מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

מַשְׁבֵּר הַכּוֹנָנִית

מאת: משה בסוק

מצב זכויות יוצרים:

מוגש ברשות פרסום [?]

פרטי מהדורת מקור:

על פי "מבחר שירים", תל-אביב: הקיבוץ המאוחד; תשכ"ח 1968

סוגה:

שפת מקור: עברית

עֲיֵפָה הַכּוֹנָנִית לִסְפָרִים

פּוֹקְקִים מַדָּפֶיהָ-חֻלְיוֹת.

יִכָּמְרוּ רַחֲמֵינוּ.


כְּבֵדִים בְּיוֹתֵר מֵתֵי הַסְּפָרִים.

הָרוּחוֹת הַפְּגוּרִים-הַשְּׁלוּדִים.


יַלְדוּת הָיְתָה בָּנוּ לוֹמַר:

וְהַנֵּצַח — זֶה הַסֵּפֶר.


אַף הוּא

לֹא תָּמִיד זוֹכֶה לַאֲרִיכוּת-יָמִים.


וְיֵשׁ שֶׁהוּא מוּטָל מֵת.

לֹא לְוָיָה.

וְלֹא מְלַוִּים.

משה בסוק
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיו של משה בסוק
רקע
משה בסוק

יצירותיו הנקראות ביותר של משה בסוק

  1. איש-צבא יהודי: פריץ יורדן (זכרונות ויומנים)
  2. לרומאן רולאן (מכתבים)
  3. אגרות לא"פ צ'כוב (מכתבים)
  4. לא"י רופין (מכתבים)
  5. אגרת לאנטול פראנס (מכתבים)

לכל יצירות משה בסוק בסוגה שירה

לכל יצירות משה בסוק

יצירה בהפתעה
רקע

עיוני תשעה באב

מאת אברהם שמואל שטיין (מאמרים ומסות)

© כל הזכויות שמורות. מותר לשימוש לקריאה, לימוד ומחקר בלבד, ואין לעשות בו שימוש מסחרי.

פורסם ב" דבר " 6 באוגוסט 1957

בליל זה יבכיון…

השאלה בדבר מקומו של יום אבלנו בתחושתו של היהודי בארץ, בתודעתו של הילד והנוער – היא עדיין בצריך עיון. והיא, כמובן, חלק מהשאלה הגדולה על דרכי צמיחתם של ערכי עבר, תרבות ומסורת בחיינו המתהווים. ואולם רבים רבים מאתנו חרוּתה בנפשם, משחר ילדותם הרכה, חווייתו של יום זה, שכולה תוגת-סתיו – ובלבו – ליל-איכה על ניגונו העצוב וההווי האפוף דכדוך ושברון-לב.

אתה קורא במגילת-החורבן ההיא, והנה, גם מצד ערכיה הספרותיים – אֶלֶגיָה [קינה] צרופה, זכה, גם מצד הדימויים והמוטיבים השזורים בה והלשון – אין לה אחות בספרות העולם. דורות רבים ספגוהָ, רווּהָ, הורישוהָ לנו, והיא חיה בתוכנו. אמנם, רבּוּ עצמוּ מני אז החוּרבנות והשואוֹת המאויימות, ואולם התשעה-באב – טעמוֹ לא פג. הוא אָב-החוּרבנות, מקור המקורות להתרחשות נוראת-ההוד הכלוּלה במושג גלוּת, שתולדתו – גולה ופזורה בניכר. הן הוא כחותֵם את עקירת בסיס קיומנו הריבוני-העצמאי כעם, אם גם לא עקר את שורשי חיוּתו ורוחו, ואדרבא, הם עצמוּ מאוד. הלא בגולה, ב“בבל” שבכל היבשות – עיקר יצירת רוחנו, ואך יניקתה, משם, ממקור-הנצח, שנחרב אך לא נעקר מלב.

כי אכן, חש משוררהּ של המגילה בכל עמקו של השבר ההוא, ועל כן כה רב הצער חשׂוּךְ-התִכלה, הכובש אותך כבר למקרא פתיחתה הנוגה, שראשיתה חוּרבן ירושלים:

“אֵיכָה יָשְׁבָה בָדָד הָעִיר רַבָּתִי עָם הָיְתָה כְּאַלְמָנָה רַבָּתִי בַגּוֹיִם שָׂרָתִי בַּמְּדִינוֹת הָיְתָה לָמַס. בָּכוֹ תִבְכֶּה בַּלַּיְלָה וְדִמְעָתָהּ עַל לֶחֱיָהּ אֵין-לָהּ מְנַחֵם מִכָּל-אֹהֲבֶיהָ כָּל-רֵעֶיהָ בָּגְדוּ בָהּ הָיוּ לָהּ לְאֹיְבִים. גָּלְתָה יְהוּדָה מֵעֹנִי וּמֵרֹב עֲבֹדָה הִיא יָשְׁבָה בַגּוֹיִם לֹא מָצְאָה מָנוֹחַ כָּל-רֹדְפֶיהָ הִשִּׂיגוּהָ בֵּין הַמְּצָרִים.”

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.