מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

חַלּוֹנִי

מאת: משה בסוק

מצב זכויות יוצרים:

מוגש ברשות פרסום [?]

פרטי מהדורת מקור:

על פי "מבחר שירים", תל-אביב: הקיבוץ המאוחד; תשכ"ח 1968

סוגה:

שפת מקור: עברית

א

חַלּוֹנִי מְדֻיָּר:

הַשָּׂדֶה וְהָהָר. הַכְּבִישׁ וְהַבַּיִת.

יוֹרֶה וּמַלְקוֹשׁ: חַכְמֵי הַמָּטָר.

רִפְרוּפִים נְבוּכִים בֵּין אָבִיב וּבֵין קַיִץ.

זוּטוֹת שֶׁל יוֹם-יוֹם. רְצִינוּת הַגָּדֵר.

מְעוּף הַבִּינָה. אִלְתּוּר שֶׁל פְּסַנְתֵּר.

נוֹפִים קוֹלָנִים, חֲרִישֵׁי עֲנָנִים.

נַהֲרוּ, נַהֲרוּ, אֻכְלוֹסֵי חַלּוֹנִי,

דַּיָּרִים יַצִּיבִים, דַּיָּרִים שֶׁל עֲרַאי,

תְּמוּרוֹתַי, חֲבֵרַי.


ב

חַלּוֹנִי מְנֻמָּר:

רַבִּים הַבָּאִים, הַיּוֹצְאִים. הָמוֹן שֶׁל מַרְאוֹת פֹּה יִנְהַר.

קְרוּאִים אֵין-מִסְפָּר.


הַמִּשְׁתֶּה הַגָּדוֹל! יְרֻנָּן, יְכֻנָּר.

תְּשׁוּאוֹת הַגַּנִּים, פְּרִיחוֹת שֶׁל אֲדָר.

יְדִידוּת הַנָּהָר וְהָהָר!


שָׁעָה יֵשׁ עוֹלָה בַּחַלּוֹן – וְיֵשַׁם כַּמִּדְבָּר.

אַדְמַת הַהֹוֶה חֲרוּכָה. נִכְרַת אֲפִיקוֹ שֶׁל מָחָר.

הֶעָבָר מִתְפַּלֵּשׁ בֶּעָפָר.


יְנֻשְּׁלוּ הַמַּרְאוֹת, הַקּוֹלוֹת יְגֹרְשׁוּ כְּבִגְזָר.

וּפוֹלֵשׁ לַחֲלַל הַחַלּוֹן וְכוֹבְשׁוֹ חֲסִין-כֹּחַ, אַכְזָר:

שֵׁם אֶחָד שֶׁנּוֹתַר:

פּוֹנָר – –

משה בסוק
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראות וקוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיו של משה בסוק
יצירה בהפתעה
רקע

יִבָּנֶה זְבוּל הַסֵּפֶר!

מאת אברהם רגלסון (מאמרים ומסות)

פורסם ב“הפועל הצעיר”, 25.10.1966

חלום או הזיה?

“ובכל שכונה בעיר, הבניין היותר גדול הוא בית-הספרייה. בתי-הספרייה מאוחדים ברשת אחת, והם שואלים ומשאילים זה לזה, ונותנים ספרים הביתה לכל נפש. וכמו שלפנים, ספר שנפל היו מרימים אותו בנשיקה, כן עתה מחונך הציבור מילדות לכבד ספר ולשומרו, שלא יתלכלך ולא יתמעך בשימושו, כי עשוי הוא להחכּים את הרבים. בספריות – ספרים גם בעברית וגם בשאָר לשונות. ויש מאמצים מצד המוסדות הלאומיים להעביר את כל הרכוש המדעי והספרותי של לשונות זרות לתוך כלי עברי נאה. לא לשם רווחי-עסק נעשים התרגומים כי אם מתוך אחריות לדורות הבאים”.

כן שׂירעפתי לפני שלושים שנה ויותר בשיחה שלי ב“דבר”: חלום על תל-אביב.

ברוך השם: בינתיים קמה לנו מדינה, המעמיקה להשריש והמגביהה לטוס. ובמטרופולין המיסחרית שלה, תל-אביב, עתקו לשחקים בניינים למישרד ולממכּר, ולרבבות צצים בה בתי-מגורים, קומה על קומה, להתפאר. אבל הספרייה המרכזית בזו העיר העברית הראשונה של עם-הספר העתיק המחדש נעוריו, שוכנת בצריפי-אסבסט נמוכים-לקרקע, והיא משוֹללת האביזרים הפשוטים-ביותר, הנחוצים לשירות הגון: מדפים פתוחים לציבור-הקוראים, מעטפה וכרטיס בכל ספר, כרטיס לשואל, וחתימת מועד להחזרת ספר המושאל; פשיטא שאין בידי ממוּניה האמצעים הטכניים לשמירת ספרים בנקיונם ושלמותם.

ריק ועזוב עומד בית-העיריה הישן אשר פניו מול רחוב ביאליק. ויעוּצה העצה לשכן שם את הספרייה המרכזית, כל עוד לא הוקם בית-הספרים החדש, הגדול. ומתי יוּחל בבניית הבית החדש? בעוד שלוש-ארבע שנים…

מה הסכנה? שבעלי-חשבון בשלטונות-העיר יראו את שיכון הספרייה המרכזית בבית-העירייה הקודם כסתימת-פירצה, המניחה את הדעת – ותחילת-הקמת הבניין הגדול תידחה לא לארבע שנים כי-אם לעשרים (הן מרובים ודחופים שאָר צורכי עמך!). והספרייה העיקרית של תל-אביב רבּתי תוסיף לעמוד במסכּנותה, מבויישת לעומת בתי-באנקים מפוארים ובתי-מישרדים נוחים-בפנים ונוצצים-בחוץ. כי כן דרך העראי ליהפך קבע, וזה מישפט הדלות-שבּעיין לחסום את הדרך כלפי העשירות הנכספת.

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.