מחזור שני

“אמר להם הקב”ה למלאכי השרת: בואו ונבקר את החולה"

א    🔗

הָאוֹר מִתְקַלֵּף וְנוֹשֵׁר.

הַלַּיְלָה הַזֶּה נִשְׁתַּנָּה.

חַשְׁכוּת, וַאֲנִי נִדּוֹנָהּ.

הַעוֹד אֶהְיֶה פַּיְטָנָהּ?

הַמּוּבָן מִתְמַעֵט – וְחָדֵל.

עַזְפָּן, מִזְדַּקֵּף הַתָּמוּהַּ.

עַל מִטַּת הַשָּׁכֵן, עַל פָּנָיו,

פִּסַּת אוֹר מְצֻמְצֶמֶת תָּנוּעַ.

בַּשָּׁעוֹת הַקְּטַנּוֹת שֶׁל הַלַּיְלָה –

צְחוֹרֵי-הֶחָלוּק בִּמְכֻנָּס.

כִּכְנֻפְיָה, כְּלִסְטִים, כְּמַחְתֶּרֶת.

רְעוּלִים. בְּעִגּוּל שֶׁל פַּנָּס.

נִתְלֶשֶׁת מִטַּת הַשָּׁכֵן – –

הוּטַל הָאִפּוּל בַּתָּמוּהַּ.

בִּשְׁכֵנוּת מִזְדַּקֵּר חָלָל רֵיק:

כָּלוּא בְּדָלֶת קְצוֹת רִבּוּעַ – –

ב    🔗

"יַא חַבִּיבְּתִּי, אֵיפֹה אָתְּ?

יַא רוּחִי, אֵיפֹה אָתְּ?" –

בְּפֶתַח שֶׁל לַיְלָה קָשׁוּחַ, יוֹשֶׁבֶת אִשָּׁה,

מִן הַכְּפָר, מִמְרָר,

וְקוֹלָהּ מְהַלֵּךְ.

מְאוֹר עֵינֶיהָ חָבוּשׁ, מֵאַחֲרֵי סוֹרַג תַּחְבָּשׁוֹת,

וְקוֹלָהּ הַסּוּמִי מְנַסֵּר אֶת הַלֵּב, אֶת הַלַּיְלָה:

“יַא חַבִּיבְּתִּי, יַא רוּחִי” –

וְעוֹד לֹא גָמְרָה לְנַסֵּר – –

הַקּוֹל – תַּרְנְגֹלִי, מְגֻחָךְ, קוֹל גֶּבֶר בְּאִשָּׁה,

וְהוּא אֱנוֹשִׁי כָּל-כָּךְ, וְאֻמְלָל, אֻמְלָלוּת עֲנוּשָׁה.

ג    🔗

יוֹם-יוֹם הַשֵּׁם נֶחְרָב –

וְלֹא בַּקְּרָב.

יוֹם-יוֹם הַשֵּׁם מֵאֵפֶר קָם –

מֻשְׁלָךְ לַטֶּרֶף, לַנָּקָם.

לֹא חֶרֶב – וְחָרְבָּן;

לֹא אֵשׁ מִזְבֵּחַ – וְקָרְבָּן.

“הַיָּם יִגְבַּהּ”, נְאוּם הַחֲזַאי,

סוֹפְךָ חַיָּב – כֻּלְּךָ זַכַּאי – –

ד    🔗

לָמָּה מֵרְעוּת-עֵינַיִם נִזַּרְתַּנִי?

לָמָּה מִן הַיַּיִן צִעַרְתַּנִי?

לִרְאוּת הָאַיִן לָמָּה חִבַּרְתַּנִי?

לָמָּה קֶשֶׁב יִחוּלִים בַּגּוּף קָטַלְתָּ,

לָמָּה כֶּשֶׁף שֶׁל עֻלִּים מִן הֶחָצוּף הֶחְדַּלְתָּ,

זֶרַע אֲבַדּוֹן לָמָּה בוֹ שָׁתַלְתָּ!

ה    🔗

הוּא בָּא הֶחָכָם אֶל חָלְיִי וְכִלְאִי,

רָאָה צַעֲרִי וְאוֹתִי –

וְהֶחֱרַשְׁנוּ שְׁלשְׁתֵּנוּ יַחְדָּו.

"כָּךְ-כָּךְ – נַעֲנָה לְבַסּוֹף לַשַׁקְלָא-וְטַרְיָא

שֶׁהָיְתָה לוֹ בֵּינוֹ לְבֵין שְׁתִיקָתֵנוּ –

אֵין יִסּוּרִין עָלֶיךָ חֲבִיבִין? – אֶפְשָׁר לְהָבִין.

וַדַּאי כְּבָר אָמַרְתָּ: הָיְתָה בִּי יַד מִדַּת הַדִּין – –

רְאֵה אֶת הָהָר, הִתְבּוֹנֵן בַּנָּהָר, הִסְתַּכֵּל בָּהּ בָּרוּחַ,

שְׁרָבִית אִם עַרְבִית –

הַאֵין הֵם יוֹדְעִים חֳלָיִים, בַּגּוּף, בְּפַשְׁטוּת?

כְּלוּם הֵם לֹא נֻסּוּ בְּמַדְוִים, בְּרִסּוּק שֶׁל רַמַּח וְשַׁסָּה?

וְהָהָר – אֶל שִׂיאָיו, הַנָּהָר – אֶל יַמּוֹ, וְהָרוּחַ – הִיא בְּשֶׁלָּהּ, בַּמֻּפְלָא.

הֲרֵי הֵם עַצְמֵנוּ-בְּשָׂרֵנוּ. הֲרֵי הֵם: אֲנָן.

וַדַּאי: לֹא עֲנָוָה יְתֵרָה בִּפְנֵי הָרוֹדָן:

יִסּוּרִים,

וְלֹא הִתְנַשְּׂאוּת: לִבְעוֹט בָּם בְּעִיטָה

שֶׁלֹּא בְּעִתָּהּ.

אִתָּם בַּכְּפִיפָה הָאֶחָת. בְּדוּ-קִיּוּם הֱוֵה מִתְיַסֵּר – וְקַיָּם.

לֹא כְּנִיעָה – לֹא נָקָם.

זוֹ מַעֲלַת הֶחָכָם".

ו    🔗

גֶּשֶם בַּלַּיְלָה: גָּבֹהַּ, כְּבַד-רֹאשׁ, מְצֻמְצָם תּוֹךְ עַצְמוֹ וְנָדִיב.

גֶּשֶׁם בַּלַּיְלָה: הִתְעוֹרְרוּת צִנּוֹרוֹת הַשֶּׁפַע, הִתְקַשְּׁרוּת הֶעָנָן לִקְרַאת אֲדָמָה;

שְׁלִיחָה וּלְקִיחָה שֶׁבָּאוֹת מִתְנַשְּׁמוֹת, נִכְנָסוֹת זוֹ תוֹךְ זוֹ,

וְרֵאשִׁית לֹא תֻּכַּר מֵאַחְרִית בָּעִגּוּל הָאֶחָד הַזּוֹרֵם, הַזּוֹרֵם – –

גֶּשֶם בַּלַּיְלָה: קוֹל הַבְטָחָה: כְּבָר בָּא הַדָּבָר, נִהְיָה,

וְרַב מִזֶּה עָתִיד שֶׁיְּקֻיַּם. – –

גֶּשֶם בַּלַּיְלָה: כְּתָב בָּהִיר וְצָלוּל וְקָרִיא בִּמְרוֹמָיו;

כְּתָב קַדְמוֹן – וּמְפֻעְנָח בְּנָפְלוֹ, בְּחִנּוּן וְרִחוּם – –

גֶּשֶׁם בַּלַּיְלָה: עַל גַּג בֵּית-הַחֹלִי קְהוּלִים לָמֶד-וָו,

מִדַּת הָרַחֲמִים עָלַי מִתְגַּלְגֶּלֶת,

הִנֵה הִיא בָּזֶה, בִּטְפִיפָה מִמִּטָּה לְמִטָּה:

אָחוֹת לָנוּ, בַּת-תֵּימָן קְטַנָּה,

מַבְהִיקָה מִסּוֹף הָאֹפֶל עַד סוֹפוֹ –

בְּאֵין-סוֹף שֶׁל שְׁתֵּי עֵינַיִם,

שְׁחוֹרוֹת, כַּמוּבָן, וְלֹא בִּמְכֻוָּן –

ביה“ח פוריה תשכ”א