מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

גְּבוּל שִׁפּוּט

מאת: משה בסוק

מצב זכויות יוצרים:

מוגש ברשות פרסום [?]

פרטי מהדורת מקור:

על פי "מבחר שירים", תל-אביב: הקיבוץ המאוחד; תשכ"ח 1968

סוגה:

שפת מקור: עברית

מִדְבָּר,

מִדְבָּר עוֹיֵן

עַכְשָׁיו

בִּקְצֵה גְבוּל שִׁפּוּטָם

שֶׁל כָּל שְׁנוֹתָיו וַחֲרִישָׁיו — —


בִּמְבוֹא מִדְבָּר — יָתֵד

לְאֹהֶל-סַיָּרִים.

הַעוֹד מֻבְטַחַת לַהוֹלֵךְ

נְאַת-תְּמָרִים?


סיון תשכ"ה

משה בסוק
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיו של משה בסוק
רקע
משה בסוק

יצירותיו הנקראות ביותר של משה בסוק

  1. איש-צבא יהודי: פריץ יורדן (זכרונות ויומנים)
  2. לרומאן רולאן (מכתבים)
  3. אגרות לא"פ צ'כוב (מכתבים)
  4. לא"י רופין (מכתבים)
  5. אגרת לאנטול פראנס (מכתבים)

לכל יצירות משה בסוק בסוגה שירה

לכל יצירות משה בסוק

יצירה בהפתעה
רקע

מספר הזכרונות

מאת מנדלי מוכר ספרים (פרוזה)

I

גם בזקנותי עדיין רשומו של אותו יום הששי, שבימי ילדותי, משתמר אצלי בזכרוני. כל יום ששי בשבת בכלל יום של קורת-רוח הוא אצלי מקטנותי ועד עתה. לאחר שנתפטרתי בעצם יום זה מבית רבי, שהייתי חבוש שם כל ימות השבוע מבוקר עד ערב, מופרש מן הישוב, ונעשיתי חפשי מתלמודי, הייתי מרגיש אותה שעה, מה שהרגיש ודאי האדם, שהיה לנפש חיה בששי למעשה בראשית, כשעמד על רגליו וראה פתאם עולם מלא ונהיר לפניו. ודאי היה משתולל ומתהפך שבע פעמים, כשם שנתהפּכתי אני וחברי המתהוללים, וקם ורוקד כמו עגל מתוך רוב שמחה – אבל אותו יום הששי, שהכתוב מדבר כאן עליו, עוד דבר של טעם נמצא בו, שקובע לו מקום לעצמו לפני-ולפנים בתוך נפשי.

הבוקר היה אותו יום הששי טוב ונעים, כאחד מאלה המצויים פעמים בחודש האביב, האהוב ונחמד לבריות. זהרורי חמה, זיותנים וצהובים, היו בוקעים דרך סדקי התריסין לתוך חדר-משכבי, מטפסים על ראשי, מסכסכים את עיני, מתרפקים על הכתלים ואינם מניחים לי לנוח על משכבי. והריני משכים ויורד מעל המטה ומתלבש, נוטל צידה לדרך ומקלי בידי, פוסע בחשאי על ראשי אצבעות רגלי, שלא להעיר את אשתי משנתה, ויוצא והולך לטייל, כדרכי בשׂדה.

אני באותם הימים שרוי בנחת. דאגת פרנסתי ופרנסת אנשי ביתי אין לי. הרחמן יפרנסנו בכבוד על שלחן חותני – וטוב לי. רך בשנים הלא אני; ללמוד תורה הלא שקוד אני; עשׂוֹת ספרים הלא יכול אני; ושירים אארוג אני; ובכן – חשקה נפשי בתולדה היפה-פיה ובאהבתה אשגה תמיד, מהלך אחריה בערבה ובנאות-דשא, בשדות ויערים – הטיול זהו משׂוֹשׂי וחיי רוחי!

מסופקני, אם בשעה שהסיר נח את מכסה התבה וראה והנה חרבוּ פני האדמה – אם הוא היה רוקד בשעתו כך, כשם שהייתי אני רוקד בשמחה בשעתי, מדלג על יתדות דרכים, מקפץ על מרצפת אבנים מחודדות, שהתחילו מבצבצות ועולות מבצאות וּגבאים גדולים, הנעשים על-ידי הפשרת שלגים בפרוס הפסח, שנשתבחה בהם כסלון העיר הגדולה.

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.