעוּלי-דרגה. מדוּע? מה הזכוּת?

נכוֹן: השיטה פוֹגעת וּמעליבה, אך האם התשוּבה הנכוֹנה לכך היא התפטרוּת?

אפשר שמחוֹבתנוּ היה להכריז מלחמה על שיטה ממשלתית זוֹ. וגם בּמקרה של מלחמה עוֹד יש מקוֹם לשקוֹל אם התפטרוּת היא צעד נכוֹן בּאֵסטרטגיה שלנוּ. מכּל מקוֹם: אם מלחמה, הרי גלוּיה, מפוּרשת, עם ארגוֹמנטציה, עם תזכּירים ומאמרים ושאלוֹת בּפרלמנט וכו' – בּערך כּך נלחמוּ הערבים בּפקידים היהוּדים, בּבֶּנטביטש בּיחוּד. אך את הקו הזה אין רוֹאים אצלנוּ, תהיה הסיבה אשר תהיה. אכן, ההתפטרוּת הבוֹדדה, אשר גם איננה מוּסברת כּראוּי לציבּוּר – ואין אפשרוּת לכך בניגוד לרצוֹנוֹ של המתפטר – והיא יוֹצאת לפוֹעל כּאילוּ בּחשאי וכּלפי חוּץ, יש לה אוֹפי “טבעי”, לפעמים גם אוֹפי של כּבוד. התפטרוּת כּזאת מאבדת כּל ערך ציבּוּרי חיוּבי. תוֹצאתה היחידה בּמסיבּוֹת אלה: אבדן עמדה, ללא כּל גמוּל.

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.