מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

פִּרְחֵי עַל-מוּת

מאת: משה בסוק

מצב זכויות יוצרים:

מוגש ברשות פרסום [?]

פרטי מהדורת מקור:

על פי "מבחר שירים", תל-אביב: הקיבוץ המאוחד; תשכ"ח 1968

סוגה:

שפת מקור: עברית

למשה ברסלבסקי, על קברו

א

נִכְנַס אֲדָר, דַּוְקָא עַכְשָׁו

יָצָא מַחְזוֹר לְלֹא רְבָב.

בֻּלְמוּס אָבִיב, שָׁמַיִם וְשָׂדֶה.

“שֶׁהֶחֱזַרְתָּ נִשְׁמָתִי” – הַיְקוּם מוֹדֶה.


אָכֵן, לֹא בִּיְּשָׁנוּ גַם מַחְזוֹר דְּאֶשְׁתָּקַד.

אֲבָל… אֲבָל רֵעֵנוּ מְקוֹמוֹ נִפְקָד.

אִתָּנוּ אֶל הַלֶּחֶם לֹא יֵשֵׁב.

וְהַשִּׁיר – הַשִּׁיר חָסֵר קוֹשֵׁב.


ב

פֹּה נִטְמַן.

בְּזֶה הַזְּמַן

וְהַמָּקוֹם.

פֹּה חָדַל לָמוּת יוֹם-יוֹם – –


פֹּה נִטְמַן.

בַּזִּכְרוֹנוֹת

הַמִּשְׁתַּכְּחִים.

בֵּין קִיּוּמִים וְחִדְלוֹנוֹת

הַמִּתְמַקְּחִים – –


פֹּה –

לָמוּת יוֹם-יוֹם גָּמַר.

נִכְנַס אֲדָר.


ג

הָבִיאוּ-נָא עַכְשָׁו

אֶת הַפְּרָחִים, פִּרְחֵי-אַכְזָב,

שֶׁאֵחֲרוּ אֶת שַׁבְּתוֹתַי,

אִם לֹא עַכְשָׁו, מָתַי?


יְהִי לָהֶם עֲפַר-הַגַּל

כַּד חֶרֶס, אֲגַרְטַל.

יִשְׁרֶה-נָא מֶבָּטָם הֶחָם

בְּשֶׁטַח זֶה הַמְתֻחָם.


וּלְעֵת נָפְלָם-נָבְלָם –

אֶאֶסְפֵם אֵלַי. כֻּלָּם.

כְּמוֹת שֶׁהֵם: בִּבְאשׁ

וּבִצְנִיחַת הָרֹאשׁ – –


ד

הֶהָיָה אֵיזֶה פֶּרַח עִמְּךָ? לִנְשִׁימָה אַחֲרוֹנָה נִתְרֵעֵד

וְנִשְׁבַּר? אוּלַי סֵפֶר עֻלְעַל, וְהַדַּף הֶהַפוּךְ הוּא יוֹדֵעַ וָעֵד?


אוּלַי בַּחַלּוֹן נִתְכַּנְפָה צִפּוֹרִית, צוֹפָה רְאִיָּה חֲצוּפִית,

וְהִיא שֶׁשָּׁמְעָה שְׁתִיקָתְךָ אַחֲרוֹנָה, שֶׁלִּפְנֵי הַסּוֹפִית?


פִּסְגָּה לְפָנֶיךָ שָׁלְוָה? בְּאֵר הֶאֱפִילָה? הֲקָרָאתָ לִי: “שְׁמַע!”?

בְּמַקֵּל-וּבְתַרְמִיל נַהֲרוֹתֶיךָ עָבַרְתָּ–מְעַט מַיִם שָׁאַלְתָּ בְּקֵץ הַצָּמָא?


שׁוֹמֵר מְצָאַנִי: “נִדְמֶה, לְבַדּוֹ הָיָה. קְצָת יוֹתֵר מִדַּי”.

וְהָיִינוּ אֵין-קוֹל. וּבִלְבַד לֹא לָתֵת פִּתְחוֹן-פֶּה לַבַּדַּאי – –


ה

זֶה גַּל הֶעָפָר. אַתָּה.


וְאַתָּה דְּרָכִים שֶׁהוֹלְכוֹת. קִשּׁוּרָן.

צִפּוֹר בַּמֶּרְחָב. עָנָן בַּפִּסְגָה.

רְעִידַת הָאֲגָם.

שְׁלִיבַת-מֶרְחַקִּים. הָעֵד הַמְּהֵימָן.

קִמּוּרָיו שֶׁל הַגֶּשֶר בַּזְּמָן.


זֶה גַּל-הֶעָפָר – אַתָּה.


דְּרָכִים כָּאן. הָרִים וְצִפּוֹר. אֲגַמִּים.

שׁוֹתְקִים שֶׁדּוֹבַבְתָ – זוֹכְרִים דִּבּוּרָם הַחַד-פַּעֲמִי.

כְּנוּסוֹת מְדוּרוֹת שֶּהִדְלַקְתָּ – רוֹצוֹת עוֹד לִבְעֹר!

הָעֵת פֹּה נִצֶּבֶת. הָאוֹר.


הַגַּל, הֶעָפָר הַתָּחוּחַ, אַתָּה – –

משה בסוק
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיו של משה בסוק
רקע
משה בסוק

יצירותיו הנקראות ביותר של משה בסוק

  1. איש-צבא יהודי: פריץ יורדן (זכרונות ויומנים)
  2. לרומאן רולאן (מכתבים)
  3. אגרות לא"פ צ'כוב (מכתבים)
  4. אגרת לאנטול פראנס (מכתבים)
  5. לא"י רופין (מכתבים)

לכל יצירות משה בסוק בסוגה שירה

לכל יצירות משה בסוק

יצירה בהפתעה
רקע

דרישה אל המתים

מאת יוסף זליגר (מאמרים ומסות)


א

טבע כל אדם לכבד את קרוביו אחרי מותם יותר מבחייהם. אף חולה או אסיר או מתיסר בענויים אחרים, אין לבנו נותננו לדון אותם כחוט השערה; כי רגש החמלה מושך אחריו גם רגש מחילה וותור ולא פעם נהפך רגש החמלה לאהבה.


כך הדבר בחי, שעודנו אתנו ומגרעותיו עוד הולכות ונמשכות, ועל אחת כמה וכמה במת, שכל מומיו כבר עברו אתו ואינם. כבבית דין של מעלה כן גם בבית דין של מטה מיתה מכפרת על הכל; והפתגם השגור בפי עמנו “אחרי מות קדושים אמר” הנהו לשוח מהנסיון ונוהג בכל העמים. המעלות אשר היו לאדם נראות אחרי מותו במשקופים מגדילים וחסרונותיו נדחים ונשכחים. ואם היה באמת איש גדול בחייו, נעשית בזכרוננו תמונתו אחרי מותו נעלה ונשגבת.


אין לנו סבה להתאונן על המדה הזאת, כשהיא לעצמה. כי כל המדות, אשר הטביע בנו אלהי הרוחות, גם המדה הזאת, של כבוד המתים, מכֻונת לתכלית טובה כי כל התרבויות בנויות עליה. כי רק אם הבנים מכבדים את אבותיהם אחרי מותם, הם שומרים את ה סגֻלות הרוחניות, אשר הנחילום, ומוסיפים עליהן. ולולא כן, היה כל דור זונח את אשר נעשה מכבר ובונה את הכל מחדש. ברור איפֹא, כי החבה למורשת אבות היא היסוד לבנין כל התרבות. ואם אמנם המספדים והקינות ותולדות הגדולים יוצאים בעבור זה, אף שלא מדעת, חסרים מעט במדת האמת, ההפסד יוצא בשכר; כי בכל דבר המוסר קודם לאמת וטוב לנו לשגות ולהשתלם על ידי זה מלראות נכוחה ולרדת על ידי זה באהבת הטוב והצדק. וזאת היא חובת המבקר להתגבר על רגש כבוד המתים, במקום שהוא משחד אותו, ולקרֹע את הצעיף הנפרש על הנפשות, שהוא חוקר בהן אחרי לכתן מהעולם הזה, ולחדֹר אל האמת הטהורה בלי משֹא פנים.


רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.