מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

מֶבָּטֵי לַיְלָה וּבֹקֶר

מאת: משה בסוק

מצב זכויות יוצרים:

מוגש ברשות פרסום [?]

פרטי מהדורת מקור:

על פי "מבחר שירים", תל-אביב: הקיבוץ המאוחד; תשכ"ח 1968

סוגה:

שפת מקור: עברית

מחזור שני

“אמר להם הקב”ה למלאכי השרת: בואו ונבקר את החולה"


א

הָאוֹר מִתְקַלֵּף וְנוֹשֵׁר.

הַלַּיְלָה הַזֶּה נִשְׁתַּנָּה.

חַשְׁכוּת, וַאֲנִי נִדּוֹנָהּ.

הַעוֹד אֶהְיֶה פַּיְטָנָהּ?


הַמּוּבָן מִתְמַעֵט – וְחָדֵל.

עַזְפָּן, מִזְדַּקֵּף הַתָּמוּהַּ.

עַל מִטַּת הַשָּׁכֵן, עַל פָּנָיו,

פִּסַּת אוֹר מְצֻמְצֶמֶת תָּנוּעַ.


בַּשָּׁעוֹת הַקְּטַנּוֹת שֶׁל הַלַּיְלָה –

צְחוֹרֵי-הֶחָלוּק בִּמְכֻנָּס.

כִּכְנֻפְיָה, כְּלִסְטִים, כְּמַחְתֶּרֶת.

רְעוּלִים. בְּעִגּוּל שֶׁל פַּנָּס.


נִתְלֶשֶׁת מִטַּת הַשָּׁכֵן – –

הוּטַל הָאִפּוּל בַּתָּמוּהַּ.

בִּשְׁכֵנוּת מִזְדַּקֵּר חָלָל רֵיק:

כָּלוּא בְּדָלֶת קְצוֹת רִבּוּעַ – –


ב

"יַא חַבִּיבְּתִּי, אֵיפֹה אָתְּ?

יַא רוּחִי, אֵיפֹה אָתְּ?" –

בְּפֶתַח שֶׁל לַיְלָה קָשׁוּחַ, יוֹשֶׁבֶת אִשָּׁה,

מִן הַכְּפָר, מִמְרָר,

וְקוֹלָהּ מְהַלֵּךְ.


מְאוֹר עֵינֶיהָ חָבוּשׁ, מֵאַחֲרֵי סוֹרַג תַּחְבָּשׁוֹת,

וְקוֹלָהּ הַסּוּמִי מְנַסֵּר אֶת הַלֵּב, אֶת הַלַּיְלָה:

“יַא חַבִּיבְּתִּי, יַא רוּחִי” –

וְעוֹד לֹא גָמְרָה לְנַסֵּר – –


הַקּוֹל – תַּרְנְגֹלִי, מְגֻחָךְ, קוֹל גֶּבֶר בְּאִשָּׁה,

וְהוּא אֱנוֹשִׁי כָּל-כָּךְ, וְאֻמְלָל, אֻמְלָלוּת עֲנוּשָׁה.


ג

יוֹם-יוֹם הַשֵּׁם נֶחְרָב –

וְלֹא בַּקְּרָב.


יוֹם-יוֹם הַשֵּׁם מֵאֵפֶר קָם –

מֻשְׁלָךְ לַטֶּרֶף, לַנָּקָם.


לֹא חֶרֶב – וְחָרְבָּן;

לֹא אֵשׁ מִזְבֵּחַ – וְקָרְבָּן.


“הַיָּם יִגְבַּהּ”, נְאוּם הַחֲזַאי,

סוֹפְךָ חַיָּב – כֻּלְּךָ זַכַּאי – –


ד

לָמָּה מֵרְעוּת-עֵינַיִם נִזַּרְתַּנִי?

לָמָּה מִן הַיַּיִן צִעַרְתַּנִי?

לִרְאוּת הָאַיִן לָמָּה חִבַּרְתַּנִי?


לָמָּה קֶשֶׁב יִחוּלִים בַּגּוּף קָטַלְתָּ,

לָמָּה כֶּשֶׁף שֶׁל עֻלִּים מִן הֶחָצוּף הֶחְדַּלְתָּ,

זֶרַע אֲבַדּוֹן לָמָּה בוֹ שָׁתַלְתָּ!


ה

הוּא בָּא הֶחָכָם אֶל חָלְיִי וְכִלְאִי,

רָאָה צַעֲרִי וְאוֹתִי –

וְהֶחֱרַשְׁנוּ שְׁלשְׁתֵּנוּ יַחְדָּו.

"כָּךְ-כָּךְ – נַעֲנָה לְבַסּוֹף לַשַׁקְלָא-וְטַרְיָא

שֶׁהָיְתָה לוֹ בֵּינוֹ לְבֵין שְׁתִיקָתֵנוּ –

אֵין יִסּוּרִין עָלֶיךָ חֲבִיבִין? – אֶפְשָׁר לְהָבִין.

וַדַּאי כְּבָר אָמַרְתָּ: הָיְתָה בִּי יַד מִדַּת הַדִּין – –

רְאֵה אֶת הָהָר, הִתְבּוֹנֵן בַּנָּהָר, הִסְתַּכֵּל בָּהּ בָּרוּחַ,

שְׁרָבִית אִם עַרְבִית –

הַאֵין הֵם יוֹדְעִים חֳלָיִים, בַּגּוּף, בְּפַשְׁטוּת?

כְּלוּם הֵם לֹא נֻסּוּ בְּמַדְוִים, בְּרִסּוּק שֶׁל רַמַּח וְשַׁסָּה?

וְהָהָר – אֶל שִׂיאָיו, הַנָּהָר – אֶל יַמּוֹ, וְהָרוּחַ – הִיא בְּשֶׁלָּהּ, בַּמֻּפְלָא.

הֲרֵי הֵם עַצְמֵנוּ-בְּשָׂרֵנוּ. הֲרֵי הֵם: אֲנָן.

וַדַּאי: לֹא עֲנָוָה יְתֵרָה בִּפְנֵי הָרוֹדָן:

יִסּוּרִים,

וְלֹא הִתְנַשְּׂאוּת: לִבְעוֹט בָּם בְּעִיטָה

שֶׁלֹּא בְּעִתָּהּ.

אִתָּם בַּכְּפִיפָה הָאֶחָת. בְּדוּ-קִיּוּם הֱוֵה מִתְיַסֵּר – וְקַיָּם.

לֹא כְּנִיעָה – לֹא נָקָם.

זוֹ מַעֲלַת הֶחָכָם".


ו

גֶּשֶם בַּלַּיְלָה: גָּבֹהַּ, כְּבַד-רֹאשׁ, מְצֻמְצָם תּוֹךְ עַצְמוֹ וְנָדִיב.

גֶּשֶׁם בַּלַּיְלָה: הִתְעוֹרְרוּת צִנּוֹרוֹת הַשֶּׁפַע, הִתְקַשְּׁרוּת הֶעָנָן לִקְרַאת אֲדָמָה;

שְׁלִיחָה וּלְקִיחָה שֶׁבָּאוֹת מִתְנַשְּׁמוֹת, נִכְנָסוֹת זוֹ תוֹךְ זוֹ,

וְרֵאשִׁית לֹא תֻּכַּר מֵאַחְרִית בָּעִגּוּל הָאֶחָד הַזּוֹרֵם, הַזּוֹרֵם – –

גֶּשֶם בַּלַּיְלָה: קוֹל הַבְטָחָה: כְּבָר בָּא הַדָּבָר, נִהְיָה,

וְרַב מִזֶּה עָתִיד שֶׁיְּקֻיַּם. – –

גֶּשֶם בַּלַּיְלָה: כְּתָב בָּהִיר וְצָלוּל וְקָרִיא בִּמְרוֹמָיו;

כְּתָב קַדְמוֹן – וּמְפֻעְנָח בְּנָפְלוֹ, בְּחִנּוּן וְרִחוּם – –

גֶּשֶׁם בַּלַּיְלָה: עַל גַּג בֵּית-הַחֹלִי קְהוּלִים לָמֶד-וָו,

מִדַּת הָרַחֲמִים עָלַי מִתְגַּלְגֶּלֶת,

הִנֵה הִיא בָּזֶה, בִּטְפִיפָה מִמִּטָּה לְמִטָּה:

אָחוֹת לָנוּ, בַּת-תֵּימָן קְטַנָּה,

מַבְהִיקָה מִסּוֹף הָאֹפֶל עַד סוֹפוֹ –

בְּאֵין-סוֹף שֶׁל שְׁתֵּי עֵינַיִם,

שְׁחוֹרוֹת, כַּמוּבָן, וְלֹא בִּמְכֻוָּן –


ביה“ח פוריה תשכ”א

משה בסוק
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיו של משה בסוק
רקע
משה בסוק

יצירותיו הנקראות ביותר של משה בסוק

  1. איש-צבא יהודי: פריץ יורדן (זכרונות ויומנים)
  2. לרומאן רולאן (מכתבים)
  3. אגרות לא"פ צ'כוב (מכתבים)
  4. אגרת לאנטול פראנס (מכתבים)
  5. לא"י רופין (מכתבים)

לכל יצירות משה בסוק בסוגה שירה

לכל יצירות משה בסוק

יצירה בהפתעה
רקע

בחירת היפה באלות

מאת אברהם רגלסון (פרוזה)

© כל הזכויות שמורות. החומר מובא ברשות בעלי הזכויות.

פורסם ב“הפועל הצעיר”, בגליון מתאריך 27.6.1967

עַל פִּי “אִינוֹנֵי” לְאַלְפְרֶד טֶנִיסוֹן

העמק

עמק בחבל-אידה יש– בכל עמקי גבעות-יוֹניה אין ישווה לו לחמדת-חן. אֵד-ערפל כי ישוט על פני הבקעה, שולח זרוע וזוחל מן אורן אל אורן, שם הוא שוהה לרגעים, והלאה נמשך לאיטוֹ. מזה ומזה, כּרי-דשא וגוּנדריוֹת-אָחוּ, עשירי-בפרחים, תלויים במחצית-המוֹרד. והרחק מתחת להם רועש הנחל הארוך, בזורמו, דרך הערוץ הבקוּע, במפּל אחר מפּל אל הים.

מאָחוֹר, נישׂא הר-גארגארוֹס, ראשון לקבל פני בוקר; אך לפנים, בתרי-גבע נפתחים לרוחב לגלות את טרוֹיה העיר, ואת עטרת-טרוֹיה, מעוֹז-איליוֹן על עמודיו.

הנימפה עוזבת אוהבה

הנה (ה' צרויה, נ' קמוצה) בצהריים באה הנימפה אינוני, אביה–אֵל-נהר, ואמה–אדמת חבל-מולדתה, אידה; אינוני העצובה, גלמוּדה מן פּאריס הרועה, לשעבר חבר-שעשועיה על הגבעות. אָזל מלחיה הוורד, ושערותיה צפו כענן פרוע על ערפה. היא, בהישענה על זיז-סלע אזוּר-גפן, שׁוֹררה אל הדממה, ולא חדלה-שיר עד גלוֹש צל-ההר מן כף עליון עדי מקום-שבתה. וכה תינתה את צערה לפני אמה-מולדתה, אידה:

"הוֹ, אמא אידה, אידה רבת-המעיינות, יקרת-אמהות אידה, הקשיבי בטרם אמוּת כי הנה, דממת-צהריים חובקת הגבעה; החרגול נדם בעשב; הלטאה, צלה על הסלע, היא עצמה נחה כצל; והצלצל ישן. פרחי-הארגמן מרכינים קדקוֹד עיף. הדבורה בלב-חבצלת מצאה לה ערשׂ. אני לבדי ערה, עיני מלאות דמע, ולבי–אהבה. לבי נשבר בי, עיני עששות, ועייפתי, הה עייפתי, מכל-חיי.

"הו אמא אידה, יקרת-אמהות אידה, הקשיבי בטרם אמות. ושמעי אתּ, הארץ, ואתּנה, גבעות; ומערות, בהן ישכון נחש-הכתר הקר; ונחל-ההרים–האזינו! בת אֵל-נהר אנוֹכי. שמעוּני כי אדבר, וכל יגוני אבנה במוֹ שירי, כמו שקמו חומות הלזוּ אט-אט למוֹ נשיפת-זמר אטית, כענן מתגבש למוּצק. הן ייתכן כי בעודי מספרת יגוני, לרגע-מעט ישׂט לבבי ממכאובי זה, עמוֹק יעמק.

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.