מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

לַחֲנֵי תִּשְׁרִי

מאת: משה בסוק

מצב זכויות יוצרים:

מוגש ברשות פרסום [?]

פרטי מהדורת מקור:

על פי "מבחר שירים", תל-אביב: הקיבוץ המאוחד; תשכ"ח 1968

סוגה:

שפת מקור: עברית

שוּב בָּא

נִגּוּן-עָבִים-וְצַמָּרוֹת.

שׁוּב בָּא

נִגּוּן שֶׁל גֶּשֶׁם-יֶלֶד מְאֻפָּק בַּגִּיל.

וְרוּחַ קָם מֵאֵפֶר-חַמְסִינִים.

הָרִים מִתְנַעֲרִים יְפֵי-קוֹמָה.

וְהֵלֶךְ נֶעְצָר: מִדַּפְדְּפִים הַנִּשְׁכָּחוֹת –

לוֹחֵן הָאֹפֶק וְקָרֵב – –


שׁוּב בָּא, שׁוּב בָּא

תִּשְׁרִי הַמְנַגֵּן.

משה בסוק
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיו של משה בסוק
רקע
משה בסוק

יצירותיו הנקראות ביותר של משה בסוק

  1. איש-צבא יהודי: פריץ יורדן (זכרונות ויומנים)
  2. לרומאן רולאן (מכתבים)
  3. אגרות לא"פ צ'כוב (מכתבים)
  4. לא"י רופין (מכתבים)
  5. אגרת לאנטול פראנס (מכתבים)

לכל יצירות משה בסוק בסוגה שירה

לכל יצירות משה בסוק

יצירה בהפתעה
רקע

אישים מן המקרא

מאת ישראל כהן (מאמרים ומסות)

הקדמה

כל דור קורא בתנ“ך: כל דור חייב לקרוא בתנ”ך כי זהו ספר האדם, הספר הנצחי. טעם ספרותי בא וטעם ספרותי הולך, אך הטעם שחש הקורא בתנ"ך לעולם יעמוד, לא יפוג ולא יימר. אופנה זורחת ואופנה שוקעת — וספרי המקרא יהיו מושכים תמיד כמים את מעודני-התרבות ואת פשוטי-העם. במחיצתם יתעלו כוהנים והדיוטות, אנשי-דת ושוחרי חירות-המחשבה.

אולם כל דור חייב לקרוא בתנ“ך כרוחו וכהבנתו. וחלילה לו לשים את מוחו ואת לבו בסד של פירושים, שאינם ילידי הצורך הנפשי ולא מקרבו יצאו. שיבתנו לארץ-ישראל חוללה בנו תמורות רבות, ואחת מהן — זיקה חדשה לתנ”ך והבנתו כפשוטו. לא הכל כבר ברור: עדיין שרויים פסוקים ועובדות רבים בערפל. אך הגישה היסודית החדשה הולכת ומתגבשת.

בדרכים הרבה מתגלית חכמת-החיים ואמנות-העיצוב של המקרא: בנבואה, בתוכחה, בנחמה, בחוקים, בסיפור, באפיסודה, בהשמטה, ברמז ובכיוצא בהם. אולם דומה, שצינור השפע הראשי ניתן בידי האישים, שחיתוך-דמותם נעשה ביד-אמנים ובהשראה שאין למעלה הימנה. האבות והאימהות, השופטים והמלכים, הנביאים וגיבורי-המלחמה, התמימים והצדיקים — עוברים לפנינו בקומתם ובצביונם כבני-אדם. אין האמן המקראי מעלים ממנו את גדולתם ולא את חולשתם, ואין הוא משתדל להראותם לנו כשלמים ומושלמים, אלא כילודי-אשה, השרויים במתיחות מתמדת בין החטא והנפילה, בין החרטה וההתנצלות.

המסות הללו על אישים במקרא, התרחקו מן הדרש ומן הסוד, ונעות במסילת הפשט, שכן הוצאת המקראות מידי פשוטם אינה נראית למחברם כלל ועיקר; להיפך: סכנה בה לדור, שאינו גורס זיקה כזאת לתנ"ך. וכשם שהתרחקו מן הדרש, המעקם את הכתובים, כך התרחקו מאותה סוגיה של ביקורת-המקרא, שאף היא מעקמת את הכתובים. אלא בעוד שהדרש עושה זאת באיזמל חד ובאהבה רבה לכל אות ולכל תג, עושה האחרונה בגרזן קהה ובחוסר דרך-ארץ.

אולם נקיטת דרך הפשט אין משמעה אדיקות בפרשנות מילולית. יוצרי המקרא היו אמנים-של-מעלה, שהלך-נפש להם ושאר-רוח, והם ידעו את סוד ההבלעה וההרמזה. הם לא נתכוונו לומר דברים עד תומם, ומלכתחילה הניחו לקורא ולשומע בקעה להתגדר בה. לפיכך הקורא בתנ"ך בלא שיתוף דמיונו ובלא משנה-חיים, לא יראה סימן ברכה.

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.