מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

פָּרִיס: פְּרוֹפִיל יוֹמְיוֹמִי

מאת: משה בסוק

מצב זכויות יוצרים:

מוגש ברשות פרסום [?]

פרטי מהדורת מקור:

על פי "מבחר שירים", תל-אביב: הקיבוץ המאוחד; תשכ"ח 1968

סוגה:

שפת מקור: עברית

א

יוֹנִים מִתְפַּרְנְסוֹת בְּשָּׁלוֹם בַּכִּכָּר, מְשׁוֹטֵט מֶבָּטָן וּבוֹלֵשׁ:

עֲלֵה-זַיִת-טָרָף נָשַׁר מִפִּיהֶן – וְלֹא מְצָאוּהוּ עֲדַיִן.

אַחַת (חֲלוֹמִית אוֹ סְתָמִית) וְאֶחָד מִתְעַכְּבִים בְּפִתְאֹם:

דּוּ-רֶגֶשׁ לָהֶם שֶׁל לִבּוּב וְחִמּוּד וְנִשּׁוּק – –

“הַהֵלֶךְ, עֲבֹר” – יְהִי אַמּוּר עִמָּדְךָ, וְאָצַל הַבְּרָכָה גַם לְךָ.

יַלְדָּה, צַח-צְחוֹרִית, מַלְאָכִית, מְמַהֶרֶת לַ“קֹומוּנְיוֹן” שֶׁלָּהּ,

מְכֻתֶּרֶת סִיעַת חֲבֵרוֹת הַפּוֹרְחוֹת, – וּכְנָפַיהָ פְּרוּשׂוֹת – –

יָד נָאָה, קַלַּת-דַּעַת מוֹלִיכָה בְּכָל כֹּבֶד–הָרֹאשׁ עֶגְלַת-תִּינוֹקוֹת;

נוֹהֶגֶת תַּחְתִּית וְרַכֶּבֶת שֶׁלָּהּ, זְהִירָה, בִּמְהִירוּת הַמִּיסְטְרַל.

יְלָדִים מְשַׂחֲקִים בִּמְבוֹאֵי הַשַּׁאיוֹ. דַּהֲרוֹת-דַהֲרוֹת קוֹרְקִינֶטִים.

הָעִיר!


ב

רְחוֹבוֹת שֶׁיּוֹצְאִים מִפֵּ“א-טֵ”ית, מִמֵּ“ם-חֵי”ת – וְהוֹלְכִים וְהוֹלְכִים:

שְׁגוּרִים – וּפַּתֵּיטִיִּים. הָעִיר!

הַנָּהָר הַצּוֹפֶה בַּגְּשָׁרִים; הַשְּׂדֵרוֹת, מְאֻהָבוֹת בְּעַצְמָן, בַּנְּהִירָה, בָּאֵין-סוֹף, כִּבְיָכוֹל

הַקּוֹרוֹת הַפְּתוּחוֹת כַּטְּיוּלֶרִי וְכַלּוּקְסֶמְבּוּרְגִי, כְּפִתְחֵי כְּנֵסִיָּה וּמִגְדָּל;

הַיָּד הַמְקַבַּעַת לוּחוֹת, חוֹקֶקֶת בַּשַּׁיִשׁ, חוֹרְתָה עֲשִׂיּוֹת וּרְצִיּוֹת.

בִּפְנוֹת יוֹם, בְּהַעֲרֵב דִּמְדּוּמִים פֹּה בָּאָרֶץ, יְהִי אוֹר בָּהּ בַּדֶּרֶךְ

מִבֵּית–הַמִּשְׁפָּט לַקּוֹנְקוֹרְד: הַדֶּרֶך לַסּוֹף – לְעוֹלָם לֹא הָיְתָה סוֹפְסוֹפִית.

הוֹ, יוֹדַעַת תְּרוּעָה זוֹ – וְחוֹרֶשֶׁת רָעָה; גִּנּוּנִית, גִּנְדּוּרִית – מוֹלִיכָה לַגַּרְדּוֹם;

בַּת–פָּרִיז הָעֲדִינָה, אוֹי לוֹ לְמִי שֶׁמָּדְדָה בְּמִדַּת דִּינָהּ!


משה בסוק
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראות וקוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיו של משה בסוק
יצירה בהפתעה
רקע

הלשון בכור המהפכה

מאת ישראל כהן (מאמרים ומסות)

הנחה היא, שהלשון האנושית שמרנית ביותר. בין כל גילויי הרוח ותשמישי האדם, אין כמותה מסרבת לקבל שינויים נמהרים, מהפכניים. ודאי משתנית גם היא; אבל השתנות זו סמויה מן העין. רק לאחר תקופה ממושכת, כאשר השינויים שנתהווּ במסתרים מצטרפים לסיכום כלשהו, אפשר להכיר בצורה החדשה או בלבושים החדשים, ששהלשון לבשה. וגם החידושים האלה מוגבלים במנינם, ובמידה שהם נקלטים טנעשים חלק מן הלשון, הריהם נאמנים ביסודם למקור, לאבני-השתיה. הזר והיוצא-דופן נפלטים או מתגלגלים כבני-בלי-נתינוּת ממקום למקום, ושרויים מאחורי הגדר הדחויה, ואם מקצתם זוכים להיכנס להיכל הלשון, אין הם זוכים לכך אלא לאחר שפשטו את צורתם הזרה או לאחר ששר-השיכחה שלט בבני-אדם והעלים מהם את שלשלת-היוחסין ואת הוראתם הראשונה. בדרך ארוכה זו נעשו לפרקים הברות של שוא או מלים זרות, או גם שגיאות וטעויות, אבות לביטויים חדשים, שהרחיבו את הלשון וגיוונוּה.

במה דברים אמורים? בימים כתיקנם. אותם ימים שומר האדם מכל משמר על מורשתו הרוּחנית הזאת לבל תתחלל. אמנם גם בהם אין קפאון בספירת הלשון. מה מתמיה היה אילו השתרר קפאון ביצירה אנושית זו שהוא סמל החיוּת והתנועה השוטפת! הן כל משורר, כל ממציא, מרגיש את עצמו אנוס במידת-מה לרדד לו כלי-אמנות משלו, כלי-ביטוי שיבואו לידי גילוי בצביון לשוני עצמיי, בצירוף-מלים מקורי, בפסקי-טעמים ובריתמוס-הבעה ניפלים. והלא אלה הם גופי דברים של הרחבת הלשון, שרק נבערים-מדעת רואים אותה כחרושת של מלים חדשות. ואף-על-פי-כן יפה כוחו של הכלל, שבימי שקט יחסי מתפרנסים הבריות, ואף היוצרים במשמע, מקופת המזומנים, מן הירושה. עונה זו יפה לניכוש העשבים הרעים שבלשון. בה היא מתנפית ומצטללת. יש להם לבריות שהוּת הרבה לתהות על שרשה של כל מלה, לצחצחה מן הטפלים שנטפלו לה ולהעמידה על טהרתה.

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.