מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

מִכָּאן וּמִכָּאן

מאת: משה בסוק

מצב זכויות יוצרים:

מוגש ברשות פרסום [?]

פרטי מהדורת מקור:

על פי "מבחר שירים", תל-אביב: הקיבוץ המאוחד; תשכ"ח 1968

סוגה:

שפת מקור: עברית

תִּמּוּרֵי הַכָּזָב הַמּוֹרִיק;

הָאֱמֶת בַּשַּׁלֶּכֶת.

הָאַנְטֶנָה הַזֹּאת אֶל הָרִיק;

חָכְמַת הַתּוּגָה הַמֻּשְׁלֶכֶת — —


הַנֵּר הַלּוֹאֵט לוֹ לָאִישׁ;

קוֹל בָּרָק שֶׁקָּרָא — וְאֵין אֹמֶן.

זְרִימָתוֹ הַבּוֹגְדָה שֶׁל הַכְּבִישׁ;

הָאָדֹם הַיּוֹרֵט שֶׁבַּצֹּמֶת — —

משה בסוק
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיו של משה בסוק
רקע
משה בסוק

יצירותיו הנקראות ביותר של משה בסוק

  1. איש-צבא יהודי: פריץ יורדן (זכרונות ויומנים)
  2. לרומאן רולאן (מכתבים)
  3. אגרות לא"פ צ'כוב (מכתבים)
  4. אגרת לאנטול פראנס (מכתבים)
  5. לא"י רופין (מכתבים)

לכל יצירות משה בסוק בסוגה שירה

לכל יצירות משה בסוק

יצירה בהפתעה
רקע

שני עצים

מאת יצחק ליבוש פרץ / שמשון מלצר (פרוזה)

© כל הזכויות שמורות. החומר מובא ברשות בעלי הזכויות.

בשׂדרה רחבה נצבים זה מול זה שני עצים. בא האביב ועמו ברכת אלהים, וחיים חדשים, ופרחים, וטללים ושירה… בא האביב, והעצים הכפופים בעצב מיישרים קומתם. החמימות מוסיפה ובאה; הרוחות, שהיו מטילות פחדים, עכשיו הן מנשבות קלילות, עליזות ומרנינות; החמה מפזרת טוּבה ברחבות ובפזרנות; אלומות שלימות של אור מרחפות באויר, הזלזלים מוריקים יותר ויותר, הם מתפשטים לכל עבר ומתכסים רוב פרחים ועלים.

והעצים המאושרים עשירי-הנוף נוטים ופונים זה אל זה; מתערבים ענפיהם. מתחבקים העלים, מתנשקים הפרחים! מתוך שני הגזעים המורחקים פורץ השפע ועולה עד אל הצמרת של חיים ואהבה, שזיווגה אותם עכשיו יחד!

עצים מאושרים! אהבה מאושרת! הרקיע התכול פרושׂ מעליהם כחופה, הקאַפֶּעלי"אַ המכוּנפת מיישנת אותם בסלסוליה המתוקים, הם חולמים על אושר נצחי וּשכחי-הכול הם שוקעים זה בזרועותיו של זה…


נושבת רוח קרה… נושרת הפריחה, והעלים המעורטלים מתרפקים זה על זה בפחד… נושבת הרוח קרה עוד יותר… הצפרים נפרדות בעצב ועפות להן… בלא חמימות ואור אינן יכולות לשיר, אינן יכולות לחיות… נשארות רק החולות, ואותן יקבור השלג…

הרקיע מתכסה ענן אפור, מתחילים העלים לנשור; ענפים מתעוררים משנתם המתוקה והם ערומים ועצובים, נעלמים החלומות המתוקים… והענפים מתכוצים, ומתקצרים יותר ויותר…

יורד השלג הקר הראשון, – העצים נסוגו זה מזה, וכבר הם עומדים מבודדים ומרוחקים, בגזעיהם בלבד… וכבר שכחו שניהם זה את זה… הנה, כבר הם עומדים זרים, קרירים, מביטים זה אל זה בעינים זועמות… ולמטה מתנהלת מלחמה רצחנית בין השרשים על טפת עסיס-חיים…

האם ישוב ויהיה עוד קיץ?

– אני לא אזכה עוד לראותו! – מפרפרת וגוססת בשלג סנונית שנשתיירה.

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.