מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

בַּת-קוֹל לְדוּ-שִׂיחַ

מאת: משה בסוק

מצב זכויות יוצרים:

מוגש ברשות פרסום [?]

פרטי מהדורת מקור:

על פי "מבחר שירים", תל-אביב: הקיבוץ המאוחד; תשכ"ח 1968

סוגה:

שפת מקור: עברית

…לְהַשְׁכִּים שַׁחֲרִית-שַׁחֲרִית

אֶל אוֹתוֹ הַתַּפְרִיט

וּלְהַרְהֵר: בְּזוֹ הַשָּעָה, בְּדִיּוּק, בְּשֶׁבַע וָחֵצִי בַּבֹּקֶר,

אַבְּ שֶׁלִּי לוֹגֵם חֲדָשׁוֹת וְקָפֶה, וּמַעְיָנוֹ – תּוֹסֶפֶת-הַיֹּקֶר.

וַאֲבִי דָנִיאֵלָה, חֲבֶרְתִּי, שׁוֹנֶה דַף יוֹמִי מִגִּלּוּי וְהֶסְתֵּר בָּעִתּוֹן:

הֵיאֵךְ מְאַגְּפִין רָשׁוּת מַס-הַכְנָסָה, כָּךְ וְכָךְ מְעַקְּפִין הַשִּׁלְטוֹן – –

אָז פּוֹקְחוֹת שְׁעוֹתֵינוּ עֵינֵי שִׁעֲמוּם

וְצוֹלְעוֹת אֶל הַיּוֹם הַגָּדוֹל צְלִיעַת בַּעַל-מוּם.


נִתְרוֹצֵץ בְּמֶרְכָּז שֶׁל סוּפָה, אַחֲרֵי אֵיזוֹ יִפְעָה:

רֵאשִׁיתָהּ נִסְתְּרָה מֵעֵינֵינוּ, וְאֵין אִתָּנוּ יוֹדֵעַ סוֹפָהּ.

מְבוּכוֹת רִאשׁוֹנוֹת שֶׁלָּנוּ הִנֵּה נִפְגָּשׁוֹת הֵן בִּמְבוּכוֹת

אַחֲרוֹנוֹת שֶׁל קוֹדְמֵינוּ: וַאֲנַחְנוּ – מְכִתּוֹת שֶׁל לוּחוֹת,

עָשִׁיר הָעוֹלָם, רַבַּן הַצְּפוּנוֹת, אַךְ בֵּינוֹ לְבֵינֵינוּ חָסֵר מְתֻרְגְּמָן.

יֵשׁוֹ מִתְפּוֹרֵר לִפְרֻדּוֹת, וְנֶאֱמָן אֵין בֵּינֵינוּ שׁוֹמֵר שְׁלֵמוּתוֹ שֶׁל הַזְּמָן,

אָמַרְתָּ: בָּקְרֵנוּ צָעִיר, וְעֵינָיו – זְהוֹרִית

אַךְ גּוֹנָן וְקוֹלָם מִתְעַלֵּם מֵאַחֲרֵי מֶבָּטַיִם שְׁחוֹרִים – –

משה בסוק
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיו של משה בסוק
רקע
משה בסוק

יצירותיו הנקראות ביותר של משה בסוק

  1. איש-צבא יהודי: פריץ יורדן (זכרונות ויומנים)
  2. לרומאן רולאן (מכתבים)
  3. אגרות לא"פ צ'כוב (מכתבים)
  4. לא"י רופין (מכתבים)
  5. אגרת לאנטול פראנס (מכתבים)

לכל יצירות משה בסוק בסוגה שירה

לכל יצירות משה בסוק

יצירה בהפתעה
רקע

מסתרי פאריס כרך רביעי

מאת אז'ן סי / קלמן שולמן (פרוזה)

הקדמה

הנה השלמתי חֻקי, קורא יקר! והֵא לך גם החלק האחרון “מסתרי פאריז”, וכל אזן אשר תבחן הוד מליצת שפת עֵבר, וכל חֵךְ אשר יטעם נופת צוף דִבשה, הלא יבחן ויטעם כי גדול כבוד החלק האחרון הזה בצחות מליצותיו על שלשת החלקים ההולכים לפניו, ויתר שאת לו עליהם במֶתק ניבו ונאֻמו, בטֹהר הגיונו וחמדת לשונו. ובטחתי כי גם מְתֵי מעט מְזֵי אש הקנאה ולחֻמי רשף השנאה – אשר כתבו עלי מְררות וישפכו מְרֵרָתָם על ההעתקה הזאת – דם מתי מעט ההם ינחמו על מעשיהם, וידם לא תאחז עוד במשפט מעֻקל בקראם את דברי החלק האחרון הזה, ועין בעין יראו כי תכליתו מוסר השכל, וצדק ומשפט חסד ורחמים הם הם אוצרו. אפס אם גם בפעם הזאת יָקוֹט מבטחי, ובני רשף ההם יגביהו עוד עוּף לַחתות גחלי רתמים על ראשי, גם אז אחריש אתאפק ולא אשיבם דבר, ובשובה ונחת מוסר כלמתי אשמע וְאֶדוֹם, כאשר עשיתי עד כה. עֵדִי בשחק כי כל ישעי וכל חפצי בהעתקה הזאת, היו רק להעיר ולעורר את אהבת שפתנו בלבות בני הנעורים, ולהראות גם לחכמי העמים והשרים את טובה ואת יפיה, את הודה וכבודה, ואת כּחָה וגבורתה. וחפצי הצליח ה' בידי, כי מרבית בני עמנו נעוֹרוּ וַיְעוררו את אהבתם לשפתנו אוצר כל כלי חמדה וְאֵם כל קֹדֶש בארץ, וגם יראי ה' ומשכילים באמת, ראו את ההעתקה הזאת וַיְהַללוה, שָׁרים ומליצים ויאשרוה, וגם חכמי העמים ושָׂרִים נכבדים ספרו את כבודה בדברי הימים ללשונותם, וַיִוָכְחו כי שפתנו עוד אתנו, ולא עלינו יִסב חֲזוֹן עובדיה (ב')1 –. ומה לי ולדִבת שנים שלשה מלשני בסתר ומוציאי דבה, הראשון סופר אולד, ולפני כל חוברי חברים חוללתי, הטרם ידעתי כי מני שים סופר וספר עֲלֵי ארץ, לא נִקו שניהם מִשוֹט לָשון וקנאת עָם, חִצֵי לְשון רמיה נִחתו בם וחמת מקנאים שֹׁתָה רוחם –. מראשית כזאת ידעתי ואת חדרי לבי הצַבתי מטרה לבני אשפתם, וללשוני שַׂמתי מַחסום. וזאת נחמתי כי קנאת המקנאים כעשן תכלה ודברי הבליהם ישא רוח יקח הבל, אך התועלת אשר תצא מההעתקה הזאת לשפתנו הַנָוָה והמעֻנגה תעמוד לעד.

נא: אחרית הארווילע


  1. ftn1  ↩

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.