מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

יְרוּשָׁלַיִם

מאת: משה בסוק

מצב זכויות יוצרים:

מוגש ברשות פרסום [?]

פרטי מהדורת מקור:

על פי "מבחר שירים", תל-אביב: הקיבוץ המאוחד; תשכ"ח 1968

סוגה:

שפת מקור: עברית

א. הַנּוֹף הַזֶּה

הַנּוֹף

הַזֶּה בַּחֲלוֹף וּבָאֵינְסוֹף.

קִרְעֵי חוֹמָה

לֹא-תִּתְאַחֶה לֹא-תִּתְרַפֵּט;

טַחֲנַת-הָרוּחַ

שְׁכְּנָפָהּ מְפַקְפְּקָה-קוֹפְאָה;

הַזַּיִת הַלָּזֶה עֲמוּס-לָשׁוֹן

הַמְגַמְגֵּם אֶת קִיּוּמוֹ בַּחוּץ;

הַגְּבוּל הַפֶּתַע-פִּתְאֹמִי:

כָּךְ, לֹא-סָבִיר וְלֹא-עָבִיר;

חוֹחִית זוֹ

הַחוֹצָה גְּבוּל הַמְּרוֹמִים — —

מֶבַּט-עֵינִי,

הִפְרַחְתִּיו בִּנְתִיב-מְעוּפָה:

הֱיֵה שָׁלִיחַ לִי אֶל הַחוֹחִית,

לְמַד דְּרָכֶיהָ, מֶבָּטִי — —


הַנּוֹף

הַזֶּה בַּחֲלוֹף וּבָאֵינְסוֹף — —

ב. סְלעִים בִּמְבוֹאַיִךְ

דְּבֵקִים זֶה בָּזֶה —

וּקְשִׁי-עָרְפָּם זֶה אֶל זֶה.

הַמֶּרְחָב אֲבָהִי, מַחֲרִישׁ מֵהָגִיב,

אַךְ הִנֵּה בָּאָה יָד,

הִנֵּה הוֹיָה יָד בַּסְּלָעִים:

רְחִיקוּת מְסַתֶּתֶת, קֵרוּבִים מְגַלֶּפֶת,

מְצַוֶּתֶת קְשֵׁי-עֹרֶף.

הִנֵּה הוֹיָה יָד —

וְזָרְמָה הַחִיּוּת בָּעוֹרְקִים,

וְנִתַּן לֵב אֶחָד לַסְּלָעִים,

וְקָרָא קִיר אֶל קִיר:

בַּיִת!

ג. שַׁבָּת שֶׁל חוֹרֶף

יִרְקוּת אֳרָנִים מִמְּקוֹמָהּ לֹא תָּמוּשׁ. לֹא זִיזָה.

זַאֲטוּט מַחֲצִיף עַל אוֹפַנַּיִם מוּל רוּחַ עַזָּה.


חַלּוֹן-רַאֲוָה פָּנָיו נְמוּכִים: אֵין עַיִן צוֹפָה; מְשַׁעְמֵם.

יוֹם-אֶתְמוֹל בְּעִתּוֹן מְרֻפָּט מְנַסֶּה מֵעָפָר הִתְרוֹמֵם.


הָרִים, הֲרָרִים פֹּה תָּדִיר — וְהַיּוֹם כֹּה מִישׁוֹר.

פְּזוּרִים הַדְּבָרִים, עַרְעָרִים, מִי יָשִׂים לֵב אֶל לֵב, מִי יִקְשֹׁר?


הֵיכָן הַסֻּלָּם שֶׁהָיָה פֹּה מֻצָּב — הַסֻּלָּם

בּוֹ עָלָה הַחֲלוֹם — לְהֵיכָן נֶעְלָם?


הִנֵּה בָּא לִקְרָאתִי שֵׁם נָכְרִי: “הַמִּגְרָשׁ”.

לֹא-נִרְאִים פֹּה שְׁתוּלִים — וְהַלָּה מְשׁוֹטֵט מְפֹרָשׁ!


הָרוּחַ זוֹנֵק: מַעֲלֶה דַף אוֹבֵד שֶׁל לוּחַ-שָׁנָה,

בְּדַל שֶׁל סִיגָרָה, מִזְּמַן כְּבָר פָּסְקוּ חַיֵּי-עֲשָׁנָהּ — —


אַח, רוּחַ, אַח, רוּחַ, רָפֶה זִנּוּקְךָ מוּל הַשֵּׁם —

אַךְ אֲנִי עוֹד נוֹשֵׁם לֹא-נִרְאַי, וְנוֹשֵׁם, וְנוֹשֵׁם — —

ד. בַּשְׁכוּנָה

וְשׁוּב אַתְּ בַּשְּׁכוּנָה

שֶׁלָּךְ. בִּרְחוֹב הַנַּעַל הַקְּטַנָּה.


דַּחְפּוֹר פֹּה קָם עַל בֵּית אָבִיךְ

הַקָּט. עַרְבַּל אָבָק. כִּדְבַר הַחֲזָאִית: “אָבִיךְ”.


עֲנַק סוֹתֵר-בּוֹנֶה. הוּא עוֹד יָקִים

גּוֹרֵד-שְׁחָקִים.


בָּרְחוֹב הוֹלִיךְ אוֹתָךְ, זַאֲטוּטִית, לַגַּן,

וְרוֹמְמֵךְ תִּשְׁרִי-תִּשְׁרִי עַד כָּאן.


הַרְחוֹב שֶׁלִּי? רְחוֹקִי, רְחוֹב הַצַּעַד הַזּוּטָר,

בַּתַּיִל נֶאֱחָז, בִּסְבָךְ-אָרְחוֹ-גָדַר — —


אֲנִי הָרְחוֹב. הַצְּעָדִים שֶׁלִּי. קוֹלָם.

הַסְּבָךְ אֲנִי. הַתַּיִל. עַד עוֹלָם.



ה. בִּכְנִיסַת הַשַּׁבָּת

בִּכְנִיסַת הַשַּׁבָּת, בַּמָּבוֹא

אֶל הָעִיר-בֵּין-הָרִים, יַעֲבֹד

אֶת רִכְבּוֹ — בִּמְאֹדוֹ, בִּלְבָבוֹ:


"אַנְוֶךָּ, רִכְבִּי הָרָחִים!

מֵחוֹל תְּזֻכָּךְ, מִדְּרָכִים;

וְהָיוּ אֶשְׁנַבֶּיךָ צַחִים".


מִקָּרוֹב נְשָׁמָה תִּתְיַצָּב:

יְתֵרָה. מִשְׁתָּאָה לַמַּצָּב:

הַגּוּף בְּפָנֶיהָ מוּגָף.


בַּמָּבוֹא אֶל הָעִיר, לַמְּרוֹמִים.

עֶרֶב מָלֵא רַחֲמִים — —

ו. רְחוֹב הַנְּבִיאִים

הָאִילָן שֶׁמִּמּוּל — רוֹמְמוּת-

רוּחַ כֻּלוֹ; וְיַרְקוּת יַנְקוּתִית מִתְעַצֶּמֶת בְּזוֹ שֶׁל קַדְמוּת — —


הַיּוֹם — מִין חוֹל-הַמּוֹעֵד, מְסֻכְסָךְ עִם עַצְמוֹ, אַךְ גָּמוּר כְּבָר עִמּוֹ:

לְעֵת-עֶרֶב הֱיוֹת רַק מוֹעֵד, וְשֶׁלֹּא כְּיוֹמוֹ.


בַּפָּנִים, בֵּין קְמָטִים, נִכְנַס כְּבָר מִזְּמָן אֵיזֶה נֶצַח יָפֶה וְצָעִיר.

יְרוּשַׁלְמִית אַתְּ כָּל כָּךְ, הָעִיר!

ז. אַחֲרֵי הַסּוּפָה

הֶעָנָן הַמָּלֵא — טֶרֶם בֹּקֶר נִשְׁבַּר.

צַחוּת-הַמֶּרְחָב-וְהַדַּעַת!

רוֹאִים אִבֵן עַל הָר.

צִפּוֹר כְּכַף-יָד בָּהּ נוֹגַעַת.

רוֹאִים, רוֹאִים, רוֹאִים,

אֶחָד מִן הַכְּבִישׁ עוֹד מְעַט יִהְיֶה בַּנְּבִיאִים.

הָאֲדָמָה — גַּם לָהּ לֵב אַחֵר.

נֶחְפֶּזֶת לָאֹפֶק. שֶׁלֹּא לְאַחֵר — —

ח. זוֹ אַתְּ — —

זוֹ אַתְּ בָּאָה שׁוּב לִקְרָאתִי

בְּיָרֹק מַתְחִיל, הוֹוֶה

וּבְסַלְעוּת מְנֻתָּקָה מֵעַל עָבָר קַדְמוֹן;

בְּיַעַר חֲרִישִׁי לְזֵכֶר סַעֲרַת הַסְּעָרוֹת

וּבִכְתֹבֶת, בְּהֶחְלֵט פְּרָטִית, שֶׁל פַּלְמַחַאי

עַל קִיר מִבְצָר.

זוֹ אַתְּ

בְּאוֹר פָּנַיִךְ בְּעִמְעוּמֵי חַמָּה.

בְּחֶפְזוֹנֵךְ — מֵרוֹץ נִמְרָץ שֶׁל דַּם הַגּוּף —

וּבַהֶאָטוֹת הַנְּבוֹנוֹת.

בְּמִנְזָר בּוֹדֵד מַחֲצִיף כְּלַפֵּי שָׁמַיִם

וּבִנְמִיכוּת-רוּחָם שֶׁל מוֹשָׁבֵי-עוֹלִים.

בְּכֹבֶד-רֹאשׁ שֶׁל רַכַּבְתֵּךְ, נִשְׁכַּחַת וְעַזָּה בַּגֵּיאָיוֹת,

בַּחִיּוּכִים הָעֲזוּבִים שֶׁל תַּחֲנוֹת הָרַיִךְ;

בְּאֶפְשָׁרֻיּוֹת-הַתְּעִיָּה בְּאֵין-סוֹפֵךְ

וּבְיָדֵךְ הַמַּחֲזִירָה וּמַזְהִירָה — —

זוֹ אַתְּ,

שׁוּב אַתְּ — —

משה בסוק
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיו של משה בסוק
רקע
משה בסוק

יצירותיו הנקראות ביותר של משה בסוק

  1. איש-צבא יהודי: פריץ יורדן (זכרונות ויומנים)
  2. לרומאן רולאן (מכתבים)
  3. אגרות לא"פ צ'כוב (מכתבים)
  4. אגרת לאנטול פראנס (מכתבים)
  5. לא"י רופין (מכתבים)

לכל יצירות משה בסוק בסוגה שירה

לכל יצירות משה בסוק

יצירה בהפתעה
רקע

יוסף חיים ברנר

מאת ישראל כהן (מאמרים ומסות)

© כל הזכויות שמורות. החומר מובא ברשות בעלי הזכויות.

תיאור ברנר האדם וברנר הסופר מזקיק יריעות רחבות מאוד. שתי הבחינות האלו יחד, וכל אחת לחוד, גונזות בתוכן עולמות, שאנו מגלים בהם כל פעם פנים חדשות. ואין זה דבר שיכול ליעשות במסגרת של מסה קטנה. אבל ראוי והגון למצות מתוך חייו ויצירתו את העיקר שבו, זה עיקר, המסתכם מאליו לאחר שנסתיימה פרשת החיים בדרך זו או אחרת. או-אז אנו מנחשים את תמצית ה“הגיון” של מעגל-חיים, של התופעה האישית המופלאה. אנו מבקשים לדעת מה היתה תעודתה בעולם וכיצד מילאה את תעודתה. ביחוד אנו תוהים על אופן ההילוך של האיש בעולם. שכן דבר ידוע הוא, שלכל אדם הילוך רוחני משלו, סיבוב מיוחד, הנמשך משעת פתיחת המעגל ועד נעילתו. אנו נעמוד כאן על הקו הראשי שבמסילת חיי ברנר, על דרכו מן השלילה אל החיוב הגדול.

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.