מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

סִיגֵי הַגֶּשֶׁם

מאת: משה בסוק

מצב זכויות יוצרים:

מוגש ברשות פרסום [?]

פרטי מהדורת מקור:

על פי "מבחר שירים", תל-אביב: הקיבוץ המאוחד; תשכ"ח 1968

סוגה:

שפת מקור: עברית

הַגֶּשֶׁם — אֶת לִבֵּךְ הוּא גָנַב;

לוּ רָאִית, אַדְמָתִי, אֶת פָּנָיו.


— שֶׁלּוֹ הֵן הַקּוֹל. הַנִּגּוּן. הַהִגּוּי.

דַּרְכּוֹ מִמְּרוֹמָיו כְּלוּם נִתַּן לְחִקּוּי?


—גְּדוֹלָתִי, תְּמִימָתִי, אֲבָל אַתְּ מְרֻמָּה!

אַדְמָתִי, אֲדָמָה!


— הַנַּח לַדְּבָרִים שֶׁבֵּינִי לְבֵינוֹ. אַל תִּפְחַד.

אַתָּה שְׁמַע: הַגֶּשֶׁם גִּשְׁמִי, הַגֶּשֶׁם אֶחָד.

משה בסוק
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיו של משה בסוק
רקע
משה בסוק

יצירותיו הנקראות ביותר של משה בסוק

  1. איש-צבא יהודי: פריץ יורדן (זכרונות ויומנים)
  2. לרומאן רולאן (מכתבים)
  3. אגרות לא"פ צ'כוב (מכתבים)
  4. לא"י רופין (מכתבים)
  5. אגרת לאנטול פראנס (מכתבים)

לכל יצירות משה בסוק בסוגה שירה

לכל יצירות משה בסוק

יצירה בהפתעה
רקע

לתולדות דת המהפכה

מאת בר טוביה (מאמרים ומסות)

א: שלושה שיצרו יחד

הולך האדם ומתרחק משאר בעלי-החיים באפני סיפוקו צרכי חייו, בסידור יחסיו לקרובים ולרחוקים, בהבחנתו את טבע הדברים, שסובבים אותו, שלמטה ממנו ושלמעלה ממנו, ואת טבעו שלו עצמו – ועדיין איננו עומד על אפיו והוא נבוך וטועה, חסר מנוחה ובטיחות פנימית, עד שהוא מאחד את כל העניינים הנפרדים שהגיע עליהם בדרכו וקובע להם צורה אחת, צורה של דת, שמכניסה סדר ומשמעת ברוחו פנימה ומאשרת את צעדיו בכל המעשה אשר יעשה. מאותה שעה נעשה האדם לחטיבה מיוחדת בעולם, ודתו מתקדשת קדושה עליונה וכל הנוגע בה כנוגע בבבת עינו.

ואולם גזירה נגזרה על האדם, שיהי הולך, בין שהוא הולך ועולה בין שהוא הולך ויורד. שר של עולם מכה עליו וכופה אותו להתגבר על העצלות והעמידה, שהוא נוטה אליהן מטבעו. הולך האדם ובדרך-הליכתו משתנים כלי-השרת שלו, כלי-הזין וכלי-העבודה, משתנים סדרי חברתו, יחסיו לאוהביו ולאויביו, משתנה הכרתו מטבע הדברים ומטבעו שלו. כל אלה היסודות, שנתאחדו מתחילה בתוך הדת, הולכים שוב ומתפרדים ממנה וכל יסוד מתפתח על-פי דרכו. בראשונה אין האדם מרגיש בדבר, עד שמגעת השעה, והמעשה שנעשה מתגלה גם לעוורים. החיים נפרדו מעל הדת, היסודות נבדלו זה מעל זה. חזר העולם להיות תוהו ובוהו, והאדם עומד שוב נבוך ותועה. “החזירים מעדרו של אפיקורוס” חורקים חריקת ניצחון: אין דת, אין אדם, תחי החיה! האיילים בעלי הקרניים מנגחים ודורסים ורומסים באכזריות ובחוצפה – הולכות השיות הנידחות ושוגות ואובדות דרך ונופלות בידי כל חומס ושודד; והרועים, אנשי הרוח, עומדים על אם-הדרך, לבם חרד, ורוחם סוערת, ועיניהם תועות ושואלות: אי זו הדרך בה ילכו וימצאו מרגוע לנפשם?

מאורע זה, שחזר לא פעם בתולדות גוי ואדם, התחיל במערב-אירופה לפני שנות-מאות אחדות ועדיין הוא הולך ונמשך עד-עתה.

אחד אחד נפרדו מעל הדת השוררת – יסודותיה. מדעי-הטבע העיוניים והמעשיים, ענייני הכלכלה, סדרי החברה, הגיונות הפילוסופיה, חזיונות האמנות למיניהם – כולם השליכו מעליהם את עול הדת ויתוו להם דרכים חדשות ושונות. הופרה האחדות גם הופרה, הדת פורחת באוויר והאדם עומד משמים ותוהה על עצמו.

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.