מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

מַשְׁבֵּר הַכּוֹנָנִית

מאת: משה בסוק

מצב זכויות יוצרים:

מוגש ברשות פרסום [?]

פרטי מהדורת מקור:

על פי "מבחר שירים", תל-אביב: הקיבוץ המאוחד; תשכ"ח 1968

סוגה:

שפת מקור: עברית

עֲיֵפָה הַכּוֹנָנִית לִסְפָרִים

פּוֹקְקִים מַדָּפֶיהָ-חֻלְיוֹת.

יִכָּמְרוּ רַחֲמֵינוּ.


כְּבֵדִים בְּיוֹתֵר מֵתֵי הַסְּפָרִים.

הָרוּחוֹת הַפְּגוּרִים-הַשְּׁלוּדִים.


יַלְדוּת הָיְתָה בָּנוּ לוֹמַר:

וְהַנֵּצַח — זֶה הַסֵּפֶר.


אַף הוּא

לֹא תָּמִיד זוֹכֶה לַאֲרִיכוּת-יָמִים.


וְיֵשׁ שֶׁהוּא מוּטָל מֵת.

לֹא לְוָיָה.

וְלֹא מְלַוִּים.

משה בסוק
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיו של משה בסוק
רקע
משה בסוק

יצירותיו הנקראות ביותר של משה בסוק

  1. איש-צבא יהודי: פריץ יורדן (זכרונות ויומנים)
  2. לרומאן רולאן (מכתבים)
  3. אגרות לא"פ צ'כוב (מכתבים)
  4. לא"י רופין (מכתבים)
  5. אגרת לאנטול פראנס (מכתבים)

לכל יצירות משה בסוק בסוגה שירה

לכל יצירות משה בסוק

יצירה בהפתעה
רקע

ישראל וארצו בחזון הספורים

מאת מרדכי בן הלל הכהן (מאמרים ומסות)

…ומתי, לאחרונה, יהיה קץ הפלאות? מתי יעלה ויראה “תור הזהב”, אשר בו יחדל איש להתעמר באחיו, וממשלת האדם באדם תהיה לא לרע לו? מתי יגיע היום אשר נאכל את פרי עץ הפרוגרס, ונאכל רק את תוכו, לא את קליפתו המרה? מדוע עוד יד הזדון רוממה וזרוע צדיק חתה, ועד מתי עוד יהיה כדבר הרע הזה להיות כצדיק כרשע?…

השאלות ה“ארורות” האלה ימי עולם ימיהן. ואל תאמרו, כי אך החוקרים דורשים בהן ורק פילוסופים מתקשים בקושיות חמורות כאלה. לא! כל אדם חוקר ודורש, שואל ומעמיק בסתר לבבו. והשאלות הארורות יקחו את לבבנו בכל עת אשר יקומו לפנינו החיים במראיהם הנאמנים והנוראים, ויכוננו קנה רובה אל לבנו: לחיות או לחדול?.."

ואז יעברו על ראשנו גלי מחשבות וכשיות אובדות נתעה מבלי דעת–: רוח האדם האם עולה הוא למעלה, או הוא יורד ושוקע מטה מטה? האם עוד יש תקוה, כי יבוא יום ויהיה האדם לאדם על פני האדמה, או פריץ חיות זה עוד יוסיף להשתובב משובה יותר נצחת מאשר עד עתה?..

וזאת היא לדאבון הלב, שאלה חמורה מאד.

כי אם אמנם לנו אומרים, כי כח הדעת וחיל המדעים יכריע הרע אשר בלב האדם; כי מדת האכזריות של האדם הולכת ופוחתת בו מדור לדור; כי זו כחה של הציוויליזציה לבער את “זוהמת האדם הקדמוני”, לשעבד את המדות הרעות ולצנן את האש הזרה, הבוערת בלבב בני האדם בתור תשוקה להשתרר על הנכנעים והנותנת בלבו תאוה לדרוך ברגל גאוה על היושבים בסתר המדרגה; כי בארצות הציוויליזציה חדלו כבר המלחמות הנמשכות שנים רבות לאין קץ, בפרט המלחמות אשר החלו בגלל סבות בלי-יסוד, בגלל חפץ יחידים שואפים למשרה או להון או בגלל פרוד הדתית; כי בני האדם הולכים הלוך והתקרב איש אל רעהו, גבולות המפלגות מוסרים לאט לאט, והתחומין של המדרגות השונות בחברת האדם יונקים זה מזה. ועוד ועוד, עד תום כל ההלל. ואולם, אחרי כל האותות והמופתים האלה, עוד טרם נדע אל נכון פתרון החידה הגדולה: מה הוא האדם: האם רוחו יורד או עולה, האם מוסרו מתפתח או מתקלקל? האם זה האדם הוא הרע ההולך וטוב, או הטוב ההולך ורע?..

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.