מְצָאתִיו בְּחֶדְרִי: בִּסְדָנוֹ, שָׁרָשָׁיו וְעָלָיו.

עוֹמֵד וּמַמְתִּין. מֻפְלָג בַּחֲצוֹת. וּכְמוֹ נֶעֳלָב.

– שָׁלוֹם לִידִידִי בְּבֵיתִי, שָׁלוֹם, מַמְתִּינִי.

אֶשְׂמַח לִרְאוֹתְךָ, אִילַן חַלּוֹנִי.

פָּתוּחַ הָיָה הַחַלּוֹן – יִתְנַצֵּל בְּפִי הֶעָלִים –

וְנִכְנַסְתִּי. עֲמוּס תִּינוֹקוֹת בֵּית-רַבָּן בִּי נִתְלִים.

– עַל שׁוּם מָה תִּצְטַדֵּק? – וְאַתָּה הַדַּיָּר.

לֹא נוֹף אַתָּה לִי, אַתָּה פְּנִים. מִשֶּׁכְּבָר, מִשֶּׁכְּבָר…

פְּרִיחָתִי, שַׁלַּכְתִּי, חֵרוּתִי וְשִבְיִי.

רִתּוּקַי, נִתוּקַי. אַתָּה אֲנִי – וְרוֹאִי.

אַתָּה יֶשְׁךָ, אִם אֵינִי. לֹא יֶחְדַּל חִדְלוֹנִי –

אַתָּה הֳיֵה אַתָּה, אִילַן חַלּוֹנִי.